הצפנה, אחסון ושליפה, בתכנון ועיצוב הדרכה
מתוך Knowledge Technologies מבית: M.P-Yaad
גיליון מס' 20 דצמבר 2002
מאת: צוות M.P-Yaad
חלק בלתי נפרד מלמידה ותנאי להתקיימותה הוא זיכרון. הרי אם לא היינו זוכרים את התכנים וההתנסויות, לא היינו לומדים דבר. יש המחלקים את תהליך הזיכרון לשלושה שלבים:
- הצפנה
- אחסון
- שליפה.
נניח שאתה מרצה, המציג בשיעור הבוקר בפני הכיתה את חלקי המחשב. לאחר הפסקת ארוחת הצהריים אתה מרים חלק אחד של המחשב ותלמידיך מזהים אותו מידית. נכון, זה לא היה קשה, אבל איך הם זכרו? את אותו זיכרון אפשר לחלק לשלושה שלבים:
- כשהצגת את אותו חלק לתלמידך, הם "שמרו" איכשהו את שם החלק בזיכרונם – זהו שלב ההצפנה. הם תרגמו את שם החלק (דיבור -המהווה למעשה קלט פיסיקלי) לסוג הצופן או לייצוג שהזיכרון מקבל.
- את הייצוג הזה הכניסו לזיכרון (דוגמה להמחשה: בעת כתיבת מסמך, אשר למעשה נימצא במחשב, אך טרם נשמר), ובמשך הזמן בין שני השיעורים אחסנו אותו בזיכרון – זהו שלב האחסון.
- ושלישית, אחזרו את השם מן האחסון בעת השיעור השני – זהו שלב השליפה.
הזיכרון יכול להכזיב בכל אחד משלושת השלבים האלה. לולי נזכרו תלמידיך בשם החלק בשיעור השני, הייתה עובדה זו יכולה לשקף כשל בהצפנה, באחסון או בשליפה.
הבנת התפעולים המחשבתיים המתרחשים בכל אחד משלושת שלבי הזיכרון חשובה למדריכים, על מנת לתכנן ולעצב את החומר הנלמד כך שיקל על תהליך הזיכרון ובעצם על הפנמת החומר הנלמד.
שלושת השלבים עשויים לתפקד בצורה שונה במצבים המצריכים אחסון חומר למשך שניות (זיכרון לטווח קצר), ובמצבים המצריכים אחסון חומר לתקופות ארוכות יותר (זיכרון לטווח ארוך). בשל מורכבות הנושא, קצרה היריעה מלהכיל במאמר אחת את כל התהליכים, ולכן נתמקד בכתבה זו בעיקר בזיכרון לטווח הקצר והמעבר ממנו לזיכרון ארוך טווח.
הזיכרון מורכב מאותם שלבים של הצפנה, אחסון ושליפה, אפילו בם מצבים המחייבים אותנו לזכור מידע למשך שניות ספורות בלבד. חלק גדול מן הדברים אליהם אנו נחשפים איננו נכנס אפילו לזיכרון לטווח קצר. הזיכרון קצר הטווח שלנו יכיל רק את מה שנבחר. כאשר מידע מוצפן בזיכרון, הוא נשמר בצופן או בייצוג מסוים. לדוגמה, כשאנו מחפשים מספר טלפון ושומרים אותו בזיכרון עד לחיוג ( בזיכרון שלנו, לא של הסלולרי….). חשבתם פעם באיזה אופן אתם מצפינים את הספרות של מספר טלפון? חזותי – תמונת מחשבה של הספרות? קולי – צלילי שמות הספרות? סמאנטי – מעניקים אסוציאציה עם משמעות לספרות? מחקרים מראים שאצל רוב האנשים מסתמנת העדפה של הצופן הקולי – אנו מנסים לשמור את המידע פעיל בעזרת שינונו.
עליונות הצופן הקולי נוגעת בעיקר לחומר מילולי.
העובדה המעניינת ביותר בנוגע לזיכרון קצר הטווח היא, שקיבולת הזיכרון מוגבלת ל- 2+ 7 פריטים או גושים. מדהים לחשוב על מספר מדויק כל כך לגבי כלל בני האדם, אשר ללא ספק שונים מאוד זה מזה בכושר הזיכרון שלהם. כשחוצים גבול זה, מתרחשת צורת שכחה: פריט חדש יוכל להיכנס לזיכרון קצר הטווח רק בתנאי שידחק החוצה פריט קודם . סיבה עיקרית נוספת לשכחה בזיכרון קצר הטווח היא שהמידע מתבלה עם הזמן. שימו לב אם כן, לכמות המידע החדש אותו אתם מבקשים מהתלמידים להפנים בפרק זמן נתון. בנוסף, כדאי לדעת שעל שתי צורות שכחה אלה אפשר לפצות בשינון וחזרה על העקרונות החשובים בשיעור .
ככל שמספר הפריטים בזיכרון לטווח קצר גדל – כך מואטת השליפה. זהו רמז לאפשרות שהשליפה כרוכה בתהליך חיפוש שבמהלכו בוחנים את הפריטים אחד אחר השני. חיפוש סדרתי זה בזיכרון קצר הטווח מתנהל בקצב מהיר מאוד – כל כך מהיר שלמעשה איננו מודעים לו.
הזיכרון לטווח קצר משמש כנראה "שטח עבודה" או "טיוטה" בפתרון בעיות מסוגים מסוימים, כמו חישובים בעל פה ומתן תשובות לשאלות על טקסט: אנו מנצלים אותו לאחסון חלקים מן הבעיה ומידע הנוגע לה, שהוצא מן הזיכרון ארוך הטווח. לשם המחשה, חשבו מה יש לעשות כדי לחשב בעל פה 35 כפול 8. אתם זקוקים לזיכרון לטווח קצר כדי לאחסן את המספרים הנתונים (35 ו-8) את טיב הפעולה המבוקשת (כפל) וכן ידע חשבוני עובדתי כמו 8 X 5 = 40 ו- 3 X 8 = 24. אין זה מפתיע שביצוע הפעולה החשבונאית בעל פה יהיה פחות מהיר במידה ניכרת, אם נזכור במקביל כמה מילים או ספרות; נסו לבצע את המכפלה הבאה תוך זכירת מספר הטלפון 5607467.
ומה לגבי הבנת שפה? מערכת הזיכרון לטווח קצר שתיארנו איננה מעורבת, ככל הנראה, בהבנת משפטים פשוטים יחסית. אך כשמדובר בתהליכים לשוניים ברמה גבוהה, כמו מעקב אחר שיחה או קריאת טקסט, נראה שהזיכרון קצר הטווח ממלא תפקיד מכריע. בשעת קריאה לשם הבנה, אנו נאלצים במקרים רבים לקשר במודע משפטים חדשים לחומר קודם בטקסט. קישור זה של חדש לישן מתרחש כנראה בזיכרון לטווח קצר, משום שאנשים בעלי קיבולת גדלה יותר לטווח קצר משיגים ציונים גבוהים יותר במבחני הבנת הנקרא. מחקרים נוספים מוכיחים כי מידת הקריאות של טקסט, תלויה בחלקה בסבירות שחומר מתקשר רלוונטי מצוי עדיין בזיכרון קצר הטווח. שימו לב, אם כך, לרצף הגיוני של נושאים וזרימה אשר תקל על המעקב ותסייע לזיכרון.
זיכרון קצר טווח וזיכרון ארך טווח גם יחד ממלאים, במקרים רבים, תפקיד באותה סיטואציה.
כפי שהזכרנו, ניתן לחזור על רצף פריטים מילוליים בסדר מושלם, כל עוד מספר הפריטים הוא 2 + 7. כתוצאה מכך, סביר להניח שלא נוכל לחזור על רצף האותיות "תכרובמוהבוטהנש" כיוון שהוא מכיל 14 אותיות. אם, לעומת זאת, הייתם שמים לב שאותיות אלה הן הברכה "שנה טובה ומבורכת" בסדר הפוך, הייתה המשימה קלה יותר. שימוש בידע הזה מפחית את מספר הפריטים שיש לשמור בזיכרון קצר טווח מ- 14 ל- 3. אבל מניין בא הידע הזה באיות? מן הזיכרון לטווח ארוך, כמובן, שם מאוחסן הידע בנוגע למילים. מכאן, שאפשר להשתמש בזיכרון לטווח ארוך לשם הצפנה מחודשת של חומר חדש ביחידות משמעותיות גדולות יותר, ואת היחידות האלה ניתן לאחסן בזיכרון לטווח קצר. העיקרון הכללי הוא שאנו יכולים לחזק את הזיכרון קצר הטווח על ידי הקבצה מחדש של רצפי אותיות וספרות ליחידות המצויות בזיכרון ארך הטווח שלנו. אם כך, כדי להגביר את הסיכויים שתלמידיכם יזכרו רצף מסוים של פריטים, נסו לסדר את האותיות הראשונות בצורה שתקנה להן משמעות. לדוגמה בשיעור על הדרך ליצירת עימות בונה, ממליצים המדריכים לאמץ דרך ישירה, אובייקטיבית, חיובית ורצוי שתהיה בזמן הנכון. הדרך לזכירת עקרונות אלה היא באמצעות המשפט: "אחי חבל"ז (קיצור בסלנג ל"חבל על הזמן" ) –אובייקטיבי, ישיר, חיובי זמן.
גם אם ההרגשה היא שעיקר הדברים המובאים בכתבה זו הנם אינטואיטיביים, הרי שזה אולי נכון לגבי עצם תהליך הזיכרון, אך לצערנו (ולצער התלמידים, כמובן), מדריכים רבים "שוכחים" להתחשב בכך בעת כתיבת מערך הדרכה או תכני שיעור ספציפי. אגב, נקודות אלה נכונות גם לגבי כתיבת מצגת.
קישורים רלבנטים:
tweet[Google]
Follow @leadersnet
מנהיגים ברשת |
www.leadersnet.co.il |
leaders@leadersnet.co.il |
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" דצמבר 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |