מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
מאת: דר' חיים מלמד*
נושא החדשנות – הארגונית והעסקית הפך בשנים האחרונות לתחום מרכזי בניהול ובמנהיגות.
אך טבעי הוא ששדרוג החשיבות של החדשנות בארגונים וחברות מעלה את השאלה המרכזית: כיצד מודדים חדשנות הלכה למעשה? הנה כי כן גם לפיתוח מתודת מדידת החדשנות נדרשת מידה לא מועטה של חדשנות… כדי לפתח שיטה שכזאת בחרתי יחד עם קולגות שלי – יהודה צדר ועמירם נאמן – לסרוק ולנתח כמה עשרות מחקרים ומאמרים בנושאי חדשנות, פרי עבודתם וכתיבתם של מומחים בעלי שם עולמי בתחום זה.
ניתוח החומר הרב שהצטבר אצלנו הביא למסקנה שישנן 6 קבוצות של פרמטרים בתוך הארגון / החברה, שעל פיהם ניתן למדוד את רמת החדשנות שלו / שלה.
אסקור בתמצות אחת לאחת את קבוצות המשתנים הללו. שקלול שלהם הוא זה שידרג את רמת החדשנות של הגוף / הישות אותם בודקים:
- מחויבות ההנהלה לעידוד חשיבה יצירתית ועידוד חדשנות – במסגרת הזאת נבדקים בין השאר: עד כמה קיימים יעדים בארגון לחדשנות, האם קיימת סובלנות לכישלונות וגם שאלות של תגמול העובדים והמנהלים עבור חשיבה יצירתית. קיימת אף התעמקות בסוגיות מורכבות יותר כגון בדיקת היחס בין ההשקעה בפתרון בעיות לחיפוש רעיונות.
- מבנה ארגוני – השפעת מידת גמישותו על יצירת חדשנות בארגון. בקבוצת הפרמטרים הזאת נבדק הקשר בין אופי וסוג המבנה הארגוני המסוים לבין מידת גמישותו להתאים עצמו לשינויי הסביבה (שכידוע הופכים תכופים יותר ויותר). כמו כן נבדק האם קיימות היררכיות רבות בארגון וגם האם קיימים צוותי עבודה ותפקוד הטרוגניים ועוד סדרת שאלות אחרות הרלבנטיות לנשוא הבדיקה דלעיל.
- בחינת מגמות השוק / הענף – עד כמה מוקצים משאבים ארגונים לכך. זהו נושא, שחשיבותו הולכת וגדלה, בשל מידת המתאם (קורלציה) האמפירי הגבוה בינו לבין רמת החדשנות של הארגון. שאלות שנקשרות בהקשר לכך הם בין השאר: האם קיימת בחינה פורמאלית שוטפת ע"י הארגון של מגמות השוק והענף הרלבנטיות? האם הארגון משנה את יעדיו על פי ממצאי הזו? וגם בדיקת שיטות המיקרו כמו למשל האם הארגון מקיים קבוצות מיקוד עם לקוחות? או – האם ועד כמה נשלחים העובדים לכנסים ולתערוכות מקצועיות.
- תרבות ארגונית ומידת התקשורת הפנימית הקיימת. במסגרת זו נשאלות שאלות ונבדקות סוגיות מפתח ביחס לעד כמה מודעים ומכירים העובדים את החזון הארגוני, האם קיימת תקשורת פתוחה בין היחידות השונות בארגון וגם בדיקת מידת התקשורת הדו – סטרית בין ההיררכיות בארגון.
- סגנון ניהולי – מידת החופש שניתן לאיתור והעלאת רעיונות חדשנים. בקבוצת פרמטרים זאת ניתן מיקוד לשאלות של מידת הריכוזיות בניהול – עד כמה הסגנון הניהולי מבוזר. וגם בדיקת מידת החופש של עובדים ומנהלים להחליט בעצמם כיצד לבצע את תפקידם.
- תהליכי עבודה – האם הנהלים תומכים בחשיבה יצירתית. בהקשר זה אנו בודקים במסגרת שיטת ה-Innorate עד כמה הנהלים בארגון תומכים בחשיבה יצירתית, האם ובאיזו מידה קיימים נהלים להפקת לקחים ואפילו שאלה פרטנית של; האם יש חדרי ישיבות ייעודיים לחשיבה יצירתית ולדיונים בנושא קידום החדשנות בארגון.
כמובן, לאחר מדידת וניתוח המשמעות של רמת החדשנות בארגון מציעה שיטת innorate באמצעות "ארגז כלים" דרכים אופרטיביות להעלאת רמת החדשנות של הארגון והישות העסקית ולמסד את הטיפול בתחום הכול כך חשוב, הלכה למעשה. התוצאות בשטח והשינויים האמפיריים בשטח מצביעים על כך, שההשקעה בחדשנות יישומית היא בעלת מקדם גבוה במיוחד של ערך תמורה למידת השקעה.
* דר' חיים מלמד, בעל תואר Phd במינהל עסקים, מלווה מקצועית חברות וארגונים מובילים בארץ ובחו"ל (כולל ביפן) בתחומי החדשנות היישומית – innorate והחשיבה היצירתית – creactive, כולל סדנאות למנהלים בנושאים אלו. דר' חיים מלמד חיבר 11 ספרים בנושאים שונים והשתתף בסדרת טלביזיה לאנשי מקצוע ולקהל הרחב.
קישורים רלבנטים באתר:
על חשיבות יצירתיות בניהול – טום פיטרסtweet[Google]
Follow @leadersnet
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" פברואר 2008. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
