החלת חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בבנינים קיימים

 

 

מאת: סמדר קלדרון *

 

 

 

חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות חוקק בשנת 1998. בשנת 2005 נכנס לתוקף פרק הנגישות. מטרת החוק – "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה, בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו"  (חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח 1998 פרק א' – עקרונות יסוד ס'2 ).

בבסיס עקרון היסוד – הכרה בזכויותיהם השוות של אנשים עם מוגבלות לחיות חיים מלאים ושוויוניים, ומחויבותה של החברה לאפשר להם לממש זאת.

מקום נגיש הינו מקום הנותן מענה לכל סוגי המוגבלויות פיסית, חושית (שמיעה/ראייה), שכלית, נפשית וקוגניטיבית.

החוק מחייב הנגשה של מבנים ציבוריים ונותני שירות – מבנים ממשלתיים ופרטיים, מבני חינוך, בריאות, דת, מסחר, בנקאות, פנאי, אולמות אירועים, מרחבים ציבוריים – מדרכות וכבישים, חניות ייעודיות, דרכי גישה לבניניים, הנמכות מדרכות ועוד, אמצעי תחבורה שונים – אוטובוסים, רכבות, מטוסים ואניות, רכב מושכר, מוניות וכן אתרים ציבוריים – גנים ציבוריים, אתרים ארכיאולוגיים, אתרים בהם מתבצעים מופעי בידור, חופי ים ועוד.

 

האלמנטים העיקריים בבניין הדורשים הנגשה הם: דרכי הגישה לבניין – מדרגות, כבש (רמפה), חנייה נגישה, פנים הבניין – מעליות (גודל תא, מידת הפתח, אמצעים מישושיים וקוליים ועוד), מדרגות, מדרגות נעות, מסועים, מאחזי יד, אמצעים מישושיים כאמצעי אזהרה, שירותים נגישים, רוחב פתחי הדלתות והמעברים, דלפקים, הסרת מכשולים בדרך כגון ארונות בולטים ועוד.

בניין קיים הינו ישות קיימת, חיה ובועטת. בדר"כ מדובר בבניין הקיים עשרות שנים. קיימים בו נהלי עבודה שהתקבעו עם הזמן ובמקרים רבים אף מצוקת שטח. המחוקק התחשב בנתונים אלו וקבע תקנות מקלות לעומת הנדרש בבניינים חדשים. עם זאת, לא תמיד הפתרונות קלים ופשוטים.

 

אלו הן רק חלק מהבעיות בהן אנו נדרשים לרעיונות יצירתיים, גמישות מחשבתית, שיתוף פעולה עם הגורמים בבניין, ולעיתים אף מתן שיעור קצר בנגישות….

 

  • בינוי מורכב – תוספת מעלית בבניין או הרחבת פיר קיים הינן בדר"כ העבודות המורכבות ביותר הנדרשות בבניין קיים. תוספת מעלית פנימית פירושה ביטול פונקציות בכל הקומות לצורך הקמת הפיר. גם בתכנון מעלית חיצונית יש בדר"כ צורך בביטול פונקציות בהיקף הבניין במקום בו מותקנת המעלית על מנת לאפשר גישה נוחה אליה.

  • מצוקת שטח נגישות דורשת שטח. למשל – רוחב מסדרון מינימלי – 1.30 ס"מ, תא שירותים במידות מינימום של 2.00X50 מ', וכד'. במיוחד במקום בו קיימת מלכתחילה מצוקת שטח יש לתכנן באופן שבו הפעילות במקום תוכל להמשיך ולהתבצע – נשתדל לא לבטל משרד פעיל לטובת תא שירותים. במקרה שכזה אנו נדרשים לשיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים בבניין. צמצום ארכיב, איחוד מחסנים, הסבת חדר הניקיון לארון, ניקיון ופינוי החדר לטובת תא נגיש הם רק חלק מהפתרונות המוצעים.

  • עבודה מול רשויות – בניינים ללא היתר, גושים שאינם מוסדרים וכד'. מדדנו את הבניין, תכננו את אלמנטי הנגישות, הגשנו בקשה להיתר, ו….. לבניין אין היתר. דוגמה נוספת – סככת חניה שנבנתה ללא היתר, מעכבת מתן היתר לבניית כבש (רמפה) בכניסה לבניין.  עפ"י מדיניות משרד הפנים, בניין ללא היתר לא יוכל לקבל היתר חלקי לצורך נגישות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים, פועלת מול משרד הפנים ובמקרים רבים מסייעת במציאת פתרונות ובגישור בין הצדדים.

  • התקלות שבדרךתכננו, קיבלנו היתר והקבלן התחיל לעבוד…. כפי שקורה במקרים רבים במהלך עבודות בבניין קיים, נחשפות בעיות לדוגמא צינור מים שהזזתו כרוכה בפרוצדורה מרובה. היחלצותו המהירה של מהנדס העיר לעזרתנו ואישורו סייעו בהזזת הכבש מטר ממקומו המתוכנן, והשלמת העבודה.

  • חוסר מודעות – במשפטים הבאים נתקלתי לא מעט – "אין אצלנו נכים", לא באים לפה נכים" או "אם בא נכה אני יורד למטה לתת לו שירות" וכד' . מעבר לעובדה שהם אינם רלוונטיים לחוק , ובעצם אמירתם מכעיסים, זה הזמן לתת שיעור קצר בנגישות ובמאמר החוק ובכך לפתוח לאדם העומד מולי זוויות ראיה חדשות ונושאים למחשבה שכלל לא העלה על דעתו וחלילה לא מכוונה רעה. לצערנו, קיימת לעיתים מקובעות מחשבתית שבה אנשים בעלי מוגבלות כזו או אחרת אינם יכולים לבצע פעולות מסוימות, ובכך לפתור את העניין. פה המקום להעלות את שאלת הביצה והתרנגולת – האם אנשים אלו היו מגיעים אם המקום היה נגיש? האם הסיבה לאי הגעתם היא כי המקום אינו נגיש? ואיך אתה היית מרגיש אם היית נאלץ להמתין בקומת הקרקע עד שנותן השירות יגיע אליך? האם אתה סוחב איתך את המחשב לקומת הקרקע כדי לתת את השירות כפי שהוא ניתן לכולם? עליי לציין שבדר"כ לאחר הסבר קצר על מטרת החוק ועיקרו, מובעת הערכה, תמיכה ורצון לשיתוף פעולה.

 

rtf6980374991_1963220516

 

לסיום – מודעות, שיתוף פעולה ויצירתיות (טוב, גם כסף…) הם הכלים הנדרשים לעולם נגיש יותר. חברה שוויונית הינה חברה המקבלת את כל חבריה ללא הבדל מין, גזע, דת, מצב כלכלי, פיזי או אחר. חברה כזו, המאפשרת לכל פרט ופרט למצות את יכולתו, היא חברה התורמת בראש ובראשונה לעצמה.

 

 

 

* סמדר קלדרון , אדריכלית ומורשת נגישות מתו"ס, מנהלת תחום אדריכלות בחברת AVIV AMCG

Smadar.calderon@avivamcg.com

 

לאתר AVIV AMCG:

http://www.avivamcg.com

 

 

 

 

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

 

 

 

 

 

 

 

יכול לעניין..

מוטיבציה בעידן של פיטורין

בילי דובב יועצת ארגונית ומנחת קבוצות הרצאה ניתנה במסגרת כנס יחסי עבודה, ב- 10 לינואר …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *