"אני אצבע את השרשרת בירוק" – מינוף ניהול שרשרת אספקה ירוקה בזמן המשבר

 

מאת: יובל הוד *

 יובל הוד

 

 

ארגונים כמו וול-מארט, שהשכילו לרתום את יכולות שרשרת האספקה הירוקה ומשאביה, נהנים מיתרון תחרותי משולש על פני מתחריהם, כולל חסכון של כ-600 מיליון דולר בשנה.

 

בעשור האחרון חלו שינויים בעולם הסובב אותנו: טרור עולמי וסכסוכים מזוינים, אסונות טבע ומשברים כלכליים הפכו את המציאות לבלתי צפויה וקשה לחיזוי. כוחות השוק הגיאופוליטיים והכלכליים מתעצבים לנגד עיננו בדמות ביקושים משתנים למוצרים ושירותים המושפעים באופן ישיר ממודעות חברתית גוברת והולכת לאיכות הסביבה ולקהילה.

על מנהלי שרשרת האספקה להתמודד עם אתגרים בדמות עמידה ביעדי צמיחה ורווחיות, השקת מוצרים חדשים, תוך התייעלות ושמירה על רמת השירות ללקוח בסביבה גלובלית. ארגונים שהשכילו למנף את יכולות ניהול שרשרת האספקה כמובילות השינוי, ייצרו לעצמם יתרון תחרותי ועסקי ופתחו פער ניכר על פני המתחרים.

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של עליית המודעות החברתית והעסקית לנושא שימור והגנה על איכות הסביבה, המוצאת את ביטויה, בין היתר, בחקיקה ובפעילות בינלאומית למען הפחתת פליטת גזי החממה (בדגש על CO2) כדי למתן את השפעת התחממות כדור הארץ.

עליית מחירי הנפט ותוצריו הביאו לעלייה חדה בעלויות התובלה, מחירי תשומות הייצור וחומרי הגלם. שרשרת האספקה "הירוקה" הינה שרשרת התהליכים והפעילויות שנועדו לסייע בצריכת המוצרים והשירותים תוך עמידה בתקנים וביעדים החברתיים והסביבתיים לצמצום פגיעה באיכות הסביבה ושימורה.

 המינוחים המקובלים בספרות המקצועית הינם:

Green Logistics, Green Supply Chain , Supply Chain Sustainability. תחומי הפעילות העיקריים בהם מאובחנת תרומה משמעותית של שרשרת האספקה לנושא הם: תכנון פריסת מערך שרשרת האספקה – מיקום מקורות הרכש, אתרי הייצור והאחסנה; בנייה ותכנון של אתרי הייצור והמרכזים הלוגיסטיים באופן ידידותי לסביבה (מחזור ושימור אנרגיה); שימוש בחומרי גלם ואריזה "ירוקים"; ניהול ותכנון מערך התובלה והפצה שימוש אפקטיבי בהובלה ימית, אווירית ויבשתית; ניהול ציי הרכב והטמעת שיפורים טכנולוגיים להקטנת צריכת הדלק ופליטת הגזים.

ארגונים שהשכילו למנף ולרתום את יכולות שרשרת האספקה הירוקה ומשאביה, נהנים מיתרון תחרותי משולש על פני מתחריהם:

* הפחתה בפליטת הגזים ותרומה לשימור הסביבה

* הורדה בעלויות והתייעלות עסקית

* תרומה לקהילה ולמודעות החברתית

שימוש בטכנולוגיות צריכת דלק מתקדמות ושינוי הרגלי נהיגה "רעים" כמו מהירות מופרזת ושימוש במערכות מיזוג גם כשהרכב עומד, יכולים להשפיע באופן ניכר על השורה התחתונה. גם הקפדה על תנאי סביבה הולמים באתרי התדלוק המפעלי תתרום לביצועים.

ברם, הרציונאל אומר כי מחויבות גבוהה של חברה לסביבה, טומנת בחובה עלויות נוספות, מה שמציב את החברה בעמדה כלכלית נמוכה בהשוואה למתחרות שפחות אחראיות לסביבה. קושי נוסף ביישום הוא העובדה שהוא גורם להקטנת מאגר הספקים האפשריים, הודות לסטנדרטים נוקשים של איכות.

כוחות השוק והשינויים בדעת הקהל העולמית לקבלת מוצרים ירוקים ותמיכה בבחברות הירוקות, מייצרות מענה הולם לפרדוקס המובע בפסקה הקודמת. דעת קהל יוצרת ביקוש למוצרים, ונכונות לתשלום פרמיה מעל למחירי המוצרים הסטנדרטיים , ה"פחות ידידותיים לסביבה". הביקוש מושך יצרנים וספקים נוספים נכנסים למעגל , מה שגורר תחרות ומוריד את מחירי תשומות חומרי הגלם ומאפשר שולי רווח גדולים יותר ליצרן, או שמירה על עלויות הבסיס ועל המיצוב מול המתחרים. דוגמא פשוטה ובהירה היא שקיות אשפה ושקיות לאריזת סנדביצ'ים לבית הספר מתכלות המוצעות גם במחיר גבוה יותר ובמארזים בלי תכולה קטנה יותר (פחות שקיות במארז) מה שמעלה את המחיר ליח' באופן משמעותי לעומת השקיות הסטנדרטיות, אך מתחרות בהצלחה על המדף בעזרת פרסום בולט.

ככל שהחברה גדולה יותר, כך גדלה מעורבותה ב"רכש ירוק" וגדל הדגש על פיתוח מוצרים ידידותיים לסביבה. באופן כללי, הפחתת פסולת בתחילת שרשרת האספקה יעילה יותר מבחינת העלות, מאשר צמצום פסולת בסוף השרשרת. פונקצית הרכש ממוקמת במיקום בעל יתרון ליישום אסטרטגיות לצמצום פסולת.

אחד המפתחות לאסטרטגיית רכש ירוק מצליחה הוא הנכונות של החברה הקונה להפחית את השימוש בחומרים טהורים באמצעות מחזור של אחוז גבוה מהמוצרים הנרכשים. מחד, קיימים מחקרים המוכיחים כי תפיסת החברות את אסטרטגיות הרכש הירוקות כיקרות, מגבילה את מידת המעורבות שלהן ברכישות ירוקות. מאידך, רכש ירוק יכול ליצור ערך כלכלי בהפחתת עלויות הטיפול והשינוע של הפסולת תוך כדי שיפור השימור של משאבי החברה ושיפור תדמיתה בציבור.

דוגמאות:

ספק תקשורת כבלים אמריקני, שנכנס להשקעות כבדות בפריסת תשתיות סיבים, נדרש לבחון את מערך שרשרת האספקה שלו. אקסנצ'ר ארגנה מחדש את המערך הלוגיסטי של ההפצה והטיפול בחלפים ובשירות התיקונים ("לוגיסטיקה הפוכה"), תוך תכנון רשת המחסנים בהתאם לרמות השירות המבוקשות ותוך התייחסות למדדי חיסכון, התייעלות והשפעה על פליטת גזי החממה וחתימת הפחמן.

התוצרים: מודל שירות תפעולי שבתכנון רב שנתי (תוך 4 שנים) מביא לתוצאות הבאות:

*  חיסכון של 353 מיליון דולר מפעילויות חטיבת השירותים והתחזוקה.

*  חיסכון של 11 מיליון דולר מהתייעלות תהליכי שרשרת האספקה.

*  התייעלות ניהול והורדת מלאים המוערכת ב-197 מיליון  דולר.

*  ארגון מחדש של תהליכי שרשרת האספקה, ההובלה וההפצה שיפחית את פליטת ה-co2 ב-106,000 טון וחיסכון כספי הנאמד בעוד 33 מיליון דולר במשך 4 השנים הקרובות – ע"י תכנון רשת ההפצה ומיקום המחסנים, שימוש במוצרים תחליפים "ידידותיים לסביבה", שיפור והתאמת האריזות.

ענק הקמעונאות האמריקאי וול-מארט, מסתמן כסמן הימני ועמוד האש הצועד קדימה בתחום שימור האנרגיה והסביבה. הארגון השיק לאחרונה את מדיניותו האסטרטגית המדגישה את עקרונות שימור הסביבה כעקרון לבידול על פני המתחרים. תוכנית הפעולה שלו כוללת את הנקודות הבאות:

* הגדלת יעילות השימוש בצי הרכב ב-25% ב-3 השנים הקרובות, והכפלתה תוך 10 שנים.

* השקעת 50 מיליון דולר בפרויקטים לשימור הסביבה.

* הפיכה לקמעונאי האורגני הגדול בעולם.

* הפחתת צריכת  האנרגיה בחנויות ב-30%.

* הפחתת שיעור הפסולת המוצקה ב-30% ב-3 השנים הקרובות.

* שותפות אסטרטגית עם יצרן מוצרי החשמל GE  במטרה להכפיל את מכירות נורות "הבועה" הפלורסנטיות הקומפקטיות (CFL) תוך שנה ולהביא לחיסכון משמעותי בצריכת האנרגיה במשק הביתי.

דוגמא זו ממחישה כיצד ארגון מצליח, נרתם באופן מקצועי למטרה, מתרגם אותה למטרות ברות הישג ויעדים עסקיים מדידים, "מוריד" אותה לביצוע לרמת השטח, לרמת העובד במונחי יום יום ומוודא מימוש בתוכנית חוצת ארגון, ארצות ויבשות.

בחירתו של הנשיא אובמה בארה"ב מבטיחה כי למרות המיתון והמשבר הכלכלי, הנושא רחוק מלהידחק מהדיון הציבורי. בשורה של יוזמות חקיקה, אנו צפויים לאכיפה של תקנות ומדיניות תומכת בעידוד שימור הסביבה ופעילויות להפחתת פליטת הפחמן במגזרים השונים, הן התעשייתי והן הצרכני.

השאלה הקשה היא מתי נזכה לראות הירתמות והיענות של ממש מצד גופים כלכליים ועסקיים הממנפים את יוזמות שימור הסביבה, הפחתת פליטת גזי הפחמן כמדיניות ואסטרטגיה ארגונית. הכוונה למינוף שאינו מגיע רק בצורה של יוזמות נקודתיות או תוספת למגוון המוצרים, אלא כמדיניות גורפת וחוצת ארגון, המשלבת תרומה לקהילה ותרומה לארגון העסקי.

הפעם יש לנושא לא רק היבטים ציבוריים ואקולוגיים, אלא גם היבטים כלכליים ועסקיים – הן מבחינת צבירת נקודות זכות מול הצרכן המקומי והגלובלי והן מבחינת חיסכון בעלויות.

ברמה האישית, מומלץ לכולנו להתבונן סביב ולראות כיצד אנחנו משפיעים – במעגלים הקטנים של  הבית, המשרד, המפעל, החברה, ומול הלקוחות. לשים משקפיים עם עדשות "ירוקות" ולראות לא רק איך חוסכים בעלויות השינוע, ייצור והפצה, אלא גם איזה ערך אנו מיצרים לסביבה.

נוכל לעשות את זה באמצעות תקשורת נכונה לסביבה ולעובדים. אז ארגון הרכש, הלוגיסטיקה או שרשרת האספקה אותו אתם מובילים, ייתפס לא רק כארגון שירות החוסך ומתייעל בשעות קשות, אלא ארגון העושה את הדבר הנכון, עם מודעות סביבתית – לא רק עם ראש וכיס אלא גם עם (קצת) לב.

 

* יובל הוד, מנהל בכיר באקסנצ'ר ישראל. אקסנצ'ר (ניו יורק: ACN) היא חברה גלובלית ציבורית, המספקת שירותי ייעוץ עסקי וניהולי, ייעוץ טכנולוגי ומיקור-חוץ.

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אוגוסט 2009. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *