תקן לאחריות חברתית – בשורה או הצגה?

 

מאת: דביר פלג, מומחה איכות ואסטרטגיות ניהול

 

 אירועים כלכליים, המשפיעים על הפרט, תופסים כותרות כמעט בכל יום בעיתונות הכתובה והמצולמת. כך למשל, קריסת רשת הקלאב מרקט, כך בעל אולם שמחות מהדרום שהעסיק נערים בשכר של שני שקלים לשעה, וכך עוולות חברתיות נוספות.

בכל פעם שאנו רואים, קוראים ושומעים, אנו מזדעזעים מחדש מהעוולה. לאחרונה, החל טרנד חדש, כאשר בסיום כל ידיעה, עולה לדיון האפשרות שקיומו של  תקן למחויבות חברתית בישראל היה מונע את העוולה.

מנכ"ל כנס שדרות, עו"ד עידו אוחיון, פרסם מאמר בגלובס[1] בו הוא תמה מדוע ארגונים מתנדבים לטובת הקהילה ואינם דואגים להוגנות תעסוקתית כלפי עובדיהם? המאמר מסתיים בקריאה "להרחיב את הגבולות המצומצמים של יריעת האחריות החברתית של ארגונים עסקיים, ולהעמידם תחת קריטריונים חברתיים במובן הרחב יותר של המילה".  כוונתו להחיל את הקודים החברתיים הבינלאומיים, הנכללים בתקן לאחריות חברתית שיופיע ב 2008, על כל השותפים לפעילות הארגון.

למען הצדק ההיסטורי, חשוב לציין, כי התקן למחויבות חברתית קיים לא כתקן תחת ארגון ISO העולמי אלא בשם אחר, ומאומץ ע"י מספר חברות בארץ כידוע בשם SA 8000 . מהדורת ISO 26000 הינה אימוץ של מגמה הקיימת מזה מספר שנים בשוק. גם בישראל יש ארגונים שהותעדו לתקן, ע"י מכון התקנים וכן ע"י המכון לבקרה ואיכות – IQC. כך, חקלאים המותעדים לתקני ה EUREPGUP והמייצאים לבריטניה נדרשים לקודים של הוגנות תעסוקתית ותנאי העסקה הוגנים ואף נסקרים ע"י מכוני ההתעדה, אחת לשנה או חצי שנה, ע"פ גודל הארגון.

תקנים בינלאומיים נוספים, כגון ISO 14001:2004 – מערכות ניהול איכות בהיבטי סביבה, המכיל את קוד ההתנהגות הארגונית והאחריות הארגונית על ספקים וקבלני משנה, ות"י (תקן ישראלי) 18001, הדן במערכות ניהול איכות בהיבטי בטיחות מחיל את היבטי הבטיחות של עובדי הארגון  – על עובדי קבלני המשנה.

רוצה לומר, כי קריאתו של עו"ד אוחיון מיושמת בשטח, הלכה למעשה. אין בה חידוש אלא רענון ושינון. לצערי, אין בתקן החברתי כדי למנוע את פרשת קלאב מרקט או את העסקת הנערים בתנאי ניצול, או כל אירוע אחר שקרה ויכול לקרות גם תחת כל תקן ניהול אחר, ובכלל זה, תקן למחויבות חברתית שהוא הכי פחות רלוונטי למניעת קריסת הרשת ולשמירה על זכויות העובדים.

ההיררכיה המשפטית מתחילה בחוקי המדינה, פקודות, תקנות וצווים ורק תחתיהם יגיעו התקנים ותקני הניהול. תקני הניהול בישראל, ע"פ רוב, הם תקנים וולונטריים. ארגון יאמץ או ידחה תקן ניהול כזה או אחר, בד"כ, מתוך לחץ חיצוני של דרישת לקוח או צורך פנימי של התייעלות/ שמירה על הארגון.

תקן אינו תחליף לחוק. מבדקי ההתעדה והמעקב המבוצעים על ידי סוקרי המכונים, מטרתם לבחון את מידת ההתאמה בין דרישות התקן לבין המתבצע בפועל בארגון,  והם אינם מהווים תחליף לאכיפה על ידי המשרדים השונים: כך למשל, פקחי משרד העבודה אמורים לפקח על תנאי העסקה וכן על תנאי הבטיחות במפעלים, פקחי המשרד לאיכות הסביבה אמורים לפקח על חוקי איכות הסביבה ומידת קיומם, הרשויות המקומיות על מילוי התניות והגבלים בחוק רישוי עסקים ועוד.

התקן החברתי וקיום הסעיפים שלו אינם נמצאים תחת פיקוח של משרד אחד. כאמור, שכר, בטיחות ותנאי העסקה יפוקחו ע"י משרד התמ"ת, בטיחות העובד, בכל הנוגע לחומרים מסוכנים, תפוקח ע"י המשרד לאיכות הסביבה. יתרה מכך, התקן החברתי או כל תקן אחר (בטיחות או איכות סביבה), אינו תחליף לחוקי העבודה. התקן נועד להשלים את החוק ביצירת כוונה המתחילה מההנהלה הבכירה המתחייבת, בראש ובראשונה, לפעול ע"פ חוקי המדינה בתחום התקן הספציפי. כך גם באימוץ התקן למחויבות חברתית. הנהלת הארגון מתחייבת לפעול ע"פ חוקי העבודה בישראל, המחייבים תנאי תעסוקה הוגנים וקובעים רף שכר מינימום, תנאי רעש, הגנה בטיחותית ועוד. משמעות אימוץ התקן הינה בהעברת מסר לעובדים ולבעלי העניין (קהילה, ספקים, צרכנים, ארגונים ציבוריים ועוד), כי הנהלת הארגון העלתה את נושא ההוגנות התעסוקתית על סדר יומה והיא מטפלת בו.

האם ההתחייבות ממומשת? ע"פ חוק, אנו מוגבלים במהירות נסיעה. כמה מאיתנו אינם עוברים על החוק? על פי החוק, מפעל המעסיק מעל 25 עובדים חייב בוועדת בטיחות בארגון. בכמה מפעלים המעסיקים מעל 25 עובדים לא קיימת כזו וועדה? בחיינו האישיים והמקצועיים אנו מחויבים לאמנות, לחוזים ולתקנות שלחלקם אין אנו מודעים אפילו. כך גם בעולם תקני הניהול. לא אחת אנו נתקלים בארגונים כלכליים שאינם מודעים לחיובים חוזיים, לחוקים ולתקנות.

אם כך, מתי תמומש ההתחייבות? מימוש ההתחייבות יהפוך ליעיל במיוחד בהפעלת סנקציה על הארגון, או בקיום התקן כתנאי סף לפעילות כלכלית. דוגמאות מצוינות ניתן לקחת ממנהל הרכש במשרד הביטחון  שהעמיד תנאי סף לספקיו לקיום מערכת ניהול איכות ע"פ ת"י 9001:2000 , או לחליפין רשת TESCO הבריטית שהעמידה תקני מזון וקודים אתיים מחמירים לכל ספקיה.

שאלה נוספת העולה ממאמרו של עו"ד אוחיון היא מדוע צריך להיות בכלל קשר בין התרומה לקהילה וקשרי הקהילה של הארגון לבין תנאי ההעסקה? מדוע פעילות ברוכה של ארגון זה או אחר, כמו התנדבות בקהילה, תרומה כספית או פעילות אחרת צריכה לבוא על חשבון אחריות ההנהלה לתעסוקה הוגנת לעובדיו וכלפי ספקיו?  התשובה החד משמעית היא כי אין קשר בין הדברים. תרומה לקהילה נובעת מתוך אינטרס תדמיתי עד פילנתרופי כלכלי, ואילו העסקת עובדים וקשרי ספקים הינה כלכלית בראשיתה ובעיקרה וע"פ חוקי המדינה. כל המוסיף הרי זה משובח אבל אין גורע.

אם ננתח את יחסי הסימביוזה שבין הקהילה לארגונים הכלכליים, נגלה, כי התורם תורם לעצמו, והנתרם מחזיר את ההשקעה עשרת מונים: המפעלים ניזונים מהקהילה בכ"א – עובדים בפועל והכשרת עובדי העתיד, שירותים מוניציפאליים, פינוי פסולת, תדמית מקומית, יחסי ציבור ועוד. הקהילה ניזונה מהארגונים הכלכליים במקומות תעסוקה, מיסים ישירים ועקיפים, גאווה מקומית (עיין ערך אינטל – קריית גת), תרומות ישירות ועקיפות למערכת החינוך ועוד.

כל אלה אין בהם לסתור או לגרוע, כהוא זה, ממחויבותו החוקית של המפעל לתעסוקה הוגנת ולהוגנות תעסוקתית.   

במקום בו ארגונים אינם מעסיקים ע"פ חוק ומונעים מעובדיהם פרנסה, מגורים ראויים, בטוחים וכו' כאן תפקידן של רשויות המדינה לפעול לאכיפה מהירה שאינה מתפשרת.

בנושא התקן, אני קורא מעל במה מכובדת זו, לכל הארגונים הכלכליים והציבוריים (תרומה מיוחדת במינה יש לאימוץ התקנים על ידי בתי ספר ומוסדות חינוך, ארגוני שירות ציבוריים ומלכ"רים),  להתנות את המשך קשריהם העסקיים עם ספקים וקבלני משנה ב:

א. קיום תקני הבטיחות (ת"י 18001) המבטיח לספק בטיחות ושמירה על חיי העובדים וכן להגן משפטית על הארגונים.

ב. קיום תקן איכות סביבה (ת"י 14001) המבטיח להעניק לילדנו ולנכדנו סביבה בטוחה ונטולת סכנות סביבתיות ולמנוע מהארגון נזקים כלכליים שמקורם בתביעות משפטיות.

ג. קיום תקן האחריות החברתית (SA 8000, או העתיד לבוא – ISO 26000) המבטיח להעניק לעובדים כבוד וזקיפות קומה.

איכות, בטיחות שמירה על הסביבה וזקיפות הקומה של העובד הן זכויותינו כאזרחים וחובתם הכלכלית של ארגונים כחלק משימור כלכלי וצמיחה מתמדת.

 

  

____________________________

הכותב הינו יועץ אסטרטגי מוניציפאלי, מורשה מטעם הקרן האירופית לניהול איכות EFQM,סוקר בכיר למערכותISO 9001:2000 וISO14001 , מוסמך (M.A) מטעם בית הספר לניהול באוניברסיטת בן גוריון ובוגר מכון פהר למצוינות בניהול. מנהלו הראשון של מרכז חינוך לתעשייה ולקהילה בקרית גת והדרום.    

[1] מדור דעות, גלובס 10-11/10

 

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" נובמבר 2005. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר