ראשי » ניהול ה-business » אסטרטגיה עסקית » תעשיה כחול לבן. לאן ?

תעשיה כחול לבן. לאן ?

 

 מאת: קובי בן משה *  rtf3996900260_3246818872

 

תקציר הרצאה בועידת 2021 – דה מרקר

 

התעשייה הישראלית, תעשיה כחול לבן, נלחמת על מקומה, צמיחתה ושרידותה בכל הממדים. במגרש הביתי היא מתמודדת עם שוק מוגבל וקטן, מרווחי סחר טובים העשויים לרדת בקרוב לאור המחאה הציבורית ותחרות בשוק הבינלאומי עם יצרנים ממדינות זולות מחד ועם שער חליפין היורד בהתמדה.

התעשייה בכללותה, כגורם עסקי, היא הקטר והמנוף של המשק. מייקל פורטר, הגורו העולמי בתחומי האסטרטגיה בכלל ובתחום היתרון התחרותי של אומות בפרט, קבע כי "הגורם החשוב ביותר בהתפתחות הכלכלית של מדינה אינו הממשלה אלא הסקטור העסקי  בו חברות עסקיות מחפשות באופן תדיר דרכים לשפר את עצמן". ככזו התעשייה הישראלית גם אם מוצאת עצמה מהגרת למחוזות זולים ותחרותיים יותר עדיין מהווה עוגן כלכלי ומיצובי ליתרון התחרותי של המשק הישראלי במונחי תעשיה.

חיסרון הגודל של ישראל מהווה גם את היתרון במונחי הצמיחה. היכולת של ה"קטן" לצמוח בשיעורים גבוהים היא עצומה. ישראל חייבת לשים לעצמה יעד לצמוח בשיעור הצמיחה. צמיחה לכשעצמה אינה מספיקה. אם סקטור מסוים יצמח ב5% בכל שנה נתון זה אינו יכול לספק אותנו. אנו צריכים לשים יעד שנתון זה לכשעצמו יצמח בעשרה עד עשרים אחוז מידי שנה. רק כך נבטיח מעגלים חיוביים של התפתחות ומיצוב היתרון התחרותי של ישראל לטובת רווחת תושביה.

התחרות אם כן אינה מול סין או הודו. תעשיות שנדרשו ל"הגר" כבר ביצעו זאת מזמן. תעשיות אחרות רלוונטיות צריכות למצוא את מקומן בישראל. על המדינה לחדול ממנהגה ולסבסד את כלל התעשייה ולהתמקד בתעשיות בהן יש למדינת ישראל יתרון תחרותי. סקטורים אלה צריכים להבחן על ידי היכולת שלהם לצמוח בשיעורי הצמיחה ולא רק לספק צמיחה. זיקוק התובנה הזו יהווה מטה קסם לקידום התעשייה הנכונה. על המדינה לפעול באופן פרו אקטיבי ולא פאסיבי כפי שהיא נוהגת היום. במקום שחברה כמו אינטל תפנה למדינת ישראל לצורך קבלת מענקים (ואיני מזלזל בשקלים הרבים שכבר ניתנו – אפילו מפרגן) אנו צריכים לפנות לחברות ולקדם את חלום עמק הסיליקון במונחי יצור ותעשיה. למותר מלציין שכל יזמה כזו תפתח סביבה מקומות תעסוקה רבים.

ושוב הדוגמא של אינטל בקרית גת והקמת מרכזי הפיתוח בפתח תקווה וחיפה הם ההוכחה שאפשר. אבל אנו צריכים להיות היוזמים.

מעגל נוסף בתכנון הממשלתי צריך להתמקד בסנכרון עם האקדמיה. כדי לפתח קלאסטרים (אשכולות) ישראל חייבת למקד את התכנון האקדמי ארוך הטווח ולעודד תחומי לימוד רלוונטיים. כדי להקצין את הנקודה הזו הייתי מציע להעביר את האחריות על האקדמיה למשרד התמ"ת. משרד החינוך ישקוד באופן ממוקד יותר בחינוך הילדים והנוער. ההכוונה והתמיכה באקדמיה תהיה ממוקדת רק אם  הגוף הנהנה ממנו (תעשיה, מסחר ותעסוקה מן הסתם) יהיה בעל הדעה ובעל המאה בעניינו.

התעשייה הישראלית הקימה במו ידיה חברות מופת בינלאומיות המובילות בתחומן. באותם קלאסטרים, כפי שמכנה אותם פורטר, הפכנו למעצמה בינלאומית שיצאו מארץ הקודש. די לציין חברות כמו טבע, שטראוס, ישקר, נטפים, פלסאון, אלביט, מכתשים אגן, כתר, אלקטרה, אורבוטק, מפעלי ים המלח, נילית, קומברס ועוד.

עדיין אנו רואים חברות בינלאומיות המשקיעות כסף רב בדריסת רגל בשוק הישראלי וזאת דרך השקעות בחברות יצרניות ישראליות (אסם, תלמה, …), משקיעות כסף בהקמת אתרי יצור בישראל (אינטל, HP, מוטורולה…) ומשקיעות כסף בתעשייה ישראלית גלובאלית (ישקר).

הבשורה הבאה נראית בצורת תעשיית ה"קלינטק". תעשיה מתפתחת זו מביאה לידי מיצוי את דברי. הנה דוגמא לתחום בו ישראל כבר ממוצבת כמובילה. ניצלנו את חולשתנו ומצוקתנו (חוסר במים ובמשאבי אנרגיה) מחד ואת משאב הטבע העיקרי שמצוי אצלנו בשפע (השמש) וכמובן את המוח היהודי. כל אלה חברו לכוח אדיר וליצירת מסה קריטית עולמית בחדשנות, פיתוח ובייצור. על מנת לשרת את המעגל הזה עלינו להשלים את המלאכה ולבסס את התעשייה הרלוונטית שאם לא כן המוח יישאר כאן אך הידיים העובדות יאבדו. וכפי שההיסטוריה של "אוף שורינג" מלמדת אותנו בסופו של דבר גם הידע מהגר והיתרון התחרותי אובד.

אנו (חברת AVIV AMCG) רואים ביצועים של חברות בינלאומיות מעצם עיסוקנו. מתבוננים על נתוני השוואה ליעילות של ארגונים בכלל ותעשיות בפרט. היעילות של התעשיות הגדולות בישראל אינה נופלת ואף עולה על זו המקבילה לה בעולם המערבי. הדבר נובע מהתרבות העבודה הישראלית (שעות מרובות, חריצות, יצירתיות, תחרותיות ועוד) ומחוסר הברירה העומד בפני התעשייה וזאת על מנת להתגבר על פערי המטבע והריבית.

 

לסיכום. התחרות של התעשייה הישראלית אינה מול סין אלא מול העולם המערבי, בעיקר אירופה וארה"ב. על המדינה לאפיין, להתמקד ולהיות פרו אקטיבית. עליה, לאפיין היטב את היתרון התחרותי שיש לתעשייה הישראלית, להתמקד באשכולות המתאימים ולפנות לגופים בינלאומיים לצורך הבאתם לישראל. עליה, לשרת את התעשייה דרך תמריצים כלכליים המיועדים ישירות לצרכים אלו, לפתח אקדמיה משלימה עם מיצוב בינלאומי ראוי ולעודד חדשנות. התעשיינים מצידם צריכים להמשיך ולהוביל בחדשנות וביעילות ולא לנוח על זרי הדפנה.

 

* קובי בן משה, מנכ"ל, AVIV AMCG

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אוגוסט 2011. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

שותף עסקי

בחירת שותף עסקי

  פרק מהספר "הרעיונות הגדולים בקבלת החלטות לניהול עסק רווחי" מאת: עו"ד אליהו עמר   ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *