ראשי » מאמרי מכון מנהיגות » תאור המציאות של קהילת מעשה וירטואלית

תאור המציאות של קהילת מעשה וירטואלית

מאת אוריאל מוסל, מנהל פורטל המנהלים מנהיגים ברשת www.leadersnet.co.il, מיסוד מכון מנהיגות-ייעוץ לארגונים לומדים

תמצית

המאמר משרטט באופן ראשוני את הרקע לקיומה וצמיחתה של קהילת מעשה וירטואלית, תוך יחוסו לידע המצטבר בתחום קהילת המעשה מזה ולתנאים המבדילים והמייחדים את פעילותה במדיום הוירטואלי מזה. המאמר מציג את המתח הקיים ביחס לקהילת המעשה הוירטואלית בין אפשרות לממשות, את ההכרעה הראשונית והיום-יומית הנדרשת עקב כך, את תנאי חייה השונים והתמודדותה הייחודית עקב חשיפתה לספירה הציבורית ואת השוני הקיים בה בייצוגי הזמן והמרחב. במסגרת ההרצאה ננסה להמשיך הלאה ולטפל בסוגיות של זהות ותהליכי ייצוג אישיים וקבוצתיים בקהילת מעשה וירטואלית ובתפקידי המנהיגות והמודרטור בקהילות אלה, זאת לצד הצגת סיפורי מקרה, ו- Best Practices  הנחוצים להתנעה והפעלה אפקטיבית שלהן. כל הזכויות שמורות לאוריאל מוסל ואתר מנהיגים ברשת ©, מאי 2002.

תודתי לנתנאל כ"ץ על הדיאלוג הפורה, שסייע בכתיבת המאמר

קהילת מעשה – המושג וצמיחתו

את המינוח "קהילת מעשה" טבעו בסוף שנות השמונים (1987) (1)Etienne Wenger  ו-  Jean Lave  (2 (במסגרת חקירתם את הלמידה המתרחשת בתהליכי חונכות ונסיונם לבדל תהליכי חניכה קלאסיים המבוססים על מודל  מנטור-תלמיד מתהליכי למידה קבוצתיים בהם נתקלו, אשר כללו מעורבות פעילה ושינוי בזהות. בניגוד ללמידה המסורתית, שהנה במהותה למידה אינדוידואלית, בעלת תחילה וסוף מוגדרים בזמן, המנותקת משאר פעילויותינו ומבוססת על הוראה, הרי ששותפות בקהילת מעשה פירושה מעורבות הדדית בקהילת עמיתים, המאוגדת סביב  התנסות משמעותית דומה בחיים הקונקרטיים של חבריה והרצון לפתחה. התנסות  שכזו יכולה להיות למעשה כל דבר, שהנו בעל משמעות עבור העושים/חווים אותו וחלק מזהותם – החל מהריון או קבוצת נשים הרות הנפגשות וחולקות חוויות ומידע וכלה בניסיון של מתכנתים  לפתח אפליקציות ממוחשבות נטולת באגים, כאשר הלמידה מתבססת על מוכנותם ורצונם של חברי וחברות הקהילה בחלוקה ופיתוח הדדי של הידע המשותף. בלמידה שכזו אין פונקצית הוראה רשמית ואין גם תיחום ברור בזמן של התחלה וסוף של הלמידה. למידה שכזו מבוססת על השתתפות פעילה ברמה כזו או אחרת, אם כי היא יכולה לכלול גם סוגים של השתתפות פסיבית למדיי (לדוגמא חבר בקהילת עמיתים מקצועית הנפגשת מידי פעם, שאינו מדבר אלא שומע את דבריהם של האחרים או חבר בקהילת מעשה וירטואלית המסתפק בקריאת ההודעות בקבוצה מבלי להגיב).

אקספליקציה נוספת של תופעה זו מגלה, כי אין מדובר  בפנומן אנושי חדש אלא בפנומן אנושי עתיק – עתיק אולי כמו האנושות עצמה. חברותם של אנשים בקהילת מעשה, פירושה התחברות של קבוצה על מנת לקדם בעזרת יכולות כל החברים אינטרס משמעותי משותף בחיי היום יום שלהם, כאשר הצלחת הקבוצה  נועדה לקדם את הצלחת הפרט או הפרטים המרכיבים אותה ובמקרים בהם מדובר בארגונים, אף את הארגון עצמו. במובנים רבים מהווה קהילת המעשה סוג של שחזור של חווית המשפחה, החמולה, השבט ואפילו הכפר שלפני המהפכה התעשייתית. מעבר לחווית הלמידה המשותפת, הידע הפרקטי והתובנות בתחום הדעת במסגרתו הן פועלות, הרי שבמקרים רבים מעניקות קהילות אלו תחושת השתייכות ושייכות ואפילו תחושה של בית. בכך הן מצמצמות ונותנות מענה ולו חלקי לתופעות הניכור והבדידות, שהתחזקו מאוד מאז המהפכה התעשייתית והרס קהילות המעשה האורגניות, שהתחוללו בעקבותיה. בעידן מהפיכת המידע ניתן לזהות דפוסים שונים של קהילות מעשה החל מהדפוס המסורתי של המשפחה כקהילת מעשה (בעלת מטרה/מטרות משמעותיות ופרקטיקות משותפות להשגתן) וכלה בקהילות מומחים בארגוני היי-טק מבוזרים, שמטרתן פיתוח המקצועיות של החברים, יצירת שיתוף בידע וערכים מוספים  ותרומה בסופו של דבר גם לידע ולרווחיות של הארגון.

לקהילות המעשה השונות יתרונות בולטים ובכללם: חיזוק הלמידה כחוויה מתמשכת ומכוננת של האדם. שיתוף ופיתוח ידע מעשי של עוסקים בתחום, הנובע מהעשייה היום-יומית והחוזר אליה. יצירת מרחב חקירה, התנסות ואף כישלון. חיבור בין עמיתים מדיספלינות שונות ו/או מחלקים שונים בארגון ו/או מאזורים גיאוגרפיים שונים. הבניית מסגרת המאפשרת זיכרון מצטבר וחניכה למצטרפים חדשים. יצירת קבוצת תמיכה מקצועית ופסיכולוגית שביכולתה לפתור בעיות וקשיים, לסייע במצבי אי ודאות וקונפליקט ולהציע Best Practices  המתבססים על ניסיון מצטבר של ממש. בניית קבוצת מומחים, המסוגלת לייצר סינגריה מהידע והיכולות של חבריה ואף ליצור ידע ויכולות חדשות, שבירת הריבוד הארגוני באמצעות ערוצי תקשורת אנכיים, ולבסוף מתן אפשרות למגע אנושי וקבוצתי אחר המשלב אינטרס אישי עם אינטרס קבוצתי, תוך מענה ממשי לחוויות של ניכור ובדידות באמצעות יצירת חווית נגד של השתייכות, שייכות ובית.

יכולות אלו הטמונות בקהילות מעשה הפכו אותן לאמצעי מרכזי במה שמכונה בשנים האחרונות "ניהול ידע". ככל שהתגבשה התובנה ולפיה לא ניתן לנהל את הידע, שכן ידע איננו זהה לאינפורמציה אותה ניתן לתפוס ולנהל בתוך מאגרי מידע, אלא הוא מצוי בתהליך מתמיד של התהוות בידי אותם צרכני ויצרני מידע וידע בתוך הארגון, כך התגברה חשיבותן של קהילות המעשה בארגונים בהן  נוצר, מפותח ו"מנוהל" ידע זה. מעבר לכך, וכפי שהצביע לאחרונה  את'ני וונגר  (3) החברים בקהילות המעשה הם אלו הנמצאים בעמדה הטובה ביותר על מנת ל"נהל" את הידע, שכן הם יודעים הכי טוב איזה ידע הם צריכים, איזה חלקים ממנו יש לחשוף ואיזה חלקים ניתן להשאיר כידע סמוי ( Tacit Knowledge). בנוסף וכפי שציין את'ני וונגר (שם, שם), נותנות קהילות אלו מענה מיטבי לבעיה קריטית נוספת בתחום "ניהול הידע", שהינה הבעיה של הצפת המידע, שכן הן מאפשרות אינטראקציה עם עמיתים להם יש את הסיכוי הגבוה ביותר להיות בעלי מידע רלבנטי, ובכך הן מקילות על ניהול הקשב והזמן של השותפים בהן.

 

קהילת מעשה – תנאים לקיום

קיומה של קהילת מעשה מותנה במספר תנאי יסוד:

התנסות משמעותית משותפת – התנאי הראשון הוא שכבר הוזכר הנו קיום של התנסות משותפת משמעותית לחברי הקבוצה, שהנה חלק מהזהות שלהם. התנסות זו יכולה להיות מקצועית או אישית אך הכרחי שהיא תהיה חלק מהקיום היום-יומי של חברי הקבוצה ומשהו שבאמצעותו הם מגדירים את זהותם.

מטרה משותפת – קיומה של התנסות משמעותית משותפת אינו מספיק בכדי לכונן קהילת מעשה. כדי שהתנסות זו אכן תהפוך לגורם מכונן, המאגד סביבו את חברי הקהילה ודוחף אותם לפעילות משותפת של פיתוח עצמי, על ההתנסות להפוך גם למטרת הקהילה. כך לדוגמא בקהילת מעשה של נשים הרות, עצם ההריון הוא אכן חוויה משמעותית משותפת לכלל הנשים ההרות אך כדי שהדבר יהפוך אותן לקהילה, על ההריון או חווית ההריון להפוך למטרה, שכולן שואפות לעבור אותו באופן המיטבי. באופן דומה, בקהילת המתכנתים המבוזרת לא די בכך שכולם אנשי מחשבים ואפילו שכולם חברים באותו ארגון. כדי שאכן קיבוץ המתכנתים יהפוך לקהילת מתכנתים עליהם להפוך את התכנות בשפה מסוימת או בפרוייקט מסוים, שהנם מטרה אישית של כל אחד ואחד למשהו שניתן לקידום באמצעות הקהילה. הפרט בקהילות אלו אומנם משקיע למען הקהילה אך מטרתו היסודית ומטרת הקהילה עצמה היא קידום ההתנסות והמקצועיות של חבריהן כפרטים, כאשר בארגונים יש ערך נוסף נלווה והוא קידום הארגון כארגון לומד (4) מעבר לתרומה הספציפית לפרט זה או אחר.

פרקטיקות משותפות – הדבק שמחבר את חברי/חברות קהילת המעשה איננו זהות בעיסוק המקצועי ו/או במעמד במקום העבודה אלא כאמור אותה התנסות משמעותית ומטרה משותפת  לכלל חברי הקבוצה. מעבר לכך וכדי שאותה התנסות משמעותית ומטרה אכן תתורגמנה לכלל שותפות של ממש, נדרש, כי חברי הקבוצה אכן יהיו שותפים בפרקטיקה או בפרקטיקות בהן הם יוכלו לחלוק ולפתח את אותה התנסות משמעותית. פרקטיקות אלו יכולות להיות מפגשי עמיתים, חברות בקבוצת דיון או דיוור וירטואלית, אפשרות לדון עם קולגות במקום העבודה אודות בעיות מקצועיות שמתגלעות במהלך היום או אפילו טיולים משפחתיים בסוף השבוע. פרקטיקות אלו לא חייבות להיות גלויות או מובנות לחלוטין לנוקטים אותן וכן אין זה הכרחי שהחברים או החברות בקהילת המעשה, ינקטו בפרקטיקות אלו באותו האופן או באותו הזמן. עם זאת, כדי שאכן תתקיים קהילת מעשה דרוש שכל המשתתפים יהיו מעורבים לפחות באופן בסיסי בפרקטיקה/פרטיקות של הקהילה. חשוב להדגיש בהקשר זה, כי קהילת מעשה איננה בהכרח קהילה אידיאלית הרמונית בה כולם אוהבים את כולם. דפוסי היחסים והביטוי בקהילה שכזו יכולים לכלול התנגדות, קונפליקטים ומתחים, סבל, מחלוקת, תחרות וכו', כאשר בקהילות שונות ועל ציר הזמן ניתן להיתקל בכל אחד מדפוסי יחסים אלו ואף בכולם יחד.

רפרטואר משותף – במהלך קיומה של קהילת מעשה נוצרים תוצרים המבטאים את פעילותה. תוצרים אלה יכולים להיות כל דבר החל מהודעות דואר אלקטרוני משותפות, דרך הודעות בקבוצות דיון, מאמרים, מצגות וכלה בטקסים, נוהגים, סיפורים וסמלים, שנוצרו במהלך פעילותה.
קיום עצמאי – ניתן לכוון, להשפיע, לבצע מניפולציות, להשתיק, לתמוך ולהעצים קהילות מעשה אך לא ניתן לשלוט עליהן מבחוץ. בסופו של דבר קהילת מעשה מבטאת את עצמה בצורה וולונטרית דרך ובאמצעות פרקטיקות שהיא ממציאה, כאשר לא ניתן לנהל דינמיקה זו או ידע מצטבר זה, כפי שמנהלים מאגר מידע או יחידה בארגון. הידע והתהליכים בקהילה הנם ביטויים של אורגניזים חי, שאופן התנהגותו (הפרקטיקות דרכן ובאמצעותן הוא מבטא את עצמו) ותוצרי פליטתו (הרפרטואר המשותף המתבטא במנהגים, סמלים, הודעות, מאמרים….) כמו גם אופן התפתחותם אינם ניתנים לשליטה חיצונית כזו או אחרת.

 

 קהילת מעשה וירטואלית

חקירה אטימולוגית של מקור המילה וירטואלי באנגלית מובילה למשמעות הרומית של "פוטנציאלי". בפיסיקה התיאורטית המודרנית וליתר דיוק בתחום תיאורית החלקיקים האלמנטריים משמש המינוח לציון החלקים הבסיסיים ביותר של חומר, הצצים או נובעים  לתוך הקיום כחומר באופן ספונטי יחד עם חלקיקי האנטי חומר המקבילים להם, זאת על מנת לבטל אלו את אלו בהתאם לעיקרון אי-הודאות של הייזנברג ולתורת היחסות הפרטית של איינשטיין. תפקידם של חלקיקים אלו  הוא לשאת את ארבע הכוחות הבסיסיים (הכוח הגרעיני החזק והחלש, הכוח האלקטרומגנטי וכוח הכבידה) עד להיעלמותם או ביטולם העצמי. לנוכח רקע זה נראית הגדרתו של מילון ינסן לטכנולוגיה, מחשבים ואינטרנט, למילה "וירטואלי" כ"מציאות נראית החסרה אלמנטים של מציאות מוחלטת" כיותר מהולמת. ע"פ מילון ינסן המינוח "וירטואלי" כיום משמש לשני קצוות מנוגדים – מחד לציון כל דבר הקשור לעולם המחשבים (רשתות מחשבים, סימולציות…) – ומאידך לציון כל דבר, שאינו המציאות פיסית המוכרת לנו (עולם רב ממדים, המרחב הסייברספייסי…).

ניתן לומר, כי קהילת מעשה וירטואלית הנה קהילת מעשה המתפקדת בצורה מלאה או חלקית (קרי – יש לה גם פעילות לא וירטואלית) בממד או במדיום הוירטואלי. קהילה שכזו יכולה להיות רשימת דיוור ו/או קבוצת דיון וירטואלית, ו/או קבוצת דיון וירטואלית התומכת מפגשי עמיתים ממשים… פעילות זו יכולה להיות סגורה לחלוטין לחברי הקהילה, פתוחה לחלוטין לכל מאן דבעי המאמץ לעצמו את החוויה המשמעותית והמטרה המשותפת ואת הפרקטיקות לביטויין, או פתוחה למחצה בצורות שונות, כך שיש מעמד של חברים מלאים ויש מעמד של אורחים, משתתפים חלקיים או מועמדים. לצד הדמיון הקיים בין הגדרת קהילת המעשה הוירטואלית לקהילת המעשה הלא וירטואלית, ניתן לזהות את ההבדלים הבאים, הנגזרים מחיבור המימדים האפיסטמולוגים השונים למונח זה, כפי שתוארו עד כה ומן הניסיון המצטבר בתחום:

  1. קהילת מעשה וירטואלית הנה ישות אפשרית, שיש ליצור את התנאים למימושה – כפי שראינו קודם, לא ניתן לכפות הקמה של קהילת מעשה ו/או לשלוט בקיומה. דבר זה נכון גם בקהילת מעשה וירטואלית, שהנה במובנים רבים מקרה פרטי של קהילת מעשה רגילה. עם זאת, בניגוד לקהילת מעשה רגילה, שקיומה מתרחש בעולם הפיסי, באמצעות פרקטיקות פיסיות ותוצרי רפרטואר פיסיים, הרי שתנאי הכרחי לקיומה של קהילת מעשה וירטואלית הנו פלטפורמה טכנולוגית כל שהיא החיונית על מנת להפוך את קיומה מאפשרי (התנסות משמעותית משותפת ומטרה משותפת) לממשי (קיומן של פרטיקות משותפות ורפרטואר משותף) . פלטפורמה כזו יכולה להיות רשימת דיוור דיגיטלית, אפליקציה של לוח הודעות או פורומים ברשת האינטרנט או האינטרא-נט הארגונית, ספריית מאמרים דיגיטלית ברשת האינטרנט או האינטרא-נט הארגונית, טלא-קונפרסינג, אפליקצית מסרים מיידים, ואפליקציות שיתופיות מסוגים שונים. ללא קיומה של טכנולוגיה כל שהיא (ולו הפשוטה ביותר) המאפשרת לקהילת המעשה הוירטואלית לממש את עצמה וזמינותה לחברים בחיי היום-יום שלהם, היא תישאר בגדר אפשרות לא ממומשת. כך לדוגמא אם הוקמה קהילת מומחים מבוזרת בארגון כל שהוא, המבצעת את הפרטיקות שלה דרך קבוצת דיון, הכרחי שכל חברי הקהילה יוכלו להיות נגישים אליה דרך מחשב זמין במקום עבודתם, שהם ידעו כיצד להתחבר ולהשתמש בקבוצה, שמהירות התקשורת תהיה סבירה ולא תתקע משתמשים כאלה ואחרים, שגודל קבצי העבודה המצורפים לקבוצות יהיה כזה, שחברי הקבוצה אכן יוכלו להורידם ולעבוד עמם….או במילים אחרות, שהחברים אכן יוכלו להתחבר לקהילה דרך שולחן העבודה שלהם ומתוך חיי העבודה שלהם.
  2. כינונה של קהילת מעשה וירטואלית הנו אקט שמחייב הכרעה ברורה – הבנה

מעמיקה של הנאמר בסעיף 1, מובילה לתובנה נוספת. כפי שראינו, בניגוד לקהילת מעשה רגילה יש בקהילת מעשה וירטואלית קריטריון ברור המבדיל בין הישארותה בגדר  פוטנציאל להפיכתה למשהו ממומש והוא: קיומה של טכנולוגיה כל שהיא, באמצעותה יכולה הקהילה הוירטואלית לממש את עצמה. ברור מאליו, כי עצם קיומה של הטכנולוגיה (לדוגמא אפשרות לשלוח דואר אלקטרוני לחברי הארגון) אין בה כשלעצמה כדי להפוך את הקהילה הוירטואלית מאפשרות לממשות וכי הכרחי, שיבוצע אקט או סידרה של אקטים ראשוניים  ברורים של שימוש בטכנולוגיה במטרה לממש את החוויה המשמעותית והמטרה המשותפת של אותה קהילה וירטואלית (לדוגמא; משלוח אימליים ראשוניים המודיעים על הקמת קבוצת מומחים או התחלה של משלוח שאלות בנושא מקצועי ממנה מתפתחת בהמשך קהילת המעשה הוירטואלית). אקט או אקטים אלו,  המסמנים בפעם הראשונה את כינונה של קהילת המעשה הוירטואלית כישות עצמאית, הנם גם החניכה הראשונה של הפרקטיקות דרכם מביאה הקהילה עצמה לידי מימוש והביטוי הראשוני של הרפרטואר שלה (הודעות אימייל ראשונות, הודעות ראשונות בקבוצות הדיון, מאגר ראשוני של מסמכים משותפים…) . בהקשר זה, אינני יכול לשכוח כמה שמחנו לפני 4 וחצי שנים, כאשר הקמנו את קהילת המנהלים הוירטואלית הגדולה בישראל במסגרת פורטל המנהלים מנהיגים ברשת (www.leadersnet.co.il), על כל הודעה חדשה, שנכתבה בקבוצת הדיון או על כל פניה להנהלת האתר – אקטים, אשר ביטאו את כינונה של הקהילה באמצעות השימוש בפרקטיקות שהיא מאפשרת והתחלה של יצירת רפרטואר משותף. 

  1. הולדתה, חייה, גסיסתה ומותה של קהילת מעשה וירטואלית הנם אירועים השייכים ל"לספירה הציבורית" ומחייבים לפיכך אופן התמודדות ייחודי  –  בסעיף הקודם ראינו, שכינונה של קהילת מעשה וירטואלית הנו אקט או בדרך כלל סידרת אקטים המחייבים הכרעה ברורה, שבלעדיה לא יתכן מימוש של אפשרותה. אקטים אלה, שהנם בגדר יציאה גלויה מן הארון, הנחשפת במקרים מסוימים רק לאוכלוסיית החברים הרלבנטית ובמקרים אחרים לכלל האוכלוסייה (או ברמת החברה או באינטרנט), לא חייבים להיות במודע אקטים סימבוליים או מנהיגותיים, אך הנם כאלה ע"פ רוב מחמת החשיפה והתעוזה הנדרשת עקב כך מהמנהיג/המנהיגים המובילים את הקהילה. מיום היוולדה דרך גלגולי חייה ועד יום מותה, נדונים קהילת המעשה הוירטואלית ומעשי מנהיגיה וחבריה למשפט מתמיד בידי עיניי הצופים בה לשבט/לחסד, כאשר עקב השקיפות והמיידיות  של המדיום הדיגיטלי לגווניו השונים נעדר משפט זה כמשפט אנוש עיכובים או דחיות. לשקיפות ומיידיות זו, יש להוסיף את "זכרונו" של המדיום על גווניו השונים, אשר כמו קצרן בבית המשפט מתעד הכל – את ההצלחות והכישלונות, את הידע וחוסר הידע, את התגובה וחסרונה, את  ההשתהות וההססנות, את הבשלות ואת הבוסריות, את המריבות ואת ההשלמות, את ההבנה ואת העדרה. במובנים מסוימים, ניתן לדמות את הקהילה הוירטואלית לתיאטרון יווני, כאשר השחקנים הנם מנהיגי הקהילה וחבריה, והצופים  יכולים להיות אותה אוכלוסייה עצמה או אנשים נוספים מרחבי החברה או האינטרנט. חיים אלה במחזה מתמיד בו תשואות הקהל הנן כמות ואיכות ההודעות הנכתבות בפורומים, המענה לדברי דואר אלקטרוני של חברים, המסמכים המצורפים או הנקראים..- הנם חיים בעין הסערה, כאשר האגו והזהות של היחיד ושל הקהילה כולה נמצאים כל העת תחת ביקורת מתמדת. כך, בדומה להגדרה הפיסיקלית של המינוח "וירטואלי" המחדדת את זמניותו של החלקיק הוירטואלי כמצוי במצב תמידי בין קיומו כחלקיק אלמנטרי של החומר לבין התאפסותו עקב מגעו עם חלקיק האנטי-חומר המקביל לו, מצויה קהילת המעשה הוירטואלית, על מנהיגיה, חבריה, צופיה, הפרקטיקות שלה והרפרטואר שצברה,  במצב זמני תמידי בו היא  מתמודדת על קיומה כממשות ולא כאפשרות, שאבדה עליה הקלח. כך, בדומה לחלקיק הוירטואלי הפיסיקלי הצץ או נובע לקיום כחומר באופן ספונטני, שאינו ניתן לשליטה, נובעת או צצה לה קהילת המעשה הוירטואלית כישות עצמאית מתוך רצון חבריה, חוויתם המשמעותית ומטרתם המשותפת. כך, בדומה להגדרה הפיסיקלית בה משמש החלקיק הוירטואלי האלמנטרי כמנשא לכוחות הפיסיקליים היסודיים של הקיום (הכוח הגרעיני החזק והחלש, כוח הכבידה והכוח האלקטרומגנטי) משמשת קהילת   המעשה הוירטואלית כמנשא לרצונות ולשאיפות, לידע ולחוכמה של חבריה והצופים בה וכך בדומה להגדרה הפיסיקלית במסגרתה אמור החלקיק הוירטואלי להעלם על סמך עיקרון אי-הודאות של הייזנברג, במסגרתו משמש הצופה כדיין חלקיקים לקיום או חידלון, משמשים חברי הקהילה והצופים כדיינים של פעילותה.

חשיפתה המלאה של קהילת המעשה הוירטואלית לספירה הציבורית וההכרעה הברורה הנדרשת מצד חבריה ומנהיגיה ביחס להקמתה והפעלתה במדיום הוירטואלי מבדילים אותה מקהילת המעשה הרגילה, בה קיים על פי רוב מרחב תמרון גדול יותר ביחס להיבטים אלו, ומחייבים בדרך כלל חזון (5) ומודל מנהיגות מורכב המסוגל לאפשר צמיחה ספונטנית ברשתות, זאת תוך התווית כיוונה ודאגה לרמה בסיסית של סדר בתוכה (6).

  1. לקהילות המעשה הוירטואליות זמן ומרחב שונים (זו מזו ומהזמן והמרחב הפיסקלי הרגיל) הנקבעים בהתאם לסוגים שונים של פלטפורמות טכנולוגיות ולתפיסת הייחוס או השלכות הקבוצה והחברים עליהן – חווית הזמן והמרחב בקהילת מעשה וירטואלית העושה שימוש בפרקטיקה של מערכת מסרים מיידית על מנת לייצר תקשורת ולהעביר תכנים בין חבריה, שונה מאוד מקהילת מעשה מקבילה העושה זאת באמצעות קבוצת דיון וירטואלית. בעוד ובקהילה, שתכונה מעכשיו  ולצורך העניין קהילת "המסרים המיידים", הדגש הוא על המפגש הקבוצתי ב"כאן ובעכשיו" – חברי הקהילה נפגשים און-ליין על מנת להחליף דעות על נושא מסוים או לשמוע הרצאת אורח או להעביר רשמים מאירוע מסוים שעברו, הרי שבקהילה המקבילה, שתכונה מעכשיו קהילת "קבוצת הדיון", החבר יכול לקרוא את ההודעה היום וגם אם הוא לא יגיב באופן מיידי זה יהיה בסדר גמור. דיונים יכולים לגווע מעצמם ולהתעורר שוב בעוד ימים, שבועות או חודשים, כאשר חבר חדש או ישן מעיר שוב את הנושא. בניגוד לחווית הזמן כמיידי, מהיר ודחוס בקהילת "המסרים המיידיים", הרי שחווית הזמן בקהילת "קבוצת הדיון" היא חוויה מורכבת של משך. משך זה מוגדר על ידי הדינמיקה של התפתחות הדיון (זמן קבוצתי-תהליכי), על ידי ה"כאן והעכשיו" האישי או הייצוג האישי של כל משתתף (זמן אישי- אינטרא-פסיכי) הלוקח בחשבון את הרלבנטיות לגביו, את פנותו האישית, את תפיסתו את הדחיפות ובהילות של ההודעות ועוד גורמים רבים, ועלי ידי זמן המערכת הפיסיקלי  להן כפופות ואותן מייצגות ההודעות, המצויות שם תמיד, מזמינות לקריאה/מענה/דחיה/התעלמות בדיון הקיים ובדיונים והצרכים הנוספים, שאולי עוד יבואו.

שונות ומורכבות זו קיימת גם ביחס למושג המרחב בתוכו מתנהלים חייה של קהילת מעשה וירטואלית. אם נמשיך עם הדוגמא של קהילת "קבוצת הדיון", נוכל לזהות שוב את היחס הדיאלקטי בין מרחב מערכת פיסקלי, לבין היצוגים של המרחב  הקבוצתי והאישי. כך, לדוגמא שונה מאוד קהילת מעשה וירטואלית, שהפרטיקה שלה היא אפליקציה של קבוצת דיון בה מסודרות ההודעות בסדר ליניארי אחת מתחת השנייה מקהילת מעשה מקבילה העושה שימוש באפליקציה של קבוצת דיון בה מסודרות ההודעות באשכולות נושאיות, שכן בעוד המרחב הפיסקלי בקבוצה הראשונה הנו מרחב חד-ממדי של אורך בלי יכולת רוחב, הרי שבקבוצה השנייה, יש יכולת לפתוח את הדיונים בנושאים השונים גם לרוחב ובכך ליצור ממד מרחב נוסף. שתי הקהילות, שונות ביכולת המרחב והייצוג הפיסיקליות שלהן מקהילה מעשה וירטואלית שלישית העושה שימוש גם היא באפליקציה של קבוצת דיון שבה יש לא רק אפשרות לכתיבת הודעות ולארגונם באשכולות (ממד של אורך ורוחב) אלא גם לממד של עומק או זמן בצורה של מנוע חיפוש היכול לאתר את ההודעות הרלבנטיות בכל הנושאים השונים ובכל האשכולות השונים.

להבדלים אלה בין קהילות המעשה הוירטואליות ביחס למרחב הפיסיקלי האפשרי, יש להוסיף כאמור את האינטראקציה עם ההשלכות והייצוגיים הקבוצתיים והאישיים המתבצעים בכל קבוצה ביחס למרחב הפיסיקלי הנתון.  בעוד ובקהילה בעלת ממד אחד (הודעות יכולות להיכתב רק בצורה ליניארית) נתפס הדבר ברמת הקבוצה כסוג של הגבלה או חנק על המרחב הקהילתי ולפיכך ממעטים חברי הקהילה להשתמש במדיום זה ומבכרים מדיומים חליפיים כגון התכתבות באימייל בין חברי הקבוצה, הרי שבקהילת מעשה מקבילה,העושה גם היא שימוש בממד אחד, נתפס האילוץ או ההגבלה הפיסיקלית כסוג של אתגר, שיש להתמודד אתו ומנוסחות פרקטיקות התמודדות מתאימות (משתדלים לדון כל פעם בנושא אחד ולמצות את הדיון, מקפידים על סיכומי ביניים, שיציגו תמונת מצב עד כאן וכו'). מובן, כי שונות זו קיימת גם ברמת הייצוג והאינטרפטציה האישית של המרחב  או של האילוץ הפיסקלי מזה ושל ההתמודדות הקבוצתית או הקהילתית מזה. בעוד חבר x ימצא לנכון לבטא התנגדות לקהילה, דרך ביקורת על המוגבלות במרחב הפיסקלי, תוך נקיטת טקטיקת מחאה באמצעות הימנעות מכתיבת הודעות בקבוצה, הרי שחבר y באותה קהילה עצמה יכול להשתמש במגבלה ליצירת נרטיב מכונן של היווסדות הקהילה, כקהילה המתמודדת עם המגבלות ומוצאת דרכים חדשות ומקוריות לפתרון, זאת תוך הבלטת ההישגים ויצירת מבט אירוני על הקשיים.

 

לסיכום

במסגרת המאמר נעשה ניסיון לשרטט באופן ראשוני את הרקע לקיומה וצמיחתה של קהילת מעשה וירטואלית, תוך יחוסה לידע המצטבר בתחום קהילת המעשה מזה ולתנאים המבדילים והמייחדים את פעילותה במדיום הוירטואלי מזה. המאמר הציג את המתח הקיים ביחס לקהילת המעשה הוירטאולית בין אפשרות לממשות, את ההכרעה הראשונית והיום-יומית הנדרשת עקב כך, את תנאי חייה השונים והתמודדותה הייחודית עקב חשיפתה לספירה הציבורית ואת השוני הקיים בה בייצוגי הזמן והמרחב.

 

מקורות נבחרים.

[1] D. Raths, “Practice makes perfect – Is ‘community of practice’ just the knowledge management buzzword du jour? Some IT orgnizations don’t think so”, WWW.INFOWORLD.COM, 5/10/2001.

[1] E. Wenger, Communities of Practice – Learning, Meaning, and Identity, Cambirdge University Press, 1998.

[1] E. Wenger, in “Knowledge Management Takes Community Spirit”, WWW.CIOINSIGHT.COM, 15/5/2002.

 

[1]  כ"ץ נתנאל, פופר מיכה, אלטמן אבי, ליפשיץ רענן, "הארגון כמערכת לומדת – תפיסה כוללת לקיום תהליכי למידה ושיפור בארגונים", אתר מנהיגים ברשת – WWW.LEADERSNET.CO.IL, (פורסם לראשונה בפיתוח ארגוני מספר 5, 15/10/1998).

[1]כ"ץ נתנאל, "הגדרת החזון והנחלתו: אבן היסוד למנהיגות איכותית", אתר מנהיגים ברשת –  WWW.LEADERSNET.CO.IL, 30/11/2000.

[1]  אלטמן אבי, "לקראת התהוות פרדיגמה חדשה של מנהיגות", אתר מנהיגים ברשת – WWW.LEADERSNET.CO.IL, 5/5/2001.

 

 קישורים רלבנטים:

 

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יולי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

גידול דור העתיד של מנהלים: שמירת מורשת הארגון על ידי בניית עתודה ניהולית

מאת מאיר שירת – יועץ ארגוני ב"מכון מנהיגות – ייעוץ לארגונים לומדים" פורסם לראשונה פברואר ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *