שימוש בפסיכודרמה להתערבות ארגונית

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 144, 12 בינואר 1999

פסיכודרמה היא כלי טיפולי, שגמישותו מאפשרת טיפול בקבוצות שונות באוכלוסיה, כמו משפחתה, זוג, אסירים, חולים בנפשם ועוד. דפנה עינת, יועצת ארגונית מחברת "שלף יועצים", מיישמת טכניקות מהפסיכודרמה בעבודת הייעוץ הארגוני. הטכניקות שבהן משתמשים בפסיכודרמה מאפשרות, בשלב הראשון של הטיפול, "חימום" ופתיחות, כלומר פיתוח יכולת האדם המטופל להתקרב אל עצמו דרך פעילות פיזית או נפשית, כמו הליכה, הרפיה, חשיבה או חלימה. קיימות בפסיכודרמה טכניקות טיפול רבות, למשל יצירת כפיל, חילוף תפקידים ועוד.

בטכניקת הכפיל, אחד המשתתפים בטיפול מעלה לשיחה ארוע מסוים, ומשתתף אחר מהווה כפיל המביע את המחשבות הפנימיות של הראשון, דברים שהראשון כאילו לא אומר.

חילוף תפקידים (או חילוף כסאות) ניתן ליישם, למשל, בין מנהל וכפיף או בין מנהל למנהל אחר. בליווי היועצת הארגונית, המנהל אמור להיכנס לחוויה של כפיף היושב, פיזית, מול המנהל. במהלך השיחה בין היועצת לנועץ מגיעים לנושא מסוים, למשל חוסר תקשורת וחוסר הבנה בין המנהל לכפיף, והמנהל מתבקש לתרגל חילוף תפקידים. כלומר, לשבת בכסא מצדו השני של השולחן, ולבצע כמה מטלות. למשל, לדבר ממקום מושבו זה אל המנהל, כלומר אליו,  על בעיות שונות, "לשמוע בקול שלו עצמו דברים שעד עכשיו הוא התקשה או סרב להאזין להם, דברים שלא היה מוכן לקבל". מטרה חילוף התפקידים, אומרת עינת, לשנות את נקודת המוצא שלו, את העמדה ממנה הוא מסתכל על דברים.

הסתכלות במראה היא טכניקה נוספת (ללא שימוש במראה אמיתית) הנועץ מסתכל על עצמו במראה, כאילו היה מישהו אחר, ועליו לומר מה הוא רואה. הוא יכול להתחיל בתיאור פיזי, "אך בעיקר עליו לומר איזה מנהל הוא רואה, אולי מנהל טוב שיש לו קושי בנקודה מסוימת, וכך הוא עושה מעין שיקוף לעצמו, וזה בעצם תפקידו של היועץ – שיקוף". היועצת משתדלת שלא להתערב, אלא בשאלות מכוונות.

דרך טכניקות אלה ואחרות אפשר גם להרחיב את היריעה שלו, שלא להיאטם בתפיסה הניהולית שלו ובעמדותיו, אלא להרחיב יכולותיו.הוא פורץ אטימות שיתכן וקיימת בו, כי הוא אומר בקולו דברים שהוא רגיל לשמוע מאחרים. כשהוא שומע את הדברים האלה מכפיף או מנהל אחר, הוא שומע אותם עם כל מטען התחושות שקשור לזה, כמו אנטגוניזם, או התגוננות, חרדה או התנשאות. הטכניקות האלה מאפשרות לו לחוות מקום אחר, לא רק של מנהל, אלא של עובד, או מקום של צופה המביט בעצמו במראה, מקום של הרבה דמויות שהוא נתון בקשיים או בקונפליקט עימן, או בקושי להבין אותן. הן מקדמות את הנועץ לקראת הרחבת יכולותיו 'להפתיע' את עצמו שומע את עצמו מדבר בקולות אחרים".

 רשימה בבילוגרפית

ארצי עיניה, פסיכודרמה, הוצאת דביר, ת"א,  1991(תשנ"ב).

נהרין אליאב, במה במקום ספה, הוצאת צי'רוקובר, ת"א  1985(תשמ"ה).

טיאנה דייטון , "הדרמה שבפנים: פסיכודרמה ותרפיה ניסויית" (אנגלית) – לרכישה באמאזון