מאת: רוני קלטר – איש מהשורה
מי לא רוצה להצליח יותר בחיים הפרטיים ובחיים העסקיים? מי לא רוצה לחיות חיים שלווים ולהגשים את כל המאוויים האישיים? אתם מכירים מישהו כזה?
אלא מה, שרובינו לאורך החיים נתקלים שוב ושוב בחומות, מחסומים ושאר 'מרעין בישין' המונעים ממנו את ההצלחה.ואנחנו, כמה שאנחנו לא מתאמצים יש לנו את ההרגשה הזו, אתם יודעים 'שמשהו תקוע' שמשהו לא זז.
הנה, לפני שבוע ברחוב פלוני החוצה את רחוב אלמוני, נגעו אף באף שתי מכוניות ועל אף כי הנזק לא היה גדול דיו לזמן משטרה מגן דוד ואחרים נולד לו עימות בין תושבי שתי המכוניות.
הויכוח שלא היה על גובה הנזק אלא על ענייניי 'פרינציפים', היינו 'עקרונות' בעברית עלה ללב השמיים והוציא אותי כמו את שאר תושבי השכונה – החוצה.
מסתבר כי יד אלמונית הורידה בשוגג או במזיד את שלט 'האט ותן זכות קדימה' מאחת מפינות הרחוב וכך נולד המפגש המעניין בין שני הרכבים. מובן כי אף אחד מנוסעי הרכב לא ניסה להציע ליישב את המחלוקת בדרכי נועם או לכל הפחות להפחית מממדיי הנזק, אלא שכל צד גידף וקילל והאשים ומה לא את הצד שכנגד.
הכול היה יכול להיות טוב ויפה, אילו רק השכילו נוסעי שתי המכוניות לוותר מעט, אולי אפילו להתנצל, הרי לא קרה כלום אבל אמרנו 'זה עניין של פרינציפים'.
חייכתי ביני לבין עצמי שעה שצומת העקרונות הלכה והתפקקה במהירות, השעה הייה חמש ומקצת וטורי המכוניות נדחסו לפקעת עצבנית של צפירות, צעקות ומה לא , אך לשווא, בעלי שתי המכוניות לא נשתהו להזיז לכל הפחות את המכוניות לצד הדרך והענישו את עצמם ואת כל השאר באובדן זמן, עצבים וכסף. בין כך ובין כך ירד הערב והאירוע נגמר כעבור כשעתיים לרווחת כל הנוגעים לדבר.
ויש כמובן מסקנות ותובנה עמוקה ואפילו קשר, איך לא, לעולם העסקים.
אמרה לי פעם מישהי העוסקת בכל נושא התרבות הארגונית כי האדם לוקח בדיוק את אותו מאגר תכונות ואת אופיו לכל מקום אשר אליו ילך, אדם לא מסודר נשאר לא מסודר בכל אשר יפנה ואילו אדם עיקש, יעמוד על שלו בכמה זירות התרחשות והדבר אומר כי אופי הוא משהו שאנו הולכים עמו לכל מקום – בדיוק כמו צל.
אנשים השמים את העקרונות של 'אני לא אוותר לצד השני" כעקרון המנחה אותם, נתקלים לעיתים בחומה בלתי עבירה אשר תמנע מהם בסופו של דבר להוציא מהכוח אל הפועל תקשורת בריאה וזורמת עם הצד השני וכאשר המדובר על עולם העסקים, יש גם הפסד של זמן, מאמצים וכסף , לעיתים הרבה כסף. אנשים מהסוג הזה מזכירים לי סיפור קצרצר נוסף הקשור ממש לעניין:
עקרב אחד גדול במיוחד, ניסה לעבור את הנהר אך לשווא, עקרבים אינם יודעים לשחות. ברבור יפה תואר שעבר שם במקרה נתבקש על ידי אותו עקרב טרמפ היינו, שיעביר אותו לצידו השני של הנהר, אמר העקרב לברבור: "הואל להעביר אותי לצידו השני של הנהר", אך הברבור הפיקח מיהר להשיב: "לא אעשה זאת, כי כאשר אעזור לך אתה – תעקוץ אותי", על זאת השיב בחיוך העקרב: "אל נא תדאג ברבור יקר, אין סיכוי שאעקוץ אותך, כי בעשותי כן תטבע ויחד איתך אף אני", הבין הברבור כי בדבריו של העקרב יש שמץ של אמת והסכים לחצות יחד עם העקרב את הנהר, אך אויה, באמצע הנהר עקץ העקרב את הברבור למוות. ברגעיו האחרונים עוד הספיק הברבור לתמוה על מעשיו של העקרב שכן שניהם טבעו ממש יחד באותה שעה, אך על כך שמע את העקרב עונה: "אמת כי שננו נטבע, אך זה אופיו של העקרב – לעקוץ".
אדם בעל עקרונות נתפס על ידנו כאדם המציב תמרורים ברורים או בעצם גבולות להתנהגות יציבה ועיתים רבות אכן תפקידם של העקרונות הללו לאפשר לאדם להחליט כיצד לנהוג הלכה למעשה. אך לעיתים הצבה עקרונות מעל לכל ,זה אומר להגיע עם הצד השני למבוי סתום.
ידוע כי בעולם העסקים, שני צדדים או יותר מבקשים לעשות עסקים במשותף, ראוי כי שני הצדדים יזכרו כי בכל סוג של מפגש כזה עולם העקרונות האישי של צד אחד שונה מעולם העקרונות של הצד השני אך עדיין, המטרה היא משותפת 'להצליח'! התבצרות בעמדה בסיסית שלעיתים אינה יותר מאשר 'פרינציפ' כך מסתבר אינה מסייעת להשגת המטרה הזו.
הנה כמה 'פרינציפים' שכן עוזרים בחיים:
קישורים רלבנטים באתר:
מנהיגים ברשת |
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אפריל 2003. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |