מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
מאת: אריה ארזי – ראש מנהל הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן
קונפליקט הוא מצב של חוסר הסכמה, התנגדות או מאבק בין יחידים או קבוצות.
דברי ימי הקונפליקט עתיקים כימי אנוש.בספר בראשית מהווים הקונפליקטים הבין אישיים מוטיב מרכזי החל מרצח קין ע"י הבל וכלה בקונפליקט הסבוך כל כך בין יוסף ואחיו שספק אם נפתר עד סופו. ענינו של מאמר זה הוא להציג את אחד המודלים המובילים בתחום ניהול קונפליקטים1 שלו שימושים מעשיים גם בייעוץ ארגוני, ולבחון דרך מודל זה את דרכי ניהול הקונפליקטים בפרשת יוסף ואחיו. בחינת דרכי הפעולה של המעורבים בקונפליקטים בכלים מתחום מדעי ההתנהגות, תוכל להאיר מזווית שונה את הדילמות בפניהן הם ניצבו ותסייע לנו להעריך ולהבין את הסיבות שהביאו אותם לפעול כפי שפעלו.
במצב של קונפליקט אפשר לתאר את התנהגותו של האדם בשני ממדים:
א. אסרטיביות – תקיפות: דהיינו האדם מנסה לדאוג לאינטרסים שלו עצמו.
ב. קואופרטיביות – שיתוף פעולה: המצב בו מנסה האדם לקחת בחשבון, ולדאוג לאינטרסים של הצד השני.
בעזרת שני ממדים אלה ניתן לתאר חמש גישות אסטרטגיות לניהול קונפליקטים כמתואר בציור א.
ציור א
תחרות
בתחרות האדם אסרטיבי ומנסה לקדם את האינטרסים שלו ולהשיג את מטרותיו על חשבון הצד האחר, כאשר האינטרסים של הצד האחר אינם נלקחים בחשבון אפילו במידה מינימאלית.משמעות מעשית של תחרות היא ניסיון לנצח במאבק להגן על עמדה שנראית מוצדקת, לעמוד על זכויות וכו'. התחרות שימושית ומופעלת במספר מקרים, כאשר מדובר באינטרס חשוב מאוד וסיכויי הניצחון טובים, במקרה חירום שנדרשת פעולה מהירה וחד משמעית, וכאשר יש צורך לאכוף חוקים ונוהלים כדי להשיג משמעת.
ויתור
ויתור הוא היפוכה של התחרות. האדם מוותר על האינטרסים שלו והוא איננו אסרטיבי וזאת על מנת להשביע את רצונו של האחר. ויתור יכול להופיע ככניעה לעמדת האחר, כציות להוראות בלי רצון והזדהות עם הוראות אלה, או כמחווה הניתנת מעמדת כוח. ויתור שימושי כאשר האדם נוכח לדעת כי טעה והוא נסוג מעמדתו, כאשר הדבר החשוב ביותר למוותר הוא להגיע להרמוניה ולמנוע תחרות או ויכוח, או כאשר הויתור תורם למוותר אשראי המביא למערכת יחסי שיתוף פעולה.
הימנעות
הנמנע אינו מטפל בקונפליקט, אינו מקדם את האינטרסים שלו או של זולתו. הימנעות יכולה להיות נסיגה מוחלטת מהמצב ,למשל כאשר לאדם יש מעט כוח ואין לו סיכוי לקדם את עמדותיו. ניתן לממש הימנעות גם בדרך דיפלומטית,למשל לדחות את העיתוי של הטיפול בבעיה במטרה להרגיע, להפחית מתחים, ולאפשר במועד אחר דיון עניני.
פשרה
פשרה היא מצב ביניים הן באסרטיביות והן בקואופרטיביות, כל אחד מהצדדים מצליח לספק חלק מהאינטרסים שלו.השימוש בטכניקת הפשרה נפוץ כאשר האינטרס השנוי במחלוקת קל ונוח לחלוקה. כאשר שניים נמצאים בשוויון כוחות, מחויבים למטרות סותרות או כאשר יש צורך להגיע לפתרון מהיר בלחץ זמן.
שיתוף פעולה או בירור יסודי
טכניקה זו היא המורכבת והקשה ביותר ליישום מכל אלה שהוזכרו לעיל. כאן מנסים שני הצדדים למצוא פתרון שיספק במלואו את האינטרסים של שני הצדדים. בשיתוף הפעולה מגיעים למקסימום גם האסרטיביות וגם הקואופרטיביות. התהליך מצריך מתן אמון באחר והפגנת כנות כלפיו.הוא דורש דיון יסודי בנושא השנוי במחלוקת,זיהוי ברור של האינטרסים (הסמויים לעיתים) המביאים למחלוקת, ומציאת אלטרנטיבות העונות על דרישות שני הצדדים. טכניקה זו שימושית במטרה למצוא פתרון שיספק את שני הצדדים, כאשר האינטרסים של שניהם חשובים ואין שום אפשרות לוותר עליהם. שיתוף פעולה נפוץ כאשר הקונפליקט הגלוי הוא ביטוי לבעיה עמוקה יותר הדורשת פתרון, והבעיה חשובה מספיק כדי להצדיק את המאמץ הנדרש במציאת פתרון.
החוקר SAVAGE (2 ) שיכלל את המודל והצביע על שני ממדים נוספים המשפיעים על בחירת הטכניקה המופעלת בפתרון הקונפליקט. ממדים אלה הם: חשיבות הקשר בין מעורבים בקונפליקט וחשיבות הנושא השנוי במחלוקת.גישת SAVAGE מסוכמת בציור ב דלעיל.
ציור ב'
כאשר הקשר והנושא שניהם אינם חשובים, ההימנעות היא גישה פרקטית ויעילה. כאשר הקשר חשוב והנושא לא חשוב, או הרבה פחות חשוב, הרי שעל מנת לשמור על איכות הקשר יופעל ויתור.כאשר הנושא חשוב והקשר לא חשוב ישלוט הסגנון התחרותי, ואילו כאשר הקשר והנושא שניהם חשובים ולא ניתן להעדיף את אחד מהם, הקונפליקט ייפתר בצורה המספקת ביותר בדרך של שיתוף -בירור, או בפשרה.
קונפליקטים מורכבים :
ישנם קונפליקטים המתמשכים על פני תקופת זמן, באלה יתכנו התפתחויות כאשר האסטרטגיה בה נוקטים הצדדים משתנה תוך כדי התפתחות הקונפליקט.
יוסף ואחיו
הסיפור הגדול של יוסף ואחיו משתרע על פני ארבע הפרשיות האחרונות בספר בראשית. עשיר בקונפליקטים חלקם מורכבים וחלקם שזורים זה בזה. להלן ייסקרו קונפליקטים אלה לאור המודל שהוצג לעיל:
א. התחלה מאבק על מנהיגות– בתחילת פרשת וישב, מסופר על הקונפליקט בין יוסף לאחיו. עיקרו של הקונפליקט הוא מאבק על המנהיגות. מי יהיה המנהיג בין בניו של יעקב. אחי יוסף מפעילים כאן גישה תחרותית מובהקת בה כמעט כל דרך של הפעלת כוח נראית לגיטימית בעיני האחים. כאן נושא המנהיגות נתפס על ידי אחי יוסף כנושא חשוב ביותר, מאידך, הקשר עם יוסף לא היה חשוב בכלל – רוב האחים (3 ) היו מוכנים להורגו- ובמקרה כזה הופעלה גישה תחרותית. חלק זה של הקונפליקט מסתיים בניצחון של האחים.
ב. יהודה ותמר (בראשית פרק לח) (4)
פרק ל"ח בספר בראשית מספר את היחסים המורכבים שבין יהודה ותמר כלתו. הקונפליקט המורכב בין יהודה ותמר מגיע לשיאו כאשר "ויהי כשלוש חודשים ויוגד ליהודה לאמור זנתה תמר כלתך וגם הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף". במצב זה נראה כי יהודה מפעיל גישה של תחרות שמשמעותה שימוש בכוח להשגת מטרתו בלי לתת שום משקל לאינטרס של הצד האחר, ואולם, לאחר שתמר שולחת אליו את חותמת הפתילים והמטה שלו הוא נוקט בויתור מוחלט "ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני…." ברור כי במקרה זה הויתור הוא תוצאת ההכרה של יהודה כי הוא טעה טעות מרה בהאשמה שהאשים את תמר, ולכן חזר בו.
ג. יוסף ואשת פוטיפר (בראשית פרק לט )
אשת פוטיפר חומדת את יוסף והוא מסרב.מתפתח קונפליקט תחרותי מובהק שבו כל אחד מהצדדים מנסה לקדם את מטרותיו מבלי להתחשב בעמדות האחר צרכיו ומניעיו. .ניתן להסביר בדרכים שונות את מניעי אשת פוטיפר, פעילות לשם שמיים כפי שפירש רש"י(לט,א') (5),או אולי כוחו של היצר. יוסף מונחה ע"י צירוף של ציווי אלוקי-וצו מוסרי,ואין לו שום יכולת לויתור או פשרה. תחרות זו נמשכה זמן רב "ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה…" לדעת ראב"ע נמשך מצב זה שנה שלמה (6) .ביום מסוים תופסת אשת פוטיפר את יוסף בבגדו ומנסה להכריע בכך את המאבק. יוסף שאינו יכול לוותר-להיכנע לפיתוייה של אשת פוטיפר,נוקט בהימנעות-הדרך היחידה שנותרה לפניו במצב זה.קונפליקט זה לא הוכרע. יוסף הוכנס לבית האסורים אך לא ויתר,ואשת פוטיפר לא השיגה את מבוקשה.
ד. יוסף ואחיו במפגש ראשון במצריים (בראשית מב, לו' – מג,טו')
שלב נוסף של הקונפליקט מתרחש כאשר יוסף הוא השליט במצריים, והאחים שלא מכירים אותו יורדים למצרים לשבור אוכל. יוסף נוקט בסגנון תחרותי "ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות… ויאמר אליהם מרגלים אתם" הם מנסים להימנע מכניסה לקונפליקט "לא אדוני עבדיך באו לשבור אוכל". בשלב זה יוסף המנצח קובע את " חוקי המשחק", הוא אוסר במשמרת את שמעון ומתנה את שחרור שמעון בהורדת בנימין. גם השבת הכסף לאמתחות האחים בפעם הראשונה (מב,כז')היא פעולה בעלת אופי תחרותי שנועדה להעצים את הקונפליקט.
ה. הורדת בנימין אל יוסף. יעקב ראובן ויהודה ( בראשית מב, לו' – מג,טו')
האחים מבקשים מיעקב לתת להם את בנימין להורידו למצרים אל "האיש אדוני הארץ".בין יעקב וראובן מתפתח קונפליקט, יעקב נוקט בגישה תחרותית, מפעיל סמכות וכוח, מסרב, ובכך מסתיים פרק מב .לאחר שתם האוכל (פרק מג) פונה יעקב אל האחים ומבקש "שבו שברו לנו מעט אוכל"
כאן נכנס לתמונה יהודה ומתחיל יחד עם יעקב בתהליך של ברור יסודי של כל הסוגיה תוך בדיקה מדוע יש ויכוח בין הצדדים. בסופו של הברור נמצאת האלטרנטיבה העונה לדרישות שני הצדדים כאשר יעקב מזהה ומקבל את האינטרסים של יהודה המבקש להוריד את בנימין למצרים ואילו יהודה נותן ערבויות להנחת דעתו של יעקב על מנת שיוכל להיענות לבקשה.
ברור כי הקשר בין יעקב ליהודה הוא חשוב,גם הנושא חשוב לא פחות. אין כאן גם דרך של פשרה, ולכן הבחירה המתבקשת גם על פי מודל savage היא בדרך של שיתוף פעולה.
ו. מפגש נוסף עם יוסף
האחים עם בנימין יורדים למצריים ומובאים אל בית יוסף,הם חוששים כי סיבת הבאתם היא הכסף שמצאו באמתחותיהם בפעם הקודמת ,ושאותו לא החזירו,הם מנסים להסביר זאת ליוסף,אך יוסף לא מעוניין להיכנס לקונפליקט בנושא הכסף. הוא נוקט בהימנעות ואומר "שלום לכם אל תיראו אלוקיכם ואלוקי אביכם נתן לכם מטמון באמתחותיכם…".מאידך הוא ממשיך בפעולות תחרותיות- השבת הכסף לאמתחות האחים והכנסת הגביע לאמתחת בנימין (תחילת פרק מד')- שנועדו להעצים ולהביא לשיא, את הקונפליקט העיקרי.
ז. נאום יהודה והתגלות יוסף
כשהאחים מושבים לבית יוסף לאחר שנמצא הגביע באמתחת בנימין, נוקט יהודה בויתור מוחלט "מה נאמר לאדוני, מה נדבר, ומה נצטדק, האלוקים מצא עוון עבדיך הננו עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו" (מד,טז'). תגובת יוסף המעונין רק בבנימין כעבד מחוללת מפנה בקונפליקט. רק בשלב זה חש יהודה כי לקונפליקט עם "אדוני הארץ" יש כנראה רובד סמוי,שהוא יהודה, ויתר האחים אינם מודעים לו עדיין. יהודה בנאומו הדרמטי בתחילת פרשת ויגש ,נוקט בגישה של בירור יסודי המנסה לזהות את האינטרסים הסמויים מאחורי הקונפליקט. בסיום נאומו מציע יהודה את הפתרון שלו לקונפליקט "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו". יהודה מקווה כי הפתרון המוצע יספק את רצונו של השליט המצרי, הזמנה זו של יהודה לברור יסודי, והפתרון המוצע על ידו, מביאים את יוסף להתוודע לאחיו להתגלות להם ובתוך כך לחשוף את שורשיו של הקונפליקט אשר מבחינתו של יוסף מגיע כאן לסיומו.
ח. יוסף ואחיו לאחר מות יעקב (בראשית נ', טו-כא)
אחרי מות יעקב חוששים אחי יוסף "לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו" ולכן הם באים אל יוסף עם סיפור שאינו אמיתי כי יעקב ציוה את יוסף לפני מותו שלא לפגוע בהם. יוסף עצמו נמנע מלהיכנס לקונפליקט עם אחיו "ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלוקים אנוכי…. וינחם אותם וידבר על ליבם". יוסף שהיו לו בודאי סיבות רבות לכעוס על אחיו אינו מוכן בכלל להיכנס לקונפליקט ובוחר בנסיגה מוחלטת מהמצב. לעניות דעתי, הסיבה שהוא בוחר כאן בהימנעות ולא בויתור (שמשמעותו "לא אתייחס אליכם קשה כפי שמגיע לכם") היא רצונו של יוסף הצדיק לשמור על כבודם של אחיו ולתת להם הרגשה כי אין בלבו מאומה עליהם. וכבר עמדו רוב מהמפרשים על כך שדבריו של יוסף הם דברי ניחומים ופיוסים (7)
לסיכום:
המודל שהוצג בראשית המאמר מראה כי קיימות חמש גישות אסטרטגיות לטיפול במצבי קונפליקט: תחרות,ויתור, הימנעות, פשרה ושיתוף פעולה. בסיפור יוסף ואחיו מופעלות כל הגישות הללו. המודל מסייע לנו לזהות את הקונפליקט, מרכיביו והתפתחותו, להבין מה הן דרכי הפעולה האפשריות והבלתי אפשריות בכל מקרה ומקרה, ומתוך כך להבין את הסיבות והמניעים שהניעו כל אחת מן הדמויות לפעול כפי שפעלה.
……………………
הערות
- Thomas, (1976). Conflict and Conflict Management. In D. M. Dunnette ed. Handbook of Industrial and Organizational Psychology. (Chigaco. Rand McNally)
- Consider Both Relationships and Substance When Negotiating Strategically.; By: Savage, Grant T.; Blair, John D.; Sorenson, Ritch L.., Academy of Management Executive, Feb89, Vol. 3 Issue 1, p37, 12p,
- במאמר "מתי אמר ראובן לאחיו אל תחטאו בילד והם לא שמעו לו" שפרסם הרב א. סמט (http://www.vbm-torah.org/hparsha-5/10miketz.htm) מסביר המחבר כי ראובן הציע לאחים שתי הצעות הראשונה "וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש" (לז,כא).לאחר שהצעה זו נדחתה ע"י אחיו, הציע ראובן הצעה אחרת "ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור וגו'"(לז,כב').לפי פירוש זה הרי שלפנינו קונפליקט נוסף בין ראובן ואחיו. בקונפליקט זה האחים מתנגדים להצעתו הראשונית של ראובן ולא מאפשרים לו להציל את יוסף, ראובן מציע פשרה שהאחים ישליכו את יוסף לבור ,והוא ראובן בכל מקרה לא יהא שותף עמם במעשה זה. פשרה זו מתקבלת ע"י האחים
- סיפור יהודה ותמר הנו חלק אינטגרלי מסיפור יוסף ואחיו, ולא כאן המקום להאריך בעניין זה
- ועיין בראשית רבהפרשה פח,ב
- חז"ל במסכת יומא (לה:) מתארים את הדיאלוג המתמשך במהלך תקופה זו.
- ראה ליבוביץ, עיונים חדשים בספר בראשית עמ' 402-339.
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים בנושא ניהול קונפליקטים
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" דצמבר 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
