ראשי » ניהול המשאב האנושי » תגמולים, שכר וחשבות » צבירת ימי מחלה – אין תלות בהיקף משרה, הפסקות בעבודה הצוברות ימי מחלה

צבירת ימי מחלה – אין תלות בהיקף משרה, הפסקות בעבודה הצוברות ימי מחלה

 

מאת: הילה פורת, עו"ד *

rtf3330991446_435429390

גלית מועסקת בהיקף של חצי משרה (5 ימים בשבוע בשעות 13:00-8:00). לטענת מעסיקה, גלית צוברת 3/4 יום מחלה כל חודש. האם יש ממש בטענתו? 

 

תשובה

סעיף 4 (א) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, קובע כי תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה – ולא יותר מ- 90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד מחלה עפ"י חוק זה.

כאשר עובד לא עבד בכל ימי העבודה שהיו בחודש מסויים צובר העובד באותו חודש ימי מחלה עפ"י הנוסחא כלהלן: 

 

1.5 * (מס' ימי העבודה בפועל)

25

 

כלומר, הפרמטר הקובע את מספר ימי המחלה שעובד צובר בחודש הוא – מספר ימי העבודה של העובד בחודש ולא היקף המשרה שלו. היקף המשרה רלבנטי כמובן עת באים לחשב את דמי המחלה שישולמו לעובד במקרה של היעדרות עקב מחלה.

 

לפיכך, גלית במקרה הנ"ל צוברת 1.5 יום מחלה לכל חודש עבודה מלא.

דני הינו עובד המקבל את שכרו על בסיס חודשי, כאשר מסגרת העבודה שלו הינה – בימים א'-ה' בין השעות 17:00-8:00. דני עובד כשנה וחצי במקום עבודתו ועדיין לא ניצל ימי מחלה, כאשר במהלך תקופת עבודתו היה כחודשיים במילואים. כמה ימי מחלה נצברו עד כה לזכותו של דני?

 

תשובה

עפ"י סעיף 4 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, עובד שעבד בחודש פלוני בכל ימי העבודה שבאותו חודש צובר יום וחצי מחלה לכל חודש עבודה, עד למקסימום של 90 יום.

הערה: עובד שבחודש פלוני לא עבד בכל ימי העבודה שבאותו חודש, צובר לגבי אותו חודש ימי מחלה כדלהלן: 1.5 * (25 / מס' ימי העבודה בפועל בחודש) 

בתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, נקבע כי ההפסקות בעבודה המפורטות להלן יובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה: 

  1. יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם עפ"י חוק ואם עפ"י נוהג או הסכם.
  2. אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967.
  3. ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד.
  4. חופשת לידה עפ"י חוק עבודת נשים.

בנוסף, לדעתנו (בהסתמך על הסיפא של סעיף 4(ד) לחוק דמי מחלה), יש לראות כעבודה גם כל הפסקה בעבודה שבעדה זכאי העובד לשכר או לתשלום אחר שדינו כדין שכר, דהיינו – תקופה בה עובד חולה וזכאי לקבל דמי מחלה, תקופה בה עובד בחופש וזכאי לקבל דמי חופשה ותקופה בה עובד נמצא במילואים וזכאי לקבל תגמולי מילואים. 

לפיכך, לדעתנו, נצברו לזכותו של דני (בהתחשב בכך כי לא היו לו היעדרויות מהעבודה במהלך התקופה שלא זיכו בשכר) 27 ימי מחלה = 18 חודשים * 1.5.

 

* עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא" ומנהלת אתר עולם העבודה www.hilaporat.co.il

קישורים רלבנטים באתר:

יכול לעניין..

הילה פורת

התיישנות חופשה שנתית

  מאת: הילה פורת, עו"ד * סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן – החוק), ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *