הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 280, 23 באוקטובר 2001
מה עוד אפשר לחדש בסיעור מוחות כדרך לפתרון בעיות? ורד טויכר-סער, דוקטורנטית בביה"ס לחינוך באוניברסיטת חיפה, ומוסמכת במנהל עסקים, פיתחה ומיישמת גישה אותה היא מגדירה כחשיבה יצירתית לפתרון בעיות, הניתנת ליישום במיוחד בסיעור מוחות. הרקע והידע שלה בספרות ואמנות תורמים למציאת פתרונות מנקודת מבט לא שגרתית; מן הספרות טויכר-סער לקחה את החריזה ומן האמנות את הפן החזותי וכך היא רותמת לסיעור המוחות כלים כמו "סיסמאות" או "לשון נופל על לצון".
לעיתים קרובות אנו מוצאים עצמנו מזמזמים סיסמאות מעולם הפרסום. מאחר וסיסמאות אלו כבר כוללות בתוכן מסר גלוי או מוסתר, ישיר או ציני – שימוש בהן עשוי להביא לראייה חדשה של הנושא בו אנו דנים. פרסומאים ממקדים לנו מסר, ו"אנחנו יכולים לקחת את המסר הממוקד ולהסב אלינו".
לדוגמא, סיסמה כמו "זה כן לטלפון" יכולה לשמש כמוטו לפיתוח ההבנה בצורך החיוני לחלק בצורה נכונה את הזמן בעבודה מול קהל או לחלוקת הזמן בין העבודה לבין המשפחה. בדומה, גם הפרסומת "אישי-ישיר", המתייחסת לבנק או לביטוח, ניתנת לבחינה בהקשר הנדון – באיזו מידה ניתן להסב ולנתב את העבודה המבוצעת לאמצעי התקשורת העומדים לרשותנו: טלפון, פקס ומחשב, ולהתפנות לביצוע מטלות אחרות.
בכלי "סיסמאות" כוללת טויכר-סער גם מטבעות לשון אשר השתרשו בשפה העברית השגורה. כגון "הפרד ומשול" לבחינת החדרת שינוי המערך המנהלי מהבחינה הפיסית. לדוגמא, האם רצוי להפריד עובדים לחדרים נפרדים (הפרד) ובו בזמן להתקין קירות זכוכית – על מנת להמשיך ו"למשול" כלומר לאפשר המשך פיקוח על כל עובד ועובד? או שמא עדיפים פתרונות אחרים כגון משרדים אישיים או חלל פתוח (open space) ?
בכלי "לשון נופל על לצון" השימוש הוא במילים הדומות בצלצולן אך שונות בהוראתן וניתן להקיש מכך על ראיית שינויים ארגוניים לעיתים כדומים ולהם "פתרונות רצויים" למרות שקיים שוני רב בין השינויים ובין הפתרונות האפשריים.
לדוגמא, הצימוד "פתיח/ בריח" יכול לסייע בבחינת התייחסות העובדים לשינוי הארגוני – האם השינוי נתפס כנקודת פתיחה ל"עתיד חדש וטוב יותר" לארגון או כ"בריח" – נקודת סיום. הצימוד "כוחות / לקוחות" עשוי להניע אותנו לבחון את היחס המספרי והאיכותי בין העובדים והמשאבים העומדים לרשותנו והמנותבים לעבודה מול ה"לקוחות" של הארגון (ראה כתבתו של רוני איילון על תרומת העובדים מול תפוקתם – האם יהיו עובדים, "כוחות" שיתרמו ל"לקוחות" מסוימים יותר מאשר חבריהם?).
הצימוד "לשתוק / לשלוט" יכול לפתוח דיון על מקומו של ועד העובדים בארגון – שמירה על "שקט תעשייתי" (ואולי בכך להביא לביטחון תעסוקתי מסוים לעובדים) או שמא עליו להיות מעורב בכל מהליכי הארגון ו"לשלוט" במידה מסוימת (ראה הועדים החזקים והכוחניים במשק).
חשיבה יצירתית היא יצירת קישורים והיקשים בין עולמות שונים. למשל, סיסמה כמו "תן לאצבעות ללכת במקומך", שימשה להטמעת שינוי ארגוני, שבו הופחת העומס מקבוצת עובדות מנהל באוניברסיטה, ומקצת מסמכויותיהן הואצלו על הסטודנטים, מקבלי השרות.
"הסיסמה הזו יכולה לסייע בהטמעת שינוי ארגוני – שבדרך כלל נתקל בהתנגדות פסיכולוגית – בבחינת 'נעשה ונשמע', כלומר קודם נעשה את הדברים, ומתוך העשייה נקבל ונעכל את השינוי".
"המטרה בגישה זו היא לרענן את המחשבה" אומרת טויכר-סער. "אני מציעה פשוט להכניס כיף לתהליך החשיבה, כי זה ממריץ ומביא אותך להיות פתוח לתובנות חדשות. אנשים פורחים ומחייכים, ומוצאים פתרונות הרבה יותר מעניינים, לעומת הפתרונות שהם מפיקים כשמנסים ללמד אותם תיאוריות".
קישורים רלבנטים באתר:
מנהיגים ברשת |
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |