פרוייקט KINX לניהול ידע – קטן, אבל יודע הרבה

מאת: דורון פארן וד"ר אהרון האופטמן

 

לא רק ענקים כמו "סימנס" או HP זקוקים לניהול ידע. מטרתו של פרוייקט "KINX", המתנהל במסגרת התוכנית החמישית של האיחוד האירופי, היא לזהות את צורכי ניהול הידע של חברות קטנות ובינוניות ולאפיין את הפתרונות המתאימים להן. לישראל יש ייצוג נכבד בפרוייקט זה. גם אתם מוזמנים להשתתף.

ניהול הידע נבט בערוגותיהן של חברות הענק, וחותמן טבוע עמוק בכיוונים שבו התפתח. הבעיות העיקריות שעמדו בפני חברות אלו היו שימור הידע, ביזורו ומיצויו, תוך התגברות על מכשולים הנובעים מגודלן כגון חסמים ביורוקרטים ומחיצות פנימיות. לא לחינם הפראזה הנפוצה ביותר בתחום היא "לא להמציא את הגלגל מחדש". ההתמקדות במגזר זה השליכה על הפתרונות שהתהוו ואלו הותאמו – בצדק – לצרכים וליכולות של חברות גדולות.

אך האם מידה אחת מתאימה לכולם? כעת, כשצמד המילים "ניהול ידע" רווח יותר ויותר בעולם העסקי, מתפשטת ההתעניינות בו לחברות מסוגים ומגדלים שונים שלא תמיד מוצאות במתודולוגיות ובכלים שהתפתחו את מבוקשן. כמה דוגמאות פשוטות: התופעה של "איי ידע" מנותקים זה מזה, שנקל למצאה בחברה רב-לאומית, רווחת פחות בחברה המעסיקה מאה עובדים בקומה אחת. מכשולים של ביורוקרטיה ופוליטיקה פנימית מעיקים במעט, אם בכלל, על חברה יזמית צעירה. ומנגד, הוצאה של עשרות אלפי דולרים על פתרון כלשהו לניהול ידע היא מחוץ להישג ידה של חברה שמחזורה מאות אלפים או מיליונים בודדים.

 

לאור משקלן ותרומתן של חברות קטנות ובינוניות (להלן: חק"ב) לכלכלה ולרווחה האנושית הושם בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי דגש מיוחד על קידומן, ובכלל זה באמצעות ניהול ידע. פרוייקט KINX (Knowledge Integration and Network eXpertise) נועד להשיג את המטרות הבאות:

  • זיהוי צורכי ניהול הידע הייחודיים לחק"ב במגזר ההי-טק, סיווג פתרונות ניהול הידע הקיימים בשוק (לאו דווקא טכנולוגיים – ר' להלן), והתאמה בין השניים. הנחות היסוד של הפרוייקט באשר לחק"ב הן (א) פיתוח מוצרים חדשים הינו יעד מרכזי; (ב) לכל חברה התמחות צרה וממוקדת; (ג) משקלה של הרשת הבין-ארגונית גדול במידה משמעותית בחק"ב לעומת החברות הגדולות, לאור המיקוד הצר ונוכח חולשתה היחסית של כל חברה בודדת; (ד) מכאן שתכליתו העיקרית של ניהול ידע במגזר זה היא אינטגרציה: איתור של ידע מועיל ממקורות חוץ, קליטתו והטמעתו בתוך הארגון. לכן תוחם הפרוייקט לאינטגרציה של ידע (KI) ולא לניהול ידע (KM) במובנו הרחב. "סל" הפתרונות שיציע הפרוייקט (באמצעות אתר אינטרנט ייעודי שיפותח במסגרתו) מבחין בין שלושה סוגים: כלים (בעיקרם טכנולוגיים), מתודולוגיות וטכניקות. ההתאמה תתבסס על מעין ערכה לאבחון עצמי של הצורך ומולה יוצע המענה ההולם – הן לצורך והן לחברה. זיהוי הצרכים יתבסס על מחקר אמפירי רחב היקף, איכותי וכמותי כאחד, המתבצע בימים אלו ע"י צוות הפרוייקט.

 

  • עיצוב ופיתוח פתרונות חדשים בתחומים שלא זכו עד כה למענה מספק. מתוכננים פתרונות המתמודדים עם שני סוגי קשיים: (א) ניטור ומעקב של מגמות בסביבה החיצונית לצורך תיקוף הנחות היסוד של הארגון והתאמה מתמדת של האסטרטגיה שלו לסביבה המשתנה (תחת ההנחה שחק"ב רגישה יותר לשינויים בסביבה בשל מגבלות כוחה). (ב) זיהוי והרכשה של מקורות ידע חיצוניים.

 

  • המלצות למדיניות ממשלתית לתמיכה ב"שוק הידע". במסגרת הפרוייקט נסרקת המדיניות הממשלתית במספר מדינות וביניהן ישראל (לרבות מדיניות ברמת האיחוד האירופי) לתמיכה בפיתוח ידע, הנגישות אליו וכדומה (הפרוייקט עצמו הוא דוגמה למדיניות כזו, כמו גם החממות הטכנולוגיות בישראל, תכנית מגנ"ט וכדומה). במקביל נחקרות ציפיותיהן של חק"ב והאפקטיביות של התוכניות הקימות מנקודת מבטן. התוצאה המתוכננת היא המלצה מבוססת לתמיכה ציבורית ב"שוק הידע" לטובת חק"ב.

 

צוות הפרוייקט והמרכיב הישראלי

הפרוייקט מבוצע על-ידי קונסורציום רב לאומי המגלם הן התבוננות רב-תרבותית והן זוויות הסתכלות שונות. המדינות המשתתפות הן גרמניה, הולנד, ספרד וישראל. תשעת הגופים המשתתפים נחלקים לשלוש קטגוריות, המייצגות את בעלי העניין הפוטנציאליים: שלושה מוסדות מחקר אקדמיים. שתי חברות יעוץ, פיתוח והטמעה. ארבע חברות עסקיות (כמשוב וכ"מעבדה" למחקרי עומק). לישראל עניין מיוחד בפרוייקט כזה, מאחר ורובן המכריע של החברות בארץ נופלות בקטגוריה האירופית של חק"ב (עד 500 עובדים). ואכן לישראל ייצוג מכובד בפרוייקט, בכל שלושת הקטגוריות:

אקדמיה: המרכז הבין-תחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית ליד אוניברסיטת תל-אביב )ICTAF).

יעוץ: חברת Net Knowledge.

תעשיה: חברת Optibase, המייצרת רכיבים לזרימת וידאו ברשתות תקשורת.

הפרוייקט יצא לדרך באפריל 2002 וימשך שלוש שנים, כאשר תוצרי ביניים יתפרסמו לכל אורך התקופה (ר' להלן).

 

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" דצמבר 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

קריטריונים לסיווג בעיות ופתרונות בתחום שילוב הידע לצורך פיתוח מוצרים חדשים

Criteria for Knowledge Integration’s (KI) Problems and Solutions Categorization in the New Product Development (NPD) …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *