ראשי » ניהול המשאב האנושי » פיתוח ושימור הון אנושי » פיתוח המשאב האנושי בשוק העבודה

פיתוח המשאב האנושי בשוק העבודה

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 210

 8 מאי 2000

 

אין בישראל מדיניות לתכנון ולפיתוח כוח האדם והמשאב האנושי, וקיימת כוונה ברורה, מעין קונספירציה, לתת לכוחות השוק לפעול, וללחוץ ולהכתיב לפוליטיקאים ולמשרדי הממשלה, אומרת ד"ר לינדה עפרוני, מומחית לשוק העבודה, מרצה באוניברסיטת תל-אביב.

עוד לפני גלי העליה מברה"מ היה בארץ פרופיל של התפלגות מקצועות ברמה גבוהה, ובעקבות העליה ניצבת ישראל כנראה במקום הראשון בעולם מבחינת הפרופיל המקצועי, שמשקף רמה גבוהה מאד של הון אנושי, ידע ופוטנציאל, אך גם בזבזנו את ההון האנושי שקיבלנו בחינם, ולא משנה איזו ממשלה בשלטון, אומרת ד"ר עפרוני.

מעסיקים גדולים, אילי הון, אומרת ד"ר עפרוני, הם גורמים דומיננטיים בכלכלה הפוליטית של ישראל, שאינם פועלים לפי טובת המשק, כלומר לפיתוח טכנולוגי תוך שימוש וטיפוח כוח האדם המצוין. לכן גם הצמיחה מועטה, כי במקצועות הפחות מיומנים הערך המוסף הוא קטן.

המעסיקים מנצלים את שיטת המענקים בישראל, המחלקת כספים בלי לבדוק, וכך קרסו זה אחרי זה מפעלי טקסטיל, ובהם מפעלים שקיבלו מליוני דולרים בסמוך לסגירתם. זו תופעה, ולא ארוע חד פעמי, שלא יכולה היתה לקרות אם הממשלה לא היתה רוצה שזה יקרה.

במדינות אחרות ההתפתחות הטכנולוגית מהירה יותר מההתפתחות בכוח האדם. בארץ המצב הפוך: יש די כוח אדם מיומן, אך ההתפתחות הטכנולוגית בענפי התעשיה השונים מאד פרימיטיבית. "היא ברמה כזו האומרת לכוח האדם המיומן, בוא תתפשר. כוח האדם מבחינתה הוא 'אובר קווליפייד'. היא מעדיפה אנשים ברמות הנמוכות יותר, כדי לתת להם רק שכר מינימום, שהפך לשכר מקסימום".

גם ההכשרה המקצועית בישראל היא "הפוכה", כי המעסיקים ברוב הענפים ובהם חקלאות, בניה, טקסטיל ומזון (מלבד היי טק ומחשוב), דורשים כח אדם פחות מיומן מההיצע הקיים. בתעשיות אלה המעסיקים העדיפו לאורך שנים שלא להשקיע בטכנולוגיה או בנישות שבהן יש לישראל יתרון יחסי, אלא בתעשיות מסורתיות שאין לישראל יכולת להתחרות בהן מבחינת עלות כוח העבודה.

בתכנון נכון מבחינת המשק והמשאב האנושי, אפשר היה לפתח בתוך הענפים המסורתיים, ובלי למחוק אותם, נישות שדורשות ידע ותחכום. למשל בחקלאות "הרבה מכוני וולקני קטנים", או תפירה עילית בענף הטקסטיל, במקום קונפקציה פשוטה.

בתחום הבניין ממשיכים לבנות בשיטות מלפני 40 שנה, בעוד שבכל העולם המודרני קיימת בניה מתועשת ומהירה. "כמעט בכל תחום ותחום אצלנו מנציחים את הישן והמסורתי, וזה משליך על כוח האדם, כלומר פחות צורך בכוח אדם מיומן".

מערכת ההכשרה המקצועית של משרד העבודה והרווחה, העדיפה למעשה להנציח את המצב הקיים, ויותר להיענות לדרישות מעסיקים למקצועות עם מיומנות נמוכה.

המערכת שיחקה לידיהם של מעסיקים, שהעדיפו להעביר הזמנות עבודה ששיקפו משק של שנות הששים.

גם מבקר המדינה, בדו"ח האחרון, מציינת ד"ר עפרוני, מדווח על מחדלים חמורים במערכת ההכשרה המקצועית בדרום הארץ. "זו מערכת שהיא בעצם גם אחראית על ההון האנושי הקיים, מבחינת השכלה פורמלית, והתאמתו לדרישות ולהתפתחויות הצפויות".

דווקא מדינה כל כך עניה באוצרות טבע, היתה אמורה לפתח, לתכנן ולהפיק את התשואה הראויה מן ההון האנושי, כי העובד, כגורם ייצור, מהווה משאב גדול מאד.

 

קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

S_TH_rtf1501630485_224408294

רק 30% מהמועסקים חשים שיש להם אופק מקצועי במקום עבודתם

  ההשקעה בשימור נשים במקום העבודה נמוכה מההשקעה בגברים: פחות תגמול כספי ואופק מקצועי   ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *