ראשי » ניהול המשאב האנושי » יחסי עבודה » פיטורין של עובדים מבוגרים

פיטורין של עובדים מבוגרים

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 217, 26 יוני 2000

 

מבחינת מערכת יחסי העבודה, טובת העובדים ואף טובת המעבידים, צריך למקד את האכיפה למניעת אפליה בשל גיל 'מבוגר' דווקא בשלב הקבלה לעבודה, ולא בהתנגדות ומאבק בפיטורין ובפרישה מוקדמת מחמת גיל, סוברת ד"ר שרון רבין-מרגליות, מרצה במרכז הבינתחומי, הרצליה. מאז שהתקבל ב- 1995 החוק האוסר, בין היתר, למנוע מאדם להתקבל או להיות מפוטר ממקום עבודה מחמת גילו המבוגר (אלא אם התפקיד מחייב טווח גילים מסוים), הוגשו לבתי הדין לעבודה כ- 30 תביעות על פיטורין מחמת גיל, אך רק תביעות בודדות על אי קבלה לעבודה מחמת גיל.

התמקדות במאבק בפיטורין מחמת גיל מבוגר, סוברת ד"ר רבין-מרגליות, מחטיאה את השגת טובתם של כלל העובדים. במקומות עבודה שיש בהם בטחון תעסוקתי המתבטא במנגנון קביעות, קיים גיל פרישה, המעוגן בחוק לגבי עובדי מדינה, ובהסכמים קיבוציים במקומות עבודה אחרים. במקומות עבודה שאפשר לפטר בהם "מהיום למחר", כמו חברות כוח אדם, לא נהוג גיל פרישה, כי ממילא אפשר ומקובל לפטר בכל עת. אם קיימת במקומות כאלה מגמה לפטר בשל גיל מבוגר, זו באמת אפליה מחמת גיל, וצריך להיאבק בה.

לעומת זאת, במקומות עבודה שיש בהם מנגנון קביעות, לא תוכלנה המערכות לפעול ללא גיל פרישה שרירותי, ולדעת ד"ר רבין-מרגליות, בדרך כלל במקרים בהם כופה הארגון על עובד לפרוש או מפטרו לפני גיל הפרישה המקובל, יש לזה טעמים טובים מבחינת הארגון שאינם קשורים לגילו של העובד, ואין לראות בזה אפליה מחמת גיל, כי זה ישבש את כל מערך שוק העבודה. ד"ר רבין-מרגליות מציעה למקד את המאבק באפליה מחמת גיל בקבלה לעבודה, וראוי להחמיר עם מעסיקים המפלים בקבלה לעבודה בשל גיל מבוגר, ולגרום גם לשינוי תפיסה בסוגיה זו.

הנטייה לא לקבל עובדים הנחשבים 'מבוגרים מדי' נובעת מדעה קדומה ולא מבוססת. אין מחקרים המוכיחים כי ככל שעולה הגיל, יורדת היכולת הקוגניטיבית. אין ממצאים כי עם העלייה בגיל פוחתת, למשל, היכולת השכלית להבין משימות חדשות או לרכוש כישורים. יכול להיות שלחלק מהמבוגרים יש פחות מוטיבציה ללמוד, אבל היכולת ללמוד לא נפגעת. נכון גם שעולה עם התקדמות הגיל ההסתברות לחלות, אך יש להתייחס לכל אדם בנפרד מבחינת בריאותו, ולא בהכללה.

אי קבלת עובדים בגיל מבוגר יוצרת "תגובת שרשרת": הימנעות מקבלת עובדים בני 45 למשל, מגבירה את מידת דחייתם של עובדים בני 50 וכן הלאה. לפי נתונים סטטיסטיים, האוכלוסייה בגיל המבוגר פגיעה יותר לנפילה מתחת לקו העוני, בין היתר כיוון ששיעור האבטלה בה גבוה יותר, וצריך לסייע לה דרך שוק העבודה.

 

כאמור, מגיעים לבתי הדין דווקא המקרים של פיטורין בשל גיל, ולא בשל אי קבלה לעבודה מחמת גיל. זאת, כיוון שבדרך כלל לעובד שכבר עבד במקום עבודה, ישנם יותר אינטרסים שנפגעו ומאפשרים הגשת תביעה משמעותית יותר מבחינה כספית. לעתים גם ה"מוטיבציה" של עובדים אלה להילחם במעביד שפיטרם רבה יותר ממי שלא התקבל לעבודה ולא התקיימו בינו לבין המעביד יחסים רגשיים. בנוסף, קשה גם להוכיח אי קבלה לעבודה מחמת גיל, ומחפש עבודה בדרך כלל פוסח על מודעה הקובעת או מרמזת על מחסום גיל, ואינו קם ויוצא למאבק במפרסם המודעה, בתביעה שהיקפה הכספי יכול להיות יחסית קטן.

 

מסיבות אלה ונוספות נוצר מצב לא מוצלח, שהאיסור על אפליה מחמת גיל נאכף דווקא לגבי פיטורין, שלדעתי בהרבה מקרים הוא מוצדק, כי אינו מבטא אפליה מחמת גיל אלא אינטרסים אחרים שבין המעביד לעובד. המאבק בפיטורין מחמת גיל, מגביר עוד יותר את הימנעותם של מעסיקים מלגייס כוח אדם מבוגר, כי קליטתם לעבודה מגדילה את הסיכוי הסטטיסטי לתביעות נגד המעביד על פיטורין מחמת גיל מבוגר. ראוי שארגונים כמו האגודה לשמירת זכויות האזרח, שכבר פועלת בנושא זה, אך גם בתי הדין לעבודה, יאמצו מדיניות המסתכלת בחשדנות רבה יותר על החלטות של אי קבלה לעבודה, ויקלו יותר על מעבידים בשלב פרישת העובדים.

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יכול לעניין..

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עבודה בחג פורים

   מאת:  עו"ד הילה פורת*         תקציר האם בחג פורים זכאי עובד ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *