עניין של תחושה

 מאת: אראלה שפי *

הקדמה 

לכולנו יש אינטואיציה – תחושת בטן, ניחוש, או אינסטינקט עסקי. על אף הניסיון שלנו לשמור על איפוק ולהיות רציונליים, קשה לתפקד ללא תחושת בטן כשמקבלים החלטות. האינטואיציה משמשת כאיתות אזעקה נוירולוגי שקט וחבוי.

הסביבה העסקית של היום מאופיינת בלחצים, מורכבות ואי וודאות. מנהלים מוצפים במידע. במצב כאוטי שכזה, מנהלים זקוקים למקסימום כלים לקבלת החלטות. שימוש במודלים אנליטיים ונתונים "קשים" כבר אינו מספיק. על מנת לשרוד עסקית, יש צורך בכלים נוספים, כאלו שלא למדנו בפקולטה למנהל עסקים. יותר ויותר מנהלים מסכימים היום להודות, שהכלי הכי שקט בחדר הישיבות והכי פרקטי הוא – האינטואיציה.

מאמר זה דן באינטואיציה ככלי משלים לקבלת החלטות.

אינטואיציה ועסקים 

מנכ"ל חברת סוני מכנס את ההנהלה הבכירה באופן תדיר, כשעולה צורך לקבל החלטה. הוא מקשיב קשב רב לדעת המנהלים ולאחר מכן עוצם את עיניו ו.. מקשיב לבטן. רק אז יקבל החלטה. מה שנקרא אצלנו "תחושת בטן" נקרא ביפן "אומנות הבטן".

ריי קרוק, מייסד מקדונלד'ס מספר שהלך בעקבות האינסטינקט כשלווה 2.7 מיליון דולר כדי לקנות זיכיון למזון מהיר ב- 1960 וזאת בניגוד לעצת עורך דינו..

איש העסקים הישראלי יצחק תשובה סיפר באחד הראיונות עמו, שאת  המילה האחרונה נותנת האינטואיציה, גם כשמדובר בעסקאות "כבדות" במזומנים.

ממחקרים שנערכו באנגליה וארה"ב, אנו יודעים ש- 90% מהמנהלים משתמשים באינטואיציה בתחומים כמו מיון עובדים ופיטורין, פיתוח מוצר חדש ואסטרטגיה עסקית. שני שליש ממדגם המנהלים אמרו שאינטואיציה הובילה אותם להחלטות טובות יותר.

יש הטוענים, שמדובר במיסטיקה או רוחניות, אך יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך, שהאינטואיציה מערבת תהליכי חשיבה לא מודעים. 95% מהחשיבה שלנו מכילה מחשבות לא מודעות והחשיבה המודעת היא רק "קצה קרחון". 

אינטואיציה, המוח וקבלת החלטות 

במחקרו של פרופ' סדלר – סמית' מבי"ס לניהול באוניברסיטת   Surrey עולה כי היכולת האינטואיטיבית שלנו מופיעה באזור הסף, שבין המחשבות והתחושות שלנו. מכשירי הדמייה כדוגמת MRI מראים אזורים ספציפיים במוח האחראיים על השיפוט האינטואיטיבי.

במחקר של Demasio (1994) – פציינטים עם פגיעה באונה הקדם מצחית, האחראית על שילוב רגשות בתוך תהליכי החלטה, התקשו לקבל החלטה גם בדבר בחירת ארוחה במסעדה. מדע קוגניטיבי מודרני מספק יותר ויותר הוכחות, כי החשיבה שלנו אינה מודעת ונשלטת ע"י תהליכים מנטליים, שאינם נגישים להכרה מודעת.

בעסקים, אולי זה ישמע הזוי להשתמש באינטואיציה לנושאי חשבונאות מורכבים, על אף שרואה חשבון מנוסה יכול לחוש ממבט מרפרף על המאזן, האם הוא נראה בסדר, אבל, מחקרים אחרונים מצביעים, באופן פרדוכסלי, שככל שההחלטה מצריכה שיפוט מורכב יותר, למשל, קניית בית, בחירת שותף לדירה וכו', האנשים שהיו שבעי רצון ביותר מההחלטה, היו אלו שלא נתנו לחשיבה "להפריע להם", ונתנו מקום בבחירה לתהליכים מנטליים לא מודעים.

 

ומה קורה בזמן זה במוח?

בכל פעם שאנו נקלעים לצורך לקבל החלטה, המוח פונה למחסן הזיכרונות הממוקם הרחק מאזור המילים. במקביל, המוח הרגשי מפעיל מעגלים חשמליים המעורבים בהחלטות מורכבות, ומביא לידיעתנו את מסקנותיו, בעיקר דרך מעגלים חשמליים המשתרעים במערכת העיכול, היוצרת פשוטו כמשמעו – "תחושת בטן".

מכאן, כשאנו מגיעים לנקודת החלטה ועלינו להישען על למידה שקטה שהתנהלה במשך כל חיינו, לא החלק המילולי מוביל לדרך הפעולה הטובה ביותר- אלא דווקא החלק המפעיל את התחושות שלנו.

המנהלים צריכים ללמוד לתת אמון בחוש האינטואיטיבי של עצמם ובצעד הבא להיעזר בו בקבלת החלטות.  

כלים עוקפי חשיבה (Mind Bypass Tools)  לפיתוח אינטואיציה

דווקא אנשי המדע הדגולים השכילו, אינטואיטיבית אולי, לעשות בהם שימוש. היה זה אלברט איינשטיין שהסתובב ב"המעגלים האינטואיטיביים" כשהרגיש "תקוע" בחשיבה; ניוטון נח כשנפל עליו התפוח; ארכימדס היה באמבטיה. מספרים שגם לביל גייטס יש כסא נדנדה בחדר…

אינטואיציה ניתנת לאימון ולפיתוח. כלי מרכזי לפיתוח אינטואיציה בריאה הוא המדיטציה. מדיטציה יוצרת רוגע ושקט פנימי ובתנאים אלו האינטואיציה יכולה לפרוח. אגב, כל פעולה רוטינית שחוזרת על עצמה, כזו שלא מחייבת מאמץ מנטאלי – החל משטיפת כלים, מקלחת, משחק כדורסל, מהווה כר נוח לידע האינטואיטיבי.

ניתן להתאמן על פיתוח האינטואיציה במסגרת פגישות אימון אישיות וקבוצתיות, בהן נעשה שימוש ב"כלים עוקפי חשיבה" כדוגמת – דמיון מודרך, מדיטציה, ציור, תנועה, כתיבה אינטואיטיבית.

ככל שקיימת יותר פתיחות והאנשים מסכימים "להשאיר את השכל" שלהם מחוץ לחדר, כך עולה הערך המוסף של האימון והמנהלים רוכשים כלי נוסף לתהליך קבלת החלטות.

הנאמר מבוסס על מחקר יישומי שהוצג בכנס AoM בדנבר ובניו אורלינס בשיתוף פרופ' Eugene Sadler – Smith   מאוניברסיטת Surrey  באנגליה

 

* אראלה שפי, יועצת ארגונית, MA, Msc,  מנהלת חברת Humanager   – אמון אישי ועסקי. 

 

ביבליוגרפיה:

 

* Sadler-Smith, E., Shefy, E. (2004). The intuitive executive. Academy of management executive. 18, (4)

* Shefy, E., Sadler- Smith, E. (2006). Applying holistic principles in management development. JMD. 25 (4)

* Sadler-Smith, E., Shefy, E. (2007). Developing intuitive awareness in management education. Academy of management learning& education. 6 (2)

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מרץ 2007. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר