ראשי » ניהול ה-business » IT » עדיף לעבוד ב-Agile ועכשו יש לכך גם תוקף מדעי מתחום מחקר המוח

עדיף לעבוד ב-Agile ועכשו יש לכך גם תוקף מדעי מתחום מחקר המוח

 מאת: עדה מרקמן *  rtf6777951896_424032043

 

I don’t think we understand the success of Agile development and that’s one thing that  gets in the way of convincing others. They think [we are] a strange collection of people who don’t like documentation. [But] it is much more than that.” She points out that people call their periods of Agile the highlights of their career, and say, “We enjoy it” and “It’s a fun thing.” / Linda Rising

 

מתודולוגיית Agile על גווניה השונים נמצאת איתנו כבר מעל עשור, ובשנים האחרונות אנו רואים שיותר ויותר צוותי פיתוח עוברים לעבוד בה.

המתודולוגיה הוכחה בארגונים רבים כמביאה ערך, מקצרת את זמני הפיתוח ומסייעת להביא  מוצרים ללקוח הסופי בזמנים מואצים ומשפרת את שביעות הרצון של הלקוחות ושל צוותי הפיתוח.

מבקרי המתודולוגיה טוענים שאין כל הצדקה מדעית לטענה כי בשיטה זו משיגים ערך גבוה יותר וכי מדובר באופנה חולפת.

מחקרים בתחום חקר המוח וקוגניטיביות חברתית שפורסמו בשנים האחרונות מספקים הסבר נוסף לאפקטיביות של Agile.   

העקרונות העומדים בבסיס מתודולוגיית  Agile ((Agile Manifesto הם:

  • יחידים ואינטראקציה ביניהם חשובים יותר מתהליכים וכלים
  • קשר ושיתוף עם הלקוח חשובים יותר מהסכם פורמלי
  • תוכנה עובדת חשובה יותר מתיעוד ומסמכים
  • תגובה לשינויים חשובה יותר מעבודה על פי תוכנית

עקרונות אלה מבדלים את גישת Agile  משיטת מפל המים המאופיינת בגישת Top Down. בגישת מפל המים יש לבנות תכנית כוללת, ולקבוע שורת תהליכים וכלים סטנדרטיים לביצוע התכנית. ביצוע התכנית הוא המטרה המיידית. גם אם לא נאמר בפירוש, די ברור שמנהלים צריכים לפקח על ביצוע שלבי התכנית לפי הסדר. תוכנה עובדת מגיעה רק בסוף מפל המים.  

גישה זו המבוססת על תכנון, הורדת הנחיות מלמעלה כלפי מטה, ובקרה הדוקה של ביצוע העבודה חוסמת במידה רבה פרודוקטיביות של עובדים כי היא מונעת אינטראקציה תקשורתית ביניהם.

בניגוד גמור לכך, Agile מעבירה שליטה למפתחים, ואנשי צוות ה-Agile  מקיימים ביניהם אינטראקציה אינטנסיבית, מגיבים לשינויים, ולוקחים אחריות לייצור התוכנה.

באופן מפתיע, להצלחה ולאפקטיביות של גישת Agile  יש גם תמיכה מדעית מתחום חקר המוח.

בשנת 1995 התגלה במחקר שבוצע באוניברסיטת פארמה (ג'אקומו ריצולאטי),  נוירון 'ראי',  הממוקם באונה הקודקודית במוח.

האונה הקודקודית (פריאטלית) – חלקה הקדמי של אונה זו מקבל את המידע התחושתי ממערכת המגע. האונה הקודקודית מבצעת אינטגרציה של מידע מחושים שונים (בעיקר ראייה, שמיעה ומגע) ומשתמשת בו על מנת לגבש תפיסה מרחבית.

התופעה שהתגלתה באמצעות מכשירי הדמיה וסריקה של מוחות הנחקרים, היא שאותו נוירון ראי מגיב כאשר הנחקרים זיהו בעין פעולות פיזיות שאנשים אחרים ביצעו בסביבתם כגון לקיחת עיפרון או קילוף פרי. במחקרים נוספים גילו שתופעה דומה מתרחשת גם כתוצאה מזיהוי פעולות רגשיות כגון הבעות פנים של אנשים אחרים. דוגמא המתארת את הביטוי החיצוני הוא שאנשים רואים אדם מחייך בקרבתם – מחייכים אליו בחזרה ללא סיבה רציונאלית. לא רק שמחייכים אליו אלא גם חולקים את אותה תחושה עם האדם המחייך. החיוך עצמו מועבר ומעביר תחושות למרכזי הרגש של האדם המגיב. תופעה זו נקראת 'אנטומיה של אמפטיה'. 

המסקנה הסוציולוגית הנובעת ממחקרים אלה וממחקרי המשך,  היא כי בני אדם הם יצורים חברתיים הרבה יותר ממה שחשבנו עד למחקרים אלה.  הצורך של בני אדם בחברת אנשים נמצא במקום גבוה מאוד בסולם הצרכים שלהם. 

מחקרו של ריצולאטי וגילוי נוירון הראי פרץ דרך לזרם של מאות מחקרים מדעיים לגילוי הגורם למוטיבציה של אנשים בחייהם הפרטיים ובעבודתם. 

מכאן כיצד מגיעים להסבר גורמי ההנעה של עובדים בארגון ?

Agile מבוססת על עבודת צוות עם תקשורת בלתי אמצעית בין חברי הצוות. הצורך של בני אדם באינטראקציה חברתית, והתועלת וההנאה שהם מפיקים ממנה, מסבירים מדוע צוותי עבודה מעדיפים לעבוד ב-Agile ומגיעים באמצעות מתודולוגיה זו לרמות גבוהות של אנרגיה, לשביעות רצון ולהנאה המאפיינים את המשפחה הזו של מתודולוגיות. זאת בניגוד לשיטות עבודה קלאסיות בהן חלק גדול מהתקשורת מתבצע באמצעות מסמכים ומערכות תומכות, ובמרבית הזמן המפתחים עובדים מול מחשב, לעיתים אף בחדרים או בתאים נפרדים. 

 

פירמידת הצרכים SCARF

כחלק מהמחקרים הנ'ל, פותחה פרמידת צרכים חדשה הנקראת 'SCARF' שמציעה מודל 'מתחרה' לתאורית השלבים של מסלו.

על פי המחקרים החדשים, הצרכים של בני אדם מוגדרים ע'י מרכיבים מובנים באופי האנושי ופועלים בצורה תת – הכרתית כמפורט:

S- STATUS

C-CERTAINTY

A-AUTONOMY

R-RELATEDNESS

F-FAIRNESS

 

למידה מואצת

אחד מצווארי הבקבוק בעבודה הקשורה בחדשנות, בפיתוח תוכנה ובעבודת עובדי ידע הינו זמן הלימוד.

ישנן הוכחות שלימוד בקבוצות קטנות עם משתתפים שמרגישים טוב ביחד, יעיל הרבה יותר מאשר לימוד עצמי או לימוד בכיתת לימוד פרונטאלית. המקור לכך הוא שלימוד בקבוצה קטנה ומגובשת גורם הנאה למשתתפים בה, ו- הנאה הינה גורם המעודד לימוד.

אחד מהדגשים ב – Agile הוא העברת ידע ולמידה מתמדת ואינטנסיבית. שיטת העבודה מעודדת נגישות וזמינות ללמידה, אין 'זמני המתנה' לצורך למידה, ובעיות נפתרות Face-To-Face.

קיימות עדויות מחקריות שהמצב הרגשי מדבק, לטוב ולרע Emotinal State)) כלומר אווירה דיכאונית הופכת את החברים בסביבה הקרובה לדיכאוניים יותר. גם למידה הינה מדבקת.

פעילות המוח מחולקת לפעילויות מודעות ונשלטות ולחלק תת הכרתי המבצע פעולות לא מודעות, ובאופן מפתיע החלק התת הכרתי הוא החלק הגדול.

חלק ניכר מהפעילות התת הכרתית עוסק בבדיקה וניתוח הסביבה החברתית, אותם 5 מרכיבי ה – SCARF. ככל שהסביבה 'בטוחה ונינוחה יותר' כך ניתן להקצות משאבי מוח לפעולות מודעות כגון לימוד.

כלומר גם בתחום זה, עבודת הצוות בקבוצות קטנות ובאווירה תומכת כפי שנדרש ומקובל ב-Agile  מעודדת למידה מואצת ואף מייצרת תנאים המאפשרים לחלקי המוח הרלונטיים להתפנות ללמידה. 

אז למה לא יותר חברות עוברות ל-Agile   ?

או מעבר לכך – אם זה כל כך טבעי ונכון – למה לא תמיד זה מצליח ? ומעבר לכך – אם Agile  הוא הדרך הטבעית – איך מסבירים את העובדה שחברות ענק בעולם הצליחו ללא Agile  (וולמארט, מיקרוסופט, בנקים גדולים, צבאות , חברות בתחום התעשייה…) ?.

חברות רבות המנוהלות Top Down  ושהעבודה בהן רחוקה מלהיות מהנה יודעות לגרום לעובדיהן לעבוד מצאת החמה ועד שעות מאוחרות ואף הצליחו מאוד.

חברות אלה רואות באנשים חומר גלם או חלקים מכניים במכונה אחת גדולה המופעלת על ידי ההנהלה. צורה כזאת של עבודה יכולה לפעול היטב בקווי הרכבה של אלפי מכוניות זהות אך אינה עובדת כל כך טוב כאשר התוצר צריך להיות תוכנה חזקה העובדת היטב.  תוצר כזה הינו פרי אינטראקציה, חשיבה ויצירתיות, שחיות ביתר קלות בסביבה ובארגון המאפשרים זאת.

 

לסיכום

הצגנו מספר נושאים מחקריים התומכים מדעית ומספקים הסבר מדוע  גישת Agile   משפרת את הפרודוקטיביות בעבודת פיתוח תוכנה.

כפי שהמחקר מראה, Agile הינה טבעית, תומכת בטבע האנושי, ומתייחסת לעובד ולקשריו החברתיים. לכן היא כל כך יעילה בתחום של יצירת ערך אינטלקטואלי.

במבנה ארגוני בו יש לעובדים בטחון ואוטונומיה, צוותי Agile  לומדים, מגיבים מתקשרים וממציאים מהר יותר ונהנים יותר. זאת הסיבה לכך שהם משיגים תוצאות טובות יותר מאשר צוותים שעובדים כחלק מתכנית גדולה המפוקחת מלמעלה.

מערכת יחסים משרה בטחון, תומכת ואוהדת בתוך הצוות תורמת להרגשת ההנאה בעבודה, משפרת את יכולת הלימוד ולכן גם מאפשרת להשיג תוצאות טובות יותר.

 

 

 

Reference

Your Brain on Scrum,  Michael de la Maza , InfoQ , February 2012. http://www.infoq.com/articles/brain-scrum-maza

 

* עדה מרקמן, מנכ"ל חברת BDA – Projects המתמחה בלווי, ייעוץ וביצוע פרויקטים הכוללים סינרגיה בין עולם המחשוב, תהליכים עסקיים והטמעתם על ידי המשתמשים. החברה מתבססת על מספר מתודולוגיות עבודה , ביניהם Lean IT, Agile, Scrum®  Lean, על מנת לאפשר לארגונים להיערך בצורה מיטבית לאתגרים מולם הם ניצבים. לעדה ניסיון רב שנים בעולמות תוכן מגוונים כגון – ביטוח, תעשייה, שירותים ומסחר.

BDA הינה שותפה עסקית של  HP בישראל, המספקת פתרונות ניהול פרויקטים במודל  Agile לרבות יישום פתרון  HP-PPM .

 

לפניות לעדה מרקמן:

ada@bda-projects.co.il

 

קישורים רלבנטים לאתר: 

 

יכול לעניין..

rtf3392514884_2652923830

חברת MADSEC בתנופת גידול – הכפילה את מצבת העובדים והקימה חדר סייבר מתקדם

חברת MadSec, המתמחה בתחום אבטחת המידע בישראל, נמצאת במגמת התרחבות. בשל העלייה המשמעותית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *