ראשי » ניהול ומנהיגות » יצירתיות בניהול » סקר הגדרות של חשיבה יצירתית

סקר הגדרות של חשיבה יצירתית

מאת ד"ר יואב סנטו – סיגו יועצים

 

טקסונומיה של שיטות הגדרה

ההגדרה של חשיבה יצירתית (כמו הגדרה בכלל) עוסקת בזיהוי מהותו של נושא ההגדרה והבדלתו מדברים אחרים.

הזיהוי נעשה בדרך כלל על דרך החיוב באמצעות אמירות על מה כן כוללת מהותו של העניין. האמירות על דרך החיוב כוללות הן תיאור למה שווים הדברים וגם תיאור למה הם דומים.

ההשוואה של – למה הדברים דומים יכולה להיות עניינית, "אתה דומה ליוסי" אך היא יכולה להיות גם ציורית, למשל, "עינייך כזוג יונים" שהיא השוואה מטפורית. כך גם בהגדרה של חשיבה יצירתית, המטפורה היא אמצעי נוסף להבהיר את מהותו של הנושא המוגדר.

הבידול נעשה בדרך כלל על דרך השלילה או על דרך הניגוד. זאת על ידי תיאור מה אינו ממין העניין או על ידי זאת פירוט מה המושג אינו כולל.

תהליכי הזיהוי והבידול עצמם מבוצעים במספר גישות. הגישה הראשונה היא הגישה האטומיסטית, על ידי פירוק המושג למרכיבים בסיסיים והבהרת כל מרכיב בנפרד. הגישה השניה היא הגישה המכלילה או הגישה האינטגרטיבית.

דוגמאות מתחום חשיבה יצירתית

להלן מספר דוגמאות מתחום חשיבה יצירתית:

  • הגדרה על דרך החיוב המתארת את מהותו של הנושא:
  • חשיבה יצירתית מייצרת רעיונות חדשים שיש בהם תועלת.
  • הגדרה על דרך החיוב המשתמשת במטפורה להבהרת הנושא:
  • חשיבה יצירתית מגלה רומן בין רעיונות שלפני כן לא היה ידוע שיש קשר ביניהם.
  • הגדרה על דרך השלילה:
  • חשיבה יצירתית אינה עוסקת ביצור מוצרים או בהפקת תוצרי אמנות שלא היו קיימים לפני כן.
  • הגדרות בדרך של פירוק המושג למרכיבי משנה:
  • חשיבה יצירתית מורכבת משני מושגים : חשיבה ויצירתיות. החשיבה (בתאור על דרך של המטפורה), "היא תהליך בו האדם משוחח עם עצמו", או תהליך בו האדם מהרהר. יצירתיות היא הפקת משהו שלא היה קיים לפני כן, משהו שמביא תועלת, או כמשהו שלא חשבו עליו קודם – ובכך יש קידום של העניין.
  • הגדרות בדרך של אינטגרציה – הגדרות אלה מציגות מספר הגדרות בתחומים נלווים ובדרך של שילוב או מיצוע ספרותי מוצאים מכנה משותף בין ההגדרות ובכך נוצרת הגדרה חדשה. במקרה של חשיבה יצירתית אפשר להיעזר בהגדרות של אינטליגנציה, בהגדרות של חדשנות ובהגדרות של סגנונות חשיבה כדי ליצור משולבת של חשיבה יצירתית.

סקר היגדים על יצירתיות

לציבור הגולשים הוצגו 9 היגדים המתארים חשיבה יצירתית. לגולשים נאמר: "אנא דרג כל אמירה ביחס למידת היצירתיות שלה". לגולשים נמסר כי מטרת הסקר היא "לזהות את האמירות שנחשבות כיצירתיות ביותר". מרבית הגולשים נענו למשימה כלשונה. בין סוף דצמבר 2002 לסוף ינואר 2003 ענו לסקר כ-  190 גולשים. בערך 1/3 מהגולשים ענו לסקר באמצעות אתר "מנהיגים ברשת" שדיווח על ביצוע הסקר והפנה את הגולשים (באמצעות קישור) לאתר "סקרן" למילוי הסקר.

בנוסף, נשלחו באמצעות אתר "סקרן" כ-  1,100 הודעות בדואר אלקטרוני לגולשים שונים, מתוכם נענו קרוב ל-  10%.

תרשים מספר 1 מציג את דירוג תשעת ההיגדים, כאשר  ההיגד עם הדירוג הנמוך ביותר מופיע בתחתית התרשים וההיגד עם הדירוג הגבוה ביותר בראש התרשים.

תרשים מספר 1 דירוג ההיגדים לפי מידת היצירתיות שלהם

rtf9995023429_392316609

3= מאד יצירתי

2= יצירתי

1=לא יצירתי

0= מאד לא יצירתי

ההיגד שנמצא במקום האחרון "במצעד הפזמונים של היצירתיות" הוא ההיגד: "יצירתיות היא היכולת לפגוע מבלי להעליב".

יותר משני שלישים של המשיבים, (69%) תיארו היגד זה כ"לא יצירתי" או "מאד לא יצירתי".

יתכן שתשובות המשתתפים מתייחסות לעובדה שיצירתיות אינה נתפסת כמי שמתרכזת בניסיון לפגוע בזולת. ההבחנה בין פגיעה ועלבון אינה תורמת להבהרה של מושג היצירתיות ולכן ההיגד זכה לרמה הגבוהה ביותר של הסתייגות. מידת הביקורת שזכה לה ההיגד הייתה דומה בקרב נשים וגברים ובכל רמות ההשכלה. מבחינת המעמד המקצועי – בקרב מי שאינם שכירים, (עצמאים ומעמד אחר) הסתמנה מגמה לראות את ההיגד באור יותר חיובי מאשר מי שהם שכירים או סטודנטים. אולם ההבדל במגמות לא הגיע למובהקות סטטיסטית.

היגד נוסף שזכה לרמת "ביקורת גבוהה" יחסית היה "יצירתיות היא מצב בו המחשבה קיבלה חמשוש והגוף נשאר בתורנות". 30% מהמשיבים דיווחו שהאמירה "מאד לא יצירתית" ואותו שיעור דיווחו שהאמירה "לא יצירתית". בלשון אחרת, כ-60% של המשתתפים הסתייגו מהיצירתיות של ההגדרה. אולם, כ-20% דיווחו שההיגד "יצירתי" וקצת יותר מ-10% דיווחו שההיגד "מאד יצירתי".

יכולות להיות מספר סיבות לביקורת לה זכתה הגדרה זו של יצירתיות. הסבר אחד יכול להיות נעוץ בכך שהמושג "חמשוש" אינו נהיר כל כך בקרב המשיבים. יתכן שאצל חלק מהמשיבים המושג התפרש כתלמיד הנמצא בכיתה החמישית (כיתה ט'), ואצל אחרים התפרש המושג כחופשה צבאית מיום חמישי עד יום ראשון. אחיזה להשערה זו מצויה בכך שאלה מעל גיל 40, (41 משיבים) דיווחו בשיעורים יותר גבוהים כי האמירה יצירתית מאשר אלה מתחת גיל 40. ההבדל נמצא מובהק במבחן "חי בריבוע". לכן, כדאי אולי להרחיב במשמעות הלשונית של הביטויים חמשוש ותורנות.

חמשוש היא חופשת סוף שבוע (מיום חמישי ועד יום ראשון). בחופשה כזו החייל נח או שהוא יוצא לבלות, לכייף ולהתרענן. החמשוש הוא פסק זמן מהמסגרת הצבאית, להיות ללא עומס וללא פקודות.

תורנות היא תפקיד שעובר בין מספר חברי קבוצה. המושג בשימוש הן במסגרת האזרחית והן בצבא. לפעמים תורנות היא גם תורנות שבת שהחייל נשאר בתורנות לבצע משימות תחזוקה כמו תורנות מטבח או תורנות ניקיון.

יתכן אם כך שהסתייגות ראשונית מהביטוי קשורה לחוסר הבהירות הלשונית של מרכיבי ההגדרה. אולם יתכן גם שההסתייגות היא מעצם הרעיון שיצירתיות יכולה לכלול הפרדה בין המחשבה לגוף. הפרדה בה המחשבה נמצאת במצב של "כֵּף" והגוף במצב של "בּאסָה".

במקום השביעי בסולם היצירתיות עומד ההיגד "יצירתיות היא היכולת לפתור כל בעיה אם יש לך מספיק יצירתיות".

על פניה ההגדרה אינה מוסיפה תובנה מרובה למהות היצירתיות. ויתכן שמעמדה (מקום שביעי) משקף את חוסר תרומתה.

במקום שישי עומד ההיגד "יצירתיות מולידה ריבוי שאינו בא מרבייה". אחד המאפיינים של יצירתיות שהיא מולידה רעיונות חדשים או פתרונות חדשים או גישות חדשות להסתכלות על נושא או בעיה. לפעמים מתארים מימד זה כחדשנות, לפעמים המימד מתואר כמעין שפע שמנביע תוצרים חדשים ותרומות חדשות.

על רקע זה בא הניסיון לתאר יצירתיות כמשהו שיוצר ריבוי אבל ריבוי שלא מערב בתוכו רבייה. לפי תגובות הגולשים הניסיון נתקל בחוסר התלהבות.

במקום החמישי עומד ההיגד – "יצירתיות אינה מעתיקה את מה שהחושים קולטים היא מהנדסת אותם". 39% מהנשאלים השיבו שההיגד יצירתי או מאד יצירתי. 61% נשאלים השיבו שהוא לא יצירתי או מאד לא יצירתי.

במקום הרביעי עומד ההיגד: "יצירתיות היא זיק שהשתחרר מאזיקיו". כמעט רבע מהמשיבים (22%) דיווחו שההיגד "מאד יצירתי" ועוד 45% דיווחו שההיגד "יצירתי". בערך כשני שלישים של המשתתפים רואים באופן חיובי את ההיגד.

זיק הוא ניצוץ, שביב אש או הבזק אור. אור והארה ידועים כבעלי קשר ליצירתיות. ביצירתיות זיק יכול להצביע גם על שובבות שגם לה קשר ליצירתיות. אבל עיקר התמיכה בהיגד קשורה כנראה לרעיון שיצירתיות קשורה לתהליך בו משתחררים מאזיקים. תהליך בו מנתצים כבלים.

יצירתיות לכן כוללת תהליך הפרדה אבל לא בהכרח הפרדה של המחשבה מהגוף אלא הפרדה מכבלים ומאזיקים.

יש לציין כי העמדה כלפי ההיגד דומה בקרב שני המינים, בקרב קבוצות הגיל, ההשכלה ובקרב קבוצות המעמד המקצועי.

ההיגד במקום השלישי הוא  "יצירתיות היא היכולת ליצור תרכובת בין יסודות שאין בינהם כימיה", ההיגד מנסה לרמוז כי יצירתיות יוצרת קשר במקום שעל פניו לא ניראה שקיים קשר. ההיגד מנסה להעזר בדימוי מעולם הכימיה . המקום השלישי  של ההיגד מרמז שאולי יש בכוון  זה פוטנציאל אבל הוא התממש רק בחלקו,

ההיגד שדורג על ידי המשיבים במקום השני היה – "יצירתיות היא היכולת לגלות דבר ולאחר מכן לגלות בו דבר נוסף". כ- 30% של המשיבים דיווחו שהיגד זה "מאד יצירתי" וכ- 51% של המשיבים דיווחו שההיגד "יצירתי". סך הכל 81% ראו היגד זה כ"יצירתי" או "יצירתי מאד", השאר השיבו שההיגד "לא יצירתי" או "מאד לא יצירתי".

לא נמצאו הבדלים מובהקים בהתייחסות להיגד זה בין נשים וגברים, קבוצות ההשכלה, קבוצות הגיל או המעמד המקצועי.

היגד זה מפנה זרקור לפן נוסף של יצירתיות והיא החדשנות. לא רק חדשנות שמגלה משהו אלא חדשנות שממשיכה לחפש עד שהיא מוצאת עוד משהו.

ההיגד שדורג כיצירתי ביותר הוא "יצירתיות היא היכולת להפריד בין דברים ולחבר את הנפרדים לדברים אחרים". יותר משליש הנשאלים, (37%) השיבו שההיגד "מאד יצירתי" ועוד 41% של המשיבים דרגו את ההיגד כ"יצירתי". בסך הכל 78% ראו בהיגד – היגד "יצירתי" או "יצירתי מאד". השאר הגדירו את ההיגד כ"לא יצירתי" או כ"מאד לא יצירתי".

השכירים נטו לראות את ההיגד כ"יותר יצירתי" מאשר העצמאים, אולם המגמה לא הגיעה למובהקות סטטיסטית. לא נמצאו הבדלים ברורים בין נשים וגברים, קבוצות הגיל או מספר העובדים בארגון.

אם כך, אנו רואים שרעיון ההפרדה זוכה להכרה מסוימת בתהליך היצירתיות. זאת אם ההפרדה מקדמת תהליך שמביא לשינוי.

הקשר בין שיטות ההגדרה ופופולאריות ההיגדים

ההיגד הפופולארי ביותר בסקר הוא האמירה "יצירתיות היא היכולת להפריד בין דברים ולחבר את הנפרדים לדברים אחרים".

ההיגד כולל בתבניתו הן מימד אטומיסטי המפרק את המושג למרכיבים יסודיים יותר והן מימד אינטגרטיבי של הרכבה מחדש. יתכן שזוהי הסיבה שהוא זכה למרב הקולות. היבט נוסף של ההיגד הוא שהאמירה בו היא על דרך החיוב.

גם ההיגד במקום השני והשלישי הן אמירות על דרך החיוב. הדבר מרמז על אפשרות שאמירות על דרך החיוב בסקר זה מתקבלות בעין חיובית יותר מאשר היגדים על דרך השלילה, (למשל, ההיגד במקום התשיעי). יתכן גם שאמירות על דרך החיוב מבחינות יותר או הן קליטות יותר בעוד שאמירות על דרך השלילה מנוסחות בצורה פחות מוצלחת.

ההיגדים במקום השלישי והרביעי הם מטפוריים ביסודם. "יצירתיות היא יצירת תרכובת בין יסודות שאין בניהם כימיה"

וההיגד " יצירתיות היא זיק שהשתחרר מאזיקיו. אולי הדבר רומז לכך שלמטפורה טובה פוטנציאל טוב אבל  המבנה המטפורי לבדו לא יספיק.

מילות  סיכום

כפי שנאמר בתחילה, מטרת הסקר הייתה להתחיל את הדיון בחשיבה יצירתית. במקום להציג בפני הקוראים דברים שאחרים אומרים על יצירתיות נבחרה גישה שמביאה לקוראים את מה הם חושבים על היגדים שונים המגדירים מהי יצירתיות. הכוונה היא להתניע בצורה זו  דיון מתמשך  בתחום החשיבה היצירתית במסגרת אתר מנהיגים ברשת. נושאים ראשונים נוגעים לחשיבה יצירתית ותפקוד הפרט באירגון, חשיבה יצירתית ותפקוד האירגון, חשיבה יצירתית ושביעות רצון מהעבודה . גולשים מוזמנים להגיב למאמר ולדברים שנאמרו בפורום ניהול ומנהיגות כתגובה להודעה ממצאי סקר יצירתיות.

 

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" פברואר 2003. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

יכול לעניין..

HanaOfek

יצירתיות כתנאי להתחדשות ארגונית

מאת: פרופ' חנה אופק * המוח ממסד ומשתמש בדפוסים רוטיניים. לכן, יצירתיות אינה תהליך טבעי ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *