סקר בקרב מפקדים שפרשו מצה'ל מגלה: 33% מהפורשים לא נקלטו בעבודה, רובם קרביים

הסקר נערך ע"י גב' הלנה לוי בהנחיית ד"ר יעקב בן עמי במסגרת שלוחת אוניברסיטת דרבי.

מסקר שערכה סטודנטית בשלוחת אוניברסיטת דרבי עולה, כי כשליש מקרב שדרת המפקדים שפרשו מצה"ל בין השנים 1996 עד ינואר 2004 לא הצליחו להיקלט בעבודה אזרחית. הסקר נערך בקרב אוכלוסיה של 300 נגד"ים וקצינים (עד דרגת תת אלוף), שהשתחררו לפני שלוש שנים מאזור השרון, ע"י גב' הלנה לוי בהנחיית ד"ר יעקב בן עמי.

הסקר התמקד בחברים בארגון "צוות" שהינו מלכ"ר, אשר מונה כיום כ – 30,000 קצינים ונגד"ים, שפרשו מצה"ל. מתנדבי "צוות", החל מראשי הממשלה, ח"כים, ראשי ערים ומנהלי מפעלים מתבקשים לקלוט פורשים מצה"ל ולהשמתם לעבודה. בנוסף, משרד העבודה והרווחה באמצעות פרוייקט הקצינים והנגד"ים יוזם קורסים והכשרות לפורשים במטרה להגדיל את הסיכויים למצוא עבודה. גיל הפורשים כיום מצה"ל נע בין 40-45 – גיל, שבו אדם עדיין בשיא כושרו לעבוד. צה"ל הקים מחלקה שלמה הנקראת מחלקת פרישה בו הפורש עובר תהליך מרגע שהוחלט על פרישתו ועד למועד הפרישה בפועל. מדי שנה פורשים מצה"ל כ – 1,500 קצינים שרובם המכריע נקלט בארגון "צוות" כחברים.

הדרגה בהיררכיה הצבאית הוא מדד עיקרי למידת ההצלחה וההישגים במהלך השירות הצבאי. ככל שהדרגה גבוהה יותר היא נחשבת אצל מעסיקים פוטנציאליים למשאב הניתן להמרה בחיים האזרחיים והדבר נכון במיוחד מדרגת אל"מ ומעלה. בדרבי מציינים, כי אחוז קטן מהפורשים כמו מהנדסים ואנשי מחשב מצליחים למצוא,בקלות יחסית, עיסוק מקביל באזרחות. מפקדים ששירתו את רוב שנותיהם בשירות קרבי ביחידות השדה ואשר פילסו את דרכם בצבא הודות לאיכות אישית ולא הודות להשכלה פורמלית או מקצוע, מתקשים במציאת עבודה ובהתאמת הסטטוס הצבאי לתפקידים אזרחיים . בעיה קיימת גם בקרב בעלי הדרגות הזוטרות יחסית. הקצונה הבכירה בצה"ל מחוייבת בהשכלה אקדמית לשם קבלת דרגת סא"ל ומעלה. לעומתם הנגד"ים והקצינים הזוטרים לא מחוייבים בהשכלה אקדמית והדבר מציב בעיה בעת קליטתם בתפקידים באזרחות שם השכלה אקדמית נדרשת באופן כמעט סטנדרטי.

המצב הקשה הקיים בשוק העבודה כיום (שיעור אבטלה של 10.7%) גורם סבל רב לפורשי צה"ל, שאינם מצליחים להשתלב בעבודה אזרחית. החברה כיום, כך עולה מהסקר, פנתה מקליטת הפורשים לאמירות בסגנון –  אתם לא מתאימים לנו, אתם מבוגרים מדי, אינכם מיומנים בעסקים ובניהול. כך נוצר מצב לפיו עובדים בשוק האזרחי נמצאים בשיאם בעוד שפורשי צה"ל נחשבים ברובם לעובדים, ששיאם מאחוריהם, "זכות הקדימה" של פורש צה"ל שהייתה קיימת בחיים הישראליים בעבר נעלמה וכיום ניתן גם לפגוש מנהלים בעלי דעות שליליות על פורשי צה"ל.

ממצאי הסקר היו – דרגות רס"מ – רס"ב 35% מהנדגמים, רנ"ג 11%, רס"ן 25%, סא"ל ומעלה 29%. 54.5% שירתו במטה, 45.5% שירתו בשדה. 83.8% מהנדגמים היו גברים, 16.2% הם נשים. 12.3% היו בעלי השכלה עד תיכון  20.8% על תיכונית, 38.7% בעלי תואר ראשון ,  30% בעלי תואר שני ומעלה. 22% פרשו עד שנת 99' , 30% פרשו בין 2000-2002 , 48% פרשו משנת 2002 ואילך. מינימום גיל הפורשים עמד על 38 והמקסימום על 51 כאשר הגיל הממוצע היה 44.1 שנה. כ – 80% מהפורשים עשו זאת ביוזמתם, מרגע הודעת הפרישה עד לפרישה עצמה חלפו 6.2 חודשים בממוצע. משתתפי הסקר ציינו תדירות בינונית של חיפוש עבודה חדשה, כאשר בתחום זה בולט במיוחד הניסיון ברצון להיעזר בחברים, מכרים ובני משפחה.

בתגובה לממצאי הסקר אמר בן ציון נחל, מנהל רשות התעסוקה של "צוות" : "בארגון חברים כ – 30,000 פורשי צה"ל וכ – 10,000 מהם עפ"י הדיווח הרשמי לא מצאו עבודה. מדובר בשיעור של 33% וזהו שיעור גבוה יחסית לאחוז האבטלה במשק. לדעתי חלק מהפורשים מצא עבודה, לפחות חלקית, ולא דיווחו על כך ולכן יתכן ונתוני המובטלים אצלנו מוטים כלפי מעלה. צריך לזכור, שחלק מהפורשים מקבלים הצעות עבודה עם שכר מגוחך, לחלקם יש צורך לעשות תאום מס, אחרים פשוט מתקשים להתאים עצמם לשוק הפרטי ולהסתדר בעבודה וחלקם אכן בעלי דרגות גבוהות".