סגנונות תקשורת

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 217, 26 יוני 2000

הנהלות ארגונים בדרך כלל מורכבות מאנשים 'חזקים' ומנוסים, שניחנו ביכולות שונות ברמה גבוהה, אך הם עשויים למצוא עצמם משתמשים רק בחלק מיכולותיהם, בשל תקשורת לקויה בין מנהלים לבין עצמם, בינם לבין כפיפיהם וכדומה. ותיפגע מידת גיבוש ומיקוד היכולות בדרך להשגת מטרות הארגון. בתנאי שוק דינמי, עתיר שינויים ותחרות – טוען אלון גל, מנחה בכיר בסדנאות תקשורת מחברת "הומניקיישן" – עולה חשיבות איכות התקשורת הבין-אישית ולעתים היא קריטית לארגון.

"מנהלי הדרכה ומנהלי משאבי אנוש שואלים עצמם, למשל, מדוע מערכות יחסים אישיות ומקצועיות שהתחילו באופטימיות רבה, מתדרדרות". שיפור התקשורת, הוא אומר, יכול ליצור בארגון רמת שיתוף פעולה שתגבר, למשל, על הרצון להחליף מקום עבודה.

בשיתוף בין "הומניקיישן" לחברת "אינטרביט" להדרכה בהיי טק, פותחה סדנה ל"תקשורת הישגית" – לימוד סגנונות תקשורת בכדי לשפר את ההישגיות העסקית.

ניתן למיין את סגנונות התקשורת, לארבעה טיפוסים (ושיעוריהם באוכלוסייה אינם שווים):

  1. "המקדם": קולט בעיקר דוגמאות ותמונות (למשל, כדי להסביר לך איך להגיע למקום מסוים, ירבה בתיאור חזותי של הדרך), קופץ בדיבורו מרעיון לרעיון, שיחתו אסוציאטיבית מאד, בלתי רשמי (לקבוצה זו משתייכים כ- 40 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית).
  1. "משימתי": תכליתי מאד בדיבורו, חד וקצר, מגיע מהר מאד ל"שורה התחתונה" (כ- 25 אחוז מהאוכלוסייה).
  1. "המנתח": מרבה בנתונים ופרטים, תקשורתו פסיבית – שומע יותר מאשר מדבר, נזקק לפרטים רבים כדי לנתח את העניין ולקולטו (15 – 20 אחוז מהאוכלוסייה).
  1. "התומך": משתמש ומשלב בדבריו פרטים רבים, אך מבין את הדברים וקולטם בתחושות ורגשות. תקשורתו פסיבית (שומע יותר מאשר מדבר). אינו קוטע את דברי האחר (15 – 20 אחוז מהאוכלוסייה).

המשתתף בסדנה מזהה תחילה את סגנון התקשורת שלו, לומד לזהות את ארבעת סגנונות התקשורת, ובעיקר – לומד להתאים את דיבורו לסגנון התקשורת של הדובר עימו.

אם עובד או מנהל מתבטא בסגנון התקשורת שלו, שהוא מורגל בו, ועובד אחר מתבטא בסגנונו שלו, "לעתים רק מילה אחת, במקום ליצור באמצעותה רצון לשיתוף פעולה, יוצרת דווקא אנטגוניזם, ויכולת העובד או המנהל להשיג התוצאות, מיד נפגעת".

גל מספר כי בבדיקת עבודתם של סוכני ביטוח, התברר כי 70 – 80 אחוז מלקוחותיו של כל סוכן, שלהם הוא מכר תכנית ביטוח, הם אנשים שיש להם סגנון תקשורת כמו זה של הסוכן. מצב זה מצמצם את פוטנציאל המכירות של הסוכן, אך שיפור יכולתו לזהות סגנונות תקשורת, ולנקוט בסגנון תקשורת מתאים לדובר עימו, עשויה להגביר את יכולת המכירה שלו.

 

באופן טבעי אדם בדרך כלל לא מודע לקיומם של סגנונות תקשורת, וכי לא כולם מדברים באותה "שפה" שבה הוא מדבר. העדר היכולת לזהות ולנקוט בסגנון תקשורת מתאים, עשוי לגרום להחמצת קליטתו של עובד מתאים, הפסד כוח אדם איכותי והפסד עסקאות. למשל, מנהל בסגנון תקשורת "מקדם" (סגנון מתלהב ודומיננטי בתקשורתו), מראיין מועמד לעבודה שסגנון התקשורת שלו "מנתח" (מרבה בפרטים ונתונים, ופסיבי). "גם אם המרואיין ניחן ביכולות מתאימות מאד לתפקיד, עשוי המראיין להחליט מהר מאד כי האיש שמולו אינו מוכשר ואינו מתאים, וזאת, רק מכיוון שהמראיין לא מכיר את שפתו של המועמד".

"בתוך יום אחד אפשר ללמוד את כל ארבעת הסגנונות, וניתן לזהות סגנון במהירות, תוך שתיים – חמש שניות, לעתים מתוך מילת הפנייה של האיש אליך, וברגע שאתה פונה לאדם האחר בשפת התקשורת שלו, אתה נכנס לתוך ההקשבה שלו, אתה מבין אותו כפי שהוא התכוון, והאינטראקציה ביניהם הרבה יותר איכותית".

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יולי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

יכול לעניין..

29670688_s

המנהל כחונך – העצמה בעידן שינוי ומשבר

   פיתוח תפישת המנהל כחונך ומפתח         מאת: נורית רוזוליו – בן-המוזג ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *