ניהול ידע לאן? מגמות בהתפתחות ניהול הידע במגזר העסקי, ציבורי והניהולי בישראל

דורית סימן טוב, אחראית תחום ידע, iDune מאסטרנטית בחוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

 

מסלול ניהול הידע בשנים האחרונות, הוביל אותו מהשוליים לתוך ליבו של השיח הניהולי ברחבי העולם. בחינה של מאגרים ואינדקסים ניהולים ואקדמיים מראה גידול רב במספרם של הכותבים על התחום והעוסקים בו בפרקטיקה. בד בבד עם התמקצעות ניהול הידע, נוצר צורך במחקר שיטתי שיעמוד על האופן שבו שדה ניהול הידע הישראלי, פועל ביחס למרחב הגלובלי. במסגרת השאלון אותו פרסמתי, ניסיתי למלא מעט את החסר, ולבחון את עיקרי האמונות והערכים העומדים בבסיס שדה ניהול הידע הישראלי. מטרות מחקר זה הן לבדוק כיצד התפתח ניהול הידע בפרקטיקה, ומהי השפעת הפרופסיונליזציה על התפתחות זו ועל גבולות השדה. בנוסף, נבחנו השחקנים המרכזיים הפועלים בשדה זה, הכלים הנפוצים בשימוש לניהול ידע, והתועלות המרכזיות העולות ממנו, במיוחד לאור המאבק סביב יצירת מדדים מוסכמים לניהול ידע.

איסוף הנתונים

במסגרת התזה על ניהול ידע, בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, יצרתי שאלון עמדות מקוון על נושא זה. פרסום השאלון נעשה בשני פורומים ישראליים מתמחים וע"י קישור לפורטל הניהול מנהיגים ברשת. העוסקים בתחום או הרואים עצמם כשייכים לו, התבקשו לענות על עשרים שאלות, ברובן שאלות סגורות. כחמישים איש ענו, מתוכם כשליש מגדירים עצמם מנהלי ידע. לפי ירחון 2know, לועידה העסקית לניהול ידע שהתקיימה במרץ האחרון, נרשמו כ-800 משתתפים. כך, שניתן לסייג ולומר כי אוכלוסיית המחקר אינה רחבה מספיק, כיוון שאינה מקיפה את כל אוכלוסיית העוסקים בניהול ידע. עם זאת, בהתחשב במיעוט היחסי של אלו המגדירים עצמם כעוסקים בתחום באופן פעיל ויומיומי, ניתן לומר כי אוכלוסיית המדגם יכולה לשקף באופן מהימן את השדה, על מגוון דעותיו והשקפותיו.

 

(הערה : כל הנתונים יופיעו באחוזים, אלא אם צוין אחרת).

אוכלוסיית המחקר

הנתון הבולט ביותר לגבי משתתפי המחקר הוא אחוז גבוה של בעלי תואר שני, ותפקיד ניהולי. תפקיד ניהולי הוגדר כמי שמחזיק בתפקיד של מנכ"ל, סמנכ"ל מנהל מחלקה וכד', ואשר אינו מנהל ידע או מנהל הדרכה.

 

השכלה

 

תפקיד

ידוע, כי אין בישראל מסגרת אקדמית המעניקה תארים בניהול ידע. יותר מכך, סקירת גופי ידע אקדמיים  במרחב הגלובלי מלמדת כי ניהול ידע הופך להתמחות בתוך מסגרות אקדמיות מתקדמות, משמע, תארי מאסטר ודוקטורט[1]. יתכן, וניתן להציע הסבר אלטרנטיבי לקושי בהסמכה אקדמית בישראל, עקב שיעורם הגבוה של בעלי השכלה גבוהה העוסקים בתחום, הרואים עצמם כמקצוענים בעיסוק אותו רכשו בשלב מוקדם יותר.

 

המגזר הציבורי

הנתונים מלמדים כי קיים בישראל שעור נכבד של אנשים העוסקים בניהול ידע השייכים למגזר הציבורי : 40 אחוזים מאוכלוסיית המדגם משתייכים למגזר הממשלתי-בטחוני, לעומת 36 אחוזים המגדירים עצמם כשייכים למגזר הפרטי (שאינו חברת ייעוץ). אין לראות נתונים אלו כמובנים מאליהם, כיוון שלמדינות תפקיד חשוב בהתפתחות ניהול הידע. מדינות יכולות להוות מנגנון, המטפח את התנאים המוסדיים המעניקים לגיטימציה לתחום שאין לו מסורת ארגונית ארוכה.

האם ניהול ידע הוא מקצוע?

אחת הבעיות בפניה עומד כל חוקר, היא הניסיון לתחום את גבולות השדה הנחקר. אחד מיעדי המחקר הוא לבדוק את מידת ההתמקצעות של התחום בישראל, במיוחד לנוכח העובדה שאין בארץ מסגרת אקדמית המעניקה תארים בניהול ידע. לשם כך נשאלו שתי שאלות : האחת, האם ניהול ידע הוא פרופסיה?

57 אחוזים טענו שכן. שנית, באם ניהול ידע הוא אכן פרופסיה, אזי לאיזה תחום מדעי הוא משתייך? התשובות מראות כי התחום הדומיננטי הוא ניהול עם 38 אחוזים, ואחריו מידענות עם 20 אחוזים.

עם זאת, יש לסייג את הממצאים, קיים הבדל בולט בין אלו המגדירים עצמם כמנהלי ידע לבין שאר המשיבים. רוב מנהלי ידע באופן ניכר טענו שניהול ידע הוא אכן פרופסיה, וכי יש לשייכו לתחום הניהול. מאידך, שאר המשיבים היו חלוקי דעות ורובם (66%) בחרו ביותר מתחום אחד אליו יש לשייך את ניהול הידע. לפיכך, לדעתי יש כאן ראיה לגבולותיו החדירים של המקצוע, שאומנם גיבש לעצמו זהות ייחודית, אך עדיין לא מיסד אותה. מצד שני, ניתן לטעון כי ניהול הידע הוא בין תחומי בעידן שבו גבולות המקצועות הופכים מטושטשים עקב חדשנות מחשבתית וטכנולוגית הקוראת תגר על הקטגוריות המקצועיות של העבר.

האם יש לייצר מדדים חדשים לניהול הידע?

האם יש צורך במציאת מערכת מדידה אלטרנטיבית, שתשקול יצירתם של מדדים חדשים ויעילים יותר למדידת התועלות המופקות מניהול ידע? המחקר שלי אינו מצליח לענות על שאלה זו במלואה.

ניתן לומר, שרוב המשיבים מסכימים שניתן למדוד את הידע לפי מדדים איכותיים וכמותיים גם יחד.

כ 70 אחוזים מהמשיבים טענו כי הם מסכימים במידה רבה ובינונית לטענה כי ניתן למדוד את הידע במדדים כמותיים, וכמעט באותה מידה, כ 80 אחוזים טענו כי הם מסכימים במידה רבה ובינונית שניתן למדוד את הידע במדדים איכותיים.

המאבק על מדדים וסטנדרטים אינו רק מאבק מקצועי, אלא מאבק חברתי ומקצועי. המדדים הללו, הם שיגדירו את האופן והדרך בהם ניהול הידע ימשיך להתקיים. לפיכך, השאלה של מי יגדיר את המדדים (האקדמיה, גופים וולונטריים, כל ארגון לעצמו וכו'), מקבלת משנה תוקף.

 

ניהול ידע : הפרקטיקה

כמו כל תחום חדש, ניהול ידע אינו חף מקשיים בדרך ליישומו בתוך הארגון. אחת המטרות שהוצבו במחקר זה, היא לגלות את האופן בו הובנה תהליך ניהול הידע בארגון, הכלים בעזרתם הוטמע, והתועלות המרכזיות אשר הופקו ממנו.

 

האם ארגונך מנהל ידע?

 

המסקנה העולה מן הממצאים היא, כי קיימת זיקה בין בין המשיבים לתחום ניהול הידע. זיקה המתבטאת אף בחשיבות המיוחסת לתחום זה בארגונים.  כפי שממצאים נוספים מן השאלון מעידים –  רק 12 אחוזים מהמשיבים טענו כי חשיבות התחום בארגונם היא נמוכה.

 

כיצד החל תהליך ניהול הידע בארגון?

 

ניתן ללמוד מן הנתונים, כי השחקנים המרכזיים בכינון ניהול הידע בארגון הם המנהלים. לרובד הניהולי, בין אם הוא שייך להנהלה הבכירה או הנהלת הביניים,  תפקיד משמעותי בקידום יוזמות ניהול ידע.

 

כשלים מרכזיים בהטמעת ניהול הידע בארגון :

לפי אוכלוסיית המדגם, קיימים שני כשלים מרכזיים בהטמעת ניהול הידע בארגון :

• חוסר זמן לחלוק בידע או חוסר זמן ללמידה והכשרה של שימוש במערכות ניהול ידע.
• חוסר משאבים להטמעת ניהול ידע עקב המצב הכלכלי.

נתון מעניין הוא, כי לפי המשיבים לשאלון, הקשיים העיקריים ביישום תהליכי ידע בארגון, אינם באים מצד ההנהלה או העובדים, שיחדיו מהווים 23% ממערימי הקשיים על הטמעת ניהול הידע בארגון.

 

התועלות המרכזיות בניהול ידע :

• הגברת המומחיות האישית של העובדים ויצירת זיכרון ארגוני (27%)
• שיפור היעילות הארגונית והגברת רווחים (26%)
• שיפור תהליך קבלת ההחלטות (22%).

 

הכלים והתהליכים הנפוצים לניהול ידע :

• פורטל ארגוני (29%)
• מערכת ניהול מסמכים (19%)
• הדרכות לעובדים (19%)
• קהילות מעשה (18%).

המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי יוצר סביבה סוערת, המגבירה את אי הודאות הארגונית. כפי שהוזכר לעיל, המשבר הכלכלי המצמצם את התקציבים להטמעת ניהול הידע, מהווה סיבה דומיננטית לכישלון הטמעת התחום בארגון. תימוכין לחשיבותו של המשבר הכלכלי ניתן למצוא בשאלה אודות השפעת משבר זה על אימוץ ניהול הידע בארגונים : 54 אחוזים השיבו כי למשבר אפקט המעכב את אימוץ ניהול הידע בארגונים, לעומת 10 אחוזים בלבד שטענו כי הוא מאיץ. שאר הנדגמים השיבו כי אין למשבר הכלכלי השלכה ממשית על ניהול הידע, וכי זה לא משנה, או שאינם יודעים.

סיכום

מחקר זה, ניסה להצביע על מספר מרכיבי יסוד בתוך שדה ניהול הידע הישראלי. ניתן להסיק מן הממצאים כי ניהול ידע אינו תחום מונוליטי אלא מתפתח, ובעל חשיבות הולכת וגדלה אצל מחזיקי עמדות מפתח בארגון. נראה, כי למרות חוסר האחידות בשאלת התמקצעות התחום, ולמרות הקשיים המעכבים את אימוצו, ניהול הידע הישראלי, בעזרת האנשים המרכיבים שדה זה, הופך לכוח משמעותי בארגונים. הישגם של אנשים אלו, הוא בניסיונם ליצור ארגון הלומד משגיאותיו ומנצל את ההזדמנויות העומדות בפניו כדי לשפר את יכולותיו ואת סיכויי עמידותו בתנאי סביבה דינמית.

 

• המאמר נכתב בלשון זכר, מטעמי  נוחות בלבד, ועם הקוראות הסליחה.

[1] http://www.icasit.org/km/academia/index.htm

 

 

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יוני 2003. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר