ראשי » ניהול ומנהיגות » Coaching וחניכה » מנטוריג הלכה למעשה בהכשרה להוראה

מנטוריג הלכה למעשה בהכשרה להוראה

תפיסת תפקיד המאמנים בפיתוח למידה מתוך הכוונה עצמית

 מאת: ד"ר ורד טויכר-סער

 

תקציר

במסגרת לימודי לתואר השני ערכתי מחקר בו רואיינו 21 בעלי תפקידים במערכת ההכשרה להוראה, ובכללם מורים מאמנים. המרואיינים התבקשו לספר על תפיסתם את תפקידי המאמנים בהכשרת המורים ולהתמקד בתאור תפקידיהם של המאמנים בפיתוח למידה מתוך הכוונה עצמית. ההנחה בבסיס המחקר היתה כי חשוב להכיר את תפיסת העובדים בשדה את המושגים: מאמנים (מנטורים) ולמידה מתוך הכוונה עצמית, ולא רק את תפיסת המושג על-סמך תיאוריות. ממצאי המחקר המרכזיים הרלוונטיים למאמר זה היו: (1) תפקיד המאמנים נתפס יותר כשוליאות והקניית מיומנויות הוראה טכניות (2) להגדרת תפקידיהם התבססו המאמנים על ידע אישי-מעשי (3) בהתייחסות ללמידה מתוך הכוונה עצמית המאמנים ממוקדים בהיבטים קוגניטיביים בעיקר  (4) ההיבטים האפקטיביים נזכרו במחקר בשכיחות נמוכה. לאור ממצאי המחקר הוצע כי תבנה מערכת הכשרה למורים העתידים לשמש כמאמנים. 

 

רקע עיוני

המורים המאמנים ותפקידיהם

מורים מאמנים נושאים בשני תפקידים: (א) הוראה בבתי-ספר על כל הכרוך בכך (ב) הדרכה של סטודנטים להוראה בכיתות בהן מלמדים. בניתוח הספרות רואים קשת רחבה של תפיסות תפקיד המורים המאמנים, קשת הנעה מראיית המאמנים כפסיביים שעליהם רק "להיות שם", קרי להיות בכיתת הלימוד כאשר הסטודנטים מתנסים עד לראייתם כאקטיביים, שעליהם להנחות, לזמן אפשרויות להתנסויות הוראה מגוונות, להסביר ולספק משוב וביקורת בונה לסטודנטים על הוראתם ולהעריך התקדמות הסטודנטים. תפקידי המאמנים מתפרסים על-פני שלושה תחומים: קוגניטיבי, אפקטיבי ומערכתי-ארגוני.

(א) תחום קוגניטיבי כולל: פיתוח את הידע הפדגוגי של הסטודנטים באמצעות הפנייה למקורות מידע, הנחייה במצבי התנסות, פיתוח שיקול דעת פדגוגי, פיתוח חשיבה רפלקטיבית וביקורתית על עבודתם.

(ב) תחום אפקטיבי כולל: מתן תמיכה, עידוד, פיתוח הביטחון העצמי, מתן אוטונומיה לסטודנטים בעת התנסותם בהוראה בכיתות האימונים, חיזוק הרגשת השייכות של הסטודנטים לקבוצת עמיתים.

(ג) תחום מערכתי-ארגוני כולל אספקת מידע בסיסי על בתי-הספר המאמנים (חוקים, מדיניות חינוכית) וכן נקיטת פעולות כסוכני חברה באמצעות קישור הסטודנטים לאנשים בעמדות מפתח בבית הספר (מרכזי שכבה, מרכזי תחום, מנהלים) וקיום קשרי עבודה עם מוסדות ההכשרה.

פיתוח הלמידה מתוך הכוונה עצמית בקרב הסטודנטים להוראה משתלב בתחומים השונים של תפקידי המאמנים. באופן כללי, מצופה מהמאמנים להכיר בהבדלים בסגנונות הלמידה בקרב  סטודנטים ולתכנן באופן פרטני את ההתנסות המעשית. באופן זה הסטודנטים יתפתחו לפי יכולתם בכשרי למידה מתוך הכוונה עצמית.

משמעות המושג למידה מתוך הכוונה עצמית

למידה מתוך הכוונה עצמית (SRL – Self Regulated Learning) משלבת אסטרטגיות קוגניטיביות, אסטרטגיות הנעה (מוטיבציה) וסביבת למידה המעודדת למידה זו .

במאמר שפורסם ב"מנהיגים ברשת" – " למידה מתוך הכוונה עצמית; כושר הכרחי לעובדי העתיד" הורחבה היריעה בדיון בכל אחד ממרכיבי הלמידה מתוך ההכוונה העצמית.

ממצאים ודיון

תפקידי המאמנים

הממצאים הבולטים ביחס לתפקידי המאמנים מצביעים על התמקדות המרואיינים בהקניית מיומנויות טכניות, תוך מיקוד במאמנים כמכוונים את מהלך ההכשרה. הכשרה מסוג זה עלולה להביא למצב בו הסטודנטים יסתמכו על המאמנים במקור הידע, וכן יצפו לקבלת אופני התמודדות רצויים לפתרון מצבי הוראה שונים. יתרה מכך, הסטודנטים עשויים שלא לנתח את התנסויותיהם בעת ההכשרה.

הסבר אפשרי אחד, להתמקדות המאמנים בהקניית מיומנויות הוראה הוא הסמכותם על ידע אישי-מעשי, קרי- זכרונותיהם מתקופת היותם סטודנטים וההכשרה שקיבלו לשם הגדרת תפקידם כמאמנים בהווה.  שימוש בידע אישי – מעשי יש בו פנים לחיוב ופנים לשלילה. את הפנים החיוביים של הידע האישי – מעשי מתאר שולמן (Shulman,1983) בשם חוכמת המעשה (wisdom of practice). כלומר, החיוב בידע האישי – מעשי בכך שהוא התנסותי, מתפתח וצומח מתוך חקר סיטואציות מעשיות. כמו כן, ידע זה הוא בעל היבטים הכרתיים וריגושיים, מאוחסן בזיכרון כדוגמאות, דימויים ומטאפורות ונשלף מן הזיכרון על סמך אנלוגיות בין סיטואציות קודמות לחדשות. ידע זה הוא רלוונטי לעשייה ונגיש יותר לשימוש מאשר ידע תאורטי מופשט המנותק מהעשייה בשטח. עם זאת, יש לשימוש בידע האישי-מעשי גם פנים שליליים הבאים לידי ביטוי בדברי המאמנים שהעידו כי המודלים שלהם לחיקוי הם המאמנים שלהם מן העבר. השלילה בכך, שהמאמנים נסמכים על זיכרונות מתקופת הכשרתם, גם לאחר שעברו שנים רבות. בטווח של שנים זיכרונות המאמנים מיטשטשים וההיבטים הריגושיים עולים על ההיבטים ההכרתיים. התמקדות בזיכרונות אפקטיביים עלולה לפגוע בשיקול-דעת הנדרש לבחינה ולהערכה הגיוניות של שימוש בפתרונות ידועים מראש המתבססים על ידע קודם, לפתרון בעיות חדשות המתעוררות בעבודה היומיומית בהווה.

עוד יתכן שמאמנים מדגישים את המיומנויות הטכניות בהכשרת הסטודנטים, מכיון שבפעילויות טכניות הסטודנטים עוזרים להם בעבודתם כמורי כיתה.

גם בתחום תהליכי ההדרכה תשובות המרואיינים הצביעו על סגנון הנחייה שיש בו מיקוד במאמנים כמכוונים ומנתבים את הדיונים עם הסטודנטים. גורמי הכשרה אחרים ציינו את הדיונים כאמצעי לפיתוח הרפלקציה של הסטודנטים, וחשיבה על עבודתם.

תפקידי המאמנים בפיתוח למידה מתוך הכוונה עצמית

תחום הלמידה מתוך הכוונה עצמית טרם נחקר בהכשרת מורים, לפיכך הספרות הדנה בלמידה מתוך הכוונה עצמית אינה כוללת את תפקיד המאמנים בתחום זה. גם  רוב המרואיינים (67%) במחקר הנדון ציינו כי תפקיד המאמנים אינו כולל פיתוח למידה מתוך הכוונה עצמית, או שהמורים מאמנים אינם מפתחים למידה מתוך הכוונה עצמית. יחד עם זאת, דעה אחרת ביטאה הנחה שהמאמנים נבחרו לתפקידם על שום היותם מורים טובים שיכולים לפתח כישורים של למידה מתוך הכוונה עצמית.

המרואיינים אשר ציינו כי מתפקיד המאמנים לפתח כישורים של למידה מתוך הכוונה עצמית התמקדו בתפקידים הנמנים על התחום הקוגניטיבי, כאשר המאמנים נתנו דגש להקניית אסטרטגיות למידה (חיפוש חומר עיוני ועיבודו, הכנת עבודות ומערכי שיעור וכדומה) ואילו גורמי ההכשרה האחרים, בשונה מהם, הדגישו את פיתוח החשיבה הרפלקטיבית של הסטודנטים להוראה . רק פעם אחת נזכר תפקידי המאמנים בתחום האפקטיבי .

התמקדות המאמנים בהקניית אסטרטגיות למידה שעיקרון פעילויות טכניות הניתנות ללימוד על-ידי חיקוי ושינון ברמה טכנית עלולה להביא לשימור תהליכי למידה ידועים ולמנוע התפתחות אופני חשיבה ברמה גבוהה יחסית וקבלת אחריות על תהליך הלמידה. מצב זה מסביר את הביקורת בספרות המחקר ובשדה ההכשרה, כי המאמנים "משמרים" את הקיים ומונעים פיתוח חשיבה עצמאית בקרב הסטודנטים.

בנוגע לתחום האפקטיבי בתפקידי המאמנים רק מרואיינת אחת התייחסה לנושא המוטיבציה. יתכן כי העדר התייחסויות בתחום האפקטיבי (תמיכה, חיזוק וסיוע) נובעים מתוך היותו עמום ופנימי, מאפיינים המקשים על הערכה ומדידה של התחום האפקטיבי. ממצא זה אינו עולה בקנה אחד עם המדווח בספרות המחקרית, כי במסגרת תפקידיהם המאמנים תומכים בסטודנטים באופן פורמלי ובאופן בלתי-פורמלי. 

השאלות העולות מממצאי המחקר מחשבות למחקרים עתידיים 

כיצד ניתן להסית את מרכז הכובד של ההכשרה מן המאמנים לסטודנטים?

ההתייחסות לסטודנטים כאל שוליות וכוח עזר מונעת מהם התמודדות עצמית במצבים הדורשים פתרון בעיות וקבלת אחריות על תהליך הלמידה וכן, אינה מכשירה אותם לאי-הודאות הקיימת בהוראה ולהתפתחות המואצת של הידע בהווה. בנוסף, התייחסות זו עלולה לגרום לתיסכול ולאכזבה מן המערכת שאינה מקדמת את צרכי הסטודנטים ואף לפגום בהערכה העצמית ובבטחונם העצמי של האחרונים. יש לתת את הדעת על ממצאים אלו בעת תכנון תכניות הכשרה של המאמנים לתפקידם.

מדוע לא הזכירו המאמנים את פיתוח החשיבה הרפלקטיבית כהכרחית לפיתוח למידה מתוך הכוונה עצמית?

לשם פיתוח למידה מתוך הכוונה עצמית ופיתוח רמות גבוהות יחסית של חשיבה ראוי לשקול אפשרות להכשיר את המאמנים קודם להכנסם לתפקידם על-מנת שיכשירו את הסטודנטים ברמה התואמת את הנדרש לשם התפתחות פרופסיונאלית בעתיד. הכשרה כגון זו דורשת מחקר מוקדם מדוע המאמנים לא הזכירו פיתוח חשיבה רפלקטיבית כאחד מתפקידיהם בהכשרת הסטודנטים, האם בשל חוסר ידע ואי-הכרת הרפלקציה או העדר הכשרה לפיתוח חשיבה רפלקטיבית בקרב הסטודנטים?

השימוש העיקרי שעושים המאמנים בידע האישי-מעשי בעבודתם והצגת הפנים החיוביים והשליליים בשימוש בידע מסוג זה מעלים שאלה למחקר נוסף שיבדוק כיצד משתמשים המאמנים בידע האישי-מעשי העומד לרשותם – האם הם עושים בו שימוש כמנוף ליצירתיות, גמישות והתמודדות בעת פתרון מצבים משתנים? או שמא הידע האישי-מעשי משמש להם לחיקוי וחזרה על התנהגויות הוראתיות מוכרות, ובכך מביא לקיבעון בהתפתחותם הפרופסיונאלית ומקשה על  פיתוח למידה מתוך הכוונה עצמית שלהם עצמם ובקרב הסטודנטים המתכשרים? הבנת הידע הפרופסיונאלי בו המאמנים עושים שימוש יכולה לתרום בעת תכנון הכשרה מתאימה למאמנים.

את המשמעויות המעשיות של המחקר ניתן לסכם בצורך בבחינת תכניות הכשרה למורים העתידים למלא תפקידי מאמנים, עריכת תאום ציפיות בין כל הגורמים הלוקחים חלק בהכשרת הסטודנטים והתאמת מערכות ההכשרה הקיימות לדרישות העתידיות של התמודדות עם מצבי אי-ודאות הדורשים הפעלת כישורים של למידה מתוך הכוונה עצמית.

 

להרחבה:

טויכר-סער ו. (2000) "למידה מתוך הכוונה עצמית: תפיסת המושג ותפיסת תפקיד המורים המאמנים בפיתוח למידה מתוך הכוונה עצמית". דפים , (31): 147-127.

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" דצמבר 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

22756725_s

מה יעזור מחשב משוכלל אם אינו מחובר לחשמל?

    מאת: בני מרגליות *   שישי בצהרים, עוד מעט שבת. קניתי עיתונים והרהרתי ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *