ראשי » ניהול ומנהיגות » מודלים ודינמיקות של מנהיגות » מנהיגות אזרחית בישראל: תיאוריה ומעשה

מנהיגות אזרחית בישראל: תיאוריה ומעשה

סיכום הרצאות- יום עיון על הנהלות עמותות ומלכ"רים

מאת: טלי גורן – מכון ברוקדייל

פורסם לראשונה מרץ 2000

 

חברה אזרחית – המושג והופעתו בישראל

בעשרים השנה האחרונות עוברת ישראל, במקביל לשינויים דומים בעולם המערבי, מהפכה שקטה: "מהפכת המגזר השלישי". המלכ"רים והעמותות תופסים נפח וחשיבות הולכים וגדלים בפעילות החברתית והכלכלית בישראל. התפתחותו של תחום חדש ישן זה קשורה ומושפעת משינויים חברתיים וכלכליים רבים שעברו על החברה הישראלית שניתן לכנותם בהכללה (ובזהירות רבה) – יסודה של חברה אזרחית. על מנת להבין את תפקידם וזהותם הייחודית של ה"מנהיגים האזרחיים" ( LAY LEADERS) יש למקמם בקונטקסט המושגי והחברתי הנכונים. במסגרת יום העיון שנערך בג'וינט ב- 4.1.2000 פעלנו לשרטט את המפה המושגית בתיאוריה וכפי שהיא משתקפת במציאות הישראלית. להלן סיכום הרצאתה של ורדה שיפר, כפי שניכתבה ע"י טלי גורן ממכון ברוקדייל..

המושג חברה אזרחית קיים מזה שנים רבות. ניתן להבחין בשתי תקופות בהם דנו במושג חברה אזרחית: המאה ה- 19 ו- 25 השנים האחרונות של המאה ה- .20 בין שתי תקופות אלו הייתה דעיכה בשימוש במושג זה.

חברה אזרחית במאה ה- 19

במאה ה- 19 קיימת כלכלה ליברלית (לסה פייר) והפרדה בין הזירה הפרטית לציבורית. בשנים אלו החלו ממשיגים לראשונה את המונח חברה אזרחית. ההוגים שעסקו בנושא לא ראו את החברה האזרחית באור החיובי, הדמוקרטי, בו אנו רואים אותה היום.

  • חברה אזרחית על פי הגל: הגל הנו ההוגה הראשון שהמשיג את המונח חברה אזרחית. לגביו, חברה אזרחית היא שלב מתווך בין משפחה – בה היחיד מהווה חלק מקבוצה ללא אינטרסים משלו לבין המדינה, שהיא מושג אידיאלי, שמביא למימוש אידיאות אוניברסליות. כאשר הגל המשיג את המונח חברה אזרחית הוא ראה לנגד עיניו את זירת הפעילות הכלכלית. לדידו, פעילות כלכלית באה לממש את האינטרסים האגואיסטים של הפרט. הדרך היחידה לממש אינטרסים אלו היא באמצעות אינטראקציה בין אנשים. אינטראקציה זו נעשית כאשר אנשים מצטרפים לארגונים כלכליים וולונטריים שונים המרכיבים את החברה האזרחית. מכאן, החברה האזרחית היא שלב ביניים, שמעבירה את הפרט ממצב המשפחה למצב הגבוה יותר. הצד החיובי של התופעה היא העובדה כי הניסיון לממש אינטרסים אישיים בקבוצה דורש התנהגות מתורבתת/נאותה. מכאן, על פי הגל השלב של החברה האזרחית הנו שלב חשוב ביותר במעבר ממשפחה למדינה, שכן בשלב ביניים זה אנשים לומדים כיצד לפעול אחד עם השני, להתנהג זה עם זה וכיצד למתן את התנהגותם.
  • חברה אזרחית על פי דה טוקוויל: הגל גרס כי חברה אזרחית קשורה רק לזירה הכלכלית. דה טוקוויל, בעקבות התבוננות על הזירה האמריקאית וראיית ההתארגנויות הרבות והמגוונות הקיימות בחברה, מרחיב את המונח וגורס כי גם פעילויות נוספות, לדוגמא, דתיות וחברתיות נכנסות למונח חברה אזרחית. דה טוקוויל מסביר את ההתארגנויות הרבות הקיימות בארה"ב בשיטת המשטר הרובנית, בה "המנצח לוקח הכל". בשיטה זו קבוצות רבות אינן באות לידי ביטוי במערכת השלטונית ולכן הן מתארגנות לשם מימוש אינטרסים אישיים שלהם. על פי דה טוקוויל נטיית ארגונים אלו היא לפעול בדרכי שכנוע לא אלימות, שכן ארגונים אלו מודעים לכך שאין הם מייצגים את הרוב. 

נקודות דמיון בין הגל לדה טוקוויל:

  • ההתארגנות מעניקה עוצמה ליחיד ויוצרת תחושה של יכולת לממש מטרות.
  • להתארגנות ערך חיובי רב. אצל הגלה התארגנות היא שלב חשוב במעבר ממשפחה למדינה. אצל דה טוקוויל, פעילות בארגונים מלמדת את הפרטים למתן אינטרס אישי ולפעול יחד.
  • הארגונים הוולונטריים שנוצרים הם כוח המאזן את כוחה של המדינה.

 

  • חברה אזרחית על פי מרקס: מרקס היה ביקורתי יותר מהגל ודה טוקוויל בהתייחסותו לחברה האזרחית. לטענתו, הרעיון כי חברה אזרחית היא שלב מחנך שגוי. התקופה בה מרקס כתב היא שיא פריחת החברה האזרחית ושיא פריחת הכלכלה החופשית. מרקס הסתכל על חברה אזרחית זו (רק על הממד הכלכלי) וטען כי החברה האזרחית אינה מייצגת את טובת הכלל, אלא מגדילה פערים ומשרתת רק את טובת הבורגנות. מכאן, החברה האזרחית אינה יכולה להביא למימוש האידיאה של המדינה. לדידו, המנגנון היחיד שיאפשר להגיע למדינה האידיאית, הוא זכות בחירה לכל. זכות שתאפשר לכולם ולא רק לבעלי ההון להשפיע.
  • חברה אזרחית על פי גרמשי: גרמשי כתב בשנות ה- 30 של המאה ה- .20 לדידו, המושג חברה אזרחית הוא מושג רחב הכולל פעילויות כלכליות, דת, כנסייה, חלקים של הבירוקרטיה ועוד. בכתביו גבולות החברה האזרחית מטושטשים והם משתנים עם השנים. בכך גרמשי שונה מהגל ומרקס שראו חברה אזרחית רק במישור הכלכלי. גרמשי רואה את החברה האזרחית כגורם מחנך שמעביר את ההמונים לרעיון של חברה אידיאית. גרמשי, בדומה למרקס, חיפש דרך לאחד את החברה האזרחית למדינה, שכן לדעת שניהם המדינה היא הכלי שיוביל לכך שהאדם יממש אידיאות אוניברסליות. אולם האמצעי שלהם שונה. מרקס דיבר על זכות בחירה לכל. גרמשי טען כי אנשים משכילים בעלי יכולת להעביר ערכים אוניברסליים נמצאים בקרב שכבת הבורגנות, הפעילה בחברה האזרחית. לכן, למגר אותם (כפי שטען מרקס) זו טעות. לדידו, יש להשתמש בפעילות הבורגנים בחברה האזרחית ככלי ליצירת הגמוניה שתוביל לערכים אוניברסליים. כיום יש ויכוח כיצד גרס גרמשי כי יש להשתמש בשכבת המשכילים. יש הטוענים כי דרכו של גרמשי הייתה דרך חינוכית, כלומר הבורגנים ישתתפו בחינוך ההמונים ליצירת הגמוניה אוניברסלית. אחרים טוענים גרמשי חשב על דרכים אלימות.
חברה אזרחית בשלהי המאה ה- 20

החל משנות ה- 30 יש דעיכה של הדיון במושג חברה אזרחית. הסיבה לדעיכה זו היא עליית כוחה של מדינת הרווחה, שהשתלטה על זירת הביניים בה פעלה החברה האזרחית. המושג חוזר ותופס תאוצה בשנות ה- 70 עם היחלשות מדינת הרווחה. כלומר, יש קשר בין תפקוד המדינה לבין ההמשגה של המונח חברה אזרחית. כיום, מקובל לטעון כי התעוררות הדיון במושג עלה מחדש בעיקר בסוף שנות ה- 80 עם קריסת המדינות הקומוניסטיות.

לדוגמא: כהן וארטו כתבו על תנועת סולידריות בפולין. ראייתם הייתה אידיאליסטית. לטענתם, כאשר המשטר הקומוניסטי קרס הוא הותיר ואקום, שכן במדינות אלו לא היה בסיס דמוקרטי כלשהו. לדידם, במדינות הקומוניסטיות הרעיון של דמוקרטיה או השתתפות עצמית יכול לצמוח רק מתנועות חברתיות, כמו "סולידריות" להם הם קראו חברה אזרחית מכאן, קודם צריכה להיות חברה אזרחית וארגונים וולונטריים והם שיאפשרו כינונה של דמוקרטיה.

 

כותב נוסף הוא רוברט פנטאם שכתב על איטליה. בשנת 1971 האיטלקים החליטו לבזר סמכויות לפרובינציות. פנטאם עקב אחרי התהליך במשך 20 שנה. הוא שאל מדוע בחלק מהפרובינציות תהליך ביזור הסמכויות הצליח ובאחרים הוא נחשל. הוא הגיע לשתי תשובות:

  • הבדלים במעמד סוציו אקונומי של הפרובינציות השונות. יחד עם זאת ניתוח הממצאים מצביע לדעתי על כך שזהו הסבר פחות משמעותי.
  • הוא מצא כי בפרובינציות בהן הייתה מסורת של חברה אזרחית פעילה, ההצלחה בביזור הסמכויות הייתה גדולה יותר. זהו לדעתו ההסבר המשמעותי יותר.

על פי פנטאם בקהילות בהן יש ארגונים חברתיים של עזרה הדדית, ארגונים שנותנים שירותים חברתיים ותמיכה בקהילה יש אמון. אמון זה יוצר הון חברתי. כלומר, הון שניתן להמרה.  בפרובינציות האיטלקיות בהן הייתה חברה אזרחית, ניתן היה להמיר את הון החברתי במרכיבים אחרים. לדוגמא, בידיעה מה לדרוש ואיך לקבל. מכאן, עפ"י פנטאם פעילות החברה האזרחית יוצרת מנוף המחבר בין פעילות החברה האזרחית לפעילות המדינה. מכאן, היכן שיש חברה אזרחית, המדינה תוכל לתת שירותים טובים יותר. כמו כן לדעתו החברה האזרחית לא מעצימה את עצמה אלא את מסגרות השלטון הקרובות ביותר לאזרח. לבסוף, פנטאם גורס כי חברה אזרחית יוצרת יותר משתתפים בקבלת ההחלטות.

לאחר שני מחקרים אלו נכתבו עוד מחקרים המשבחים את החברה האזרחית. לדוגמא, דרנדוף טען כי חברה אזרחית מאפשרת רב תרבותיות ומאפשרת לאזרחים להיאבק בדרך תרבותית על מעמד שווה. גון קין גורס כי חברה אזרחית תביא לאיזון כוחה של המדינה. הברמס טוען כי פעילות חברה אזרחית יוצרת דעת קהל אמיתית והשתתפות אזרחים, והם יקבעו דמוקרטיה.

כהן ורוגרס טענו כי בתנאים מסוימים חברה אזרחית משנה את יחסי הכוחות ממשחק סכום אפס למשחק סכום חיובי. לכן משחק הכוחות ממותן יותר וכולם יכולים להרוויח. עפ"י המרצה מחקרים של כהן וארטו, כמו אלה של דרנדורף ואחרים, סבלו מגישה נורמטיבית ובמובן מסויים הזיקו למחקר האקדמי על החברה האזרחית. מחקרים אלו יצרו תחושה כי החברה האזרחית היא דבר אידיאלי, שכן היא זו שתביא לדמוקרטיה השתתפותית אמיתית. לבסוף היא מעלה שתי שאלות:

  1. האם באמת חברה אזרחית כל כך אופטימית. האם באמת החברה האזרחית מייצגת דמוקרטיה השתתפותית והאם היא מייצגת את אינטרס הטוב הכללי או שמא אינטרסים של קבוצות ומגזרים ספציפיים. האם אין סכנה כי ארגונים וולונטריים מייצגים רק את השכבה הסוציו כלכלית הבינונית והגבוהה.
  2. האם המודל הבירוקרטי הוא כלי פחות דמוקרטי ליישום מדיניות מהמודל הוולונטרי – חסידי החברה האזרחית גורסים כי ביזור סמכויות ומתן כוח לארגונים וולונטריים מוביל לדמוקרטיה השתתפותית, שכן יש קשר ישיר יותר בין רצון התושבים לאופי השירות. מנגד, עולה הטענה כי במשטר מסוג זה מטשטש הקשר בין תהליך קבלת ההחלטות לבין הנבחרים הנהנים מלגיטימציה ציבורית. הנבחר, כלומר מקבל הלגיטימציה, פחות ופחות מקבל החלטות, ואילו לפרטים בשטח יש יכולת לקבל את ההחלטות, למרות שאין הם בעלי הלגיטימציה.
חברה אזרחית בישראל

בישראל יש חברה אזרחית תוססת מבחינת מספר ארגונים פעילים. בפועל בישראל אין הפרדה בין החברה האזרחית למדינה. אלו הן שתי זירות הקשורות קשר הדוק ביניהן. הקשר מתבטא בתחום התקצוב, מפלגות מקימות ארגונים, בעבר מפלגות השתתפו בניהול של עמותות ועוד.

החברה האזרחית בישראל לרוב עוסקת בחינוך ובריאות. קיימים ארגונים העוסקים בביקורת ציבורית והעלאת תחומים שונים לסדר היום הלאומי. ארגונים אלו רשמו לעצמם הצלחה בעיקר בתחומים של זכויות אדם ואזרח, מעמד האשה, ילדים ועוד. יחד עם זאת ארגונים אלו מהווים נתח קטן מהחברה האזרחית. בתחום החינוך והבריאות יש מקום לשאול האם החברה האזרחית בישראל דואגת לכלל החברה, או רק למגזרים ספציפיים. יש הכרח לחשוב לעומק על מערכת היחסים בין החברה האזרחית למדינה ולהגיע לחקיקה המאפשרת חופש פעולה של החברה האזרחית תוך כדי תמיכה מצד המדינה.

דיון

שאלה: האם יש בעיה בכך שממשלה תומכת בארגונים וולונטריים? האם הארגונים הופכים לממשלתיים?

תשובה: למושג ארגון וולונטרי יש שתי משמעויות: 1. פעולה של מתנדבים; 2. מוסד לא ממשלתי שאנשים יכולים להיכנס ולצאת ממנו כרצונם. כיום לדוגמא, קיים ויכוח האם קופות החולים שייכום למגזר השלישי. אני לא רואה בתמיכה ממשלתית בארגונים וולונטריים החלשה של היות הארגון וולונטרי. לדעתי גם מימון ממשלתי לא חייב לפגוע ביכולת הארגון לקבוע את סדר היום שלו בעצמו. מנגד, כאשר נציגי ממשלה יושבים בהנהלה של הארגון הוולונטרי אז כבר יש פגיעה בהיות הארגון וולונטרי. אולם עפ"י פס"ד מלפני 15 שנה נציגי ממשלה אינם רשאים לשבת בארגונים וולונטריים. לכן, הארגונים יכולים לקבוע בעצמם את סדר היום שלהם. מנגד, יש כאלו שטוענים כי תמיכה ממשלתית עלולה לפגוע בחוסר תלות הארגונים.

הערה: את הדיון על ההון החברתי ניתן לקשר למשבר שקורה בחברה הקיבוצית. המשבר בקיבוץ מעלה שאלות על יכולת הקיבוצים להמיר את ההון החברתי בהצלחה ובשגשוג.

שאלה: לטעמי חברה אזרחית צצה כאשר מנגנונים ממלכתיים לא יכולים לתת תשובות. בחינוך – החזקים יקימו להם מוסדות חינוך עצמאים וכדומה. מכאן, חברה אזרחית היא ביקורת על המדינה שלא עושה את תפקידה כהלכה.

תשובה: אין ספק שיש קשר בין התפוררות מדינת הרווחה להתחזקות החברה האזרחית. אלא, שהמודל המוצע בשאלה איננו מסביר את המודל האמריקאי.

 

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אוקטובר 2001. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

יכול לעניין..

מנהל טוב

מנהל טוב

 מאת: יעל אשד*     www.eshedyael.co.il כולם כבר יודעים,  אנשים לא עוזבים ארגונים , אנשים ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *