סיכום הרצאות- יום עיון על הנהלות עמותות ומלכ"רים
פורסם לראשונה באוקטובר 2000
בעשרים השנה האחרונות עוברת ישראל, במקביל לשינויים דומים בעולם המערבי, מהפכה שקטה: "מהפכת המגזר השלישי". המלכ"רים והעמותות תופסים נפח וחשיבות הולכים וגדלים בפעילות החברתית והכלכלית בישראל. התפתחותו של תחום חדש ישן זה קשורה ומושפעת משינויים חברתיים וכלכליים רבים שעברו על החברה הישראלית שניתן לכנותם בהכללה(ובזהירות רבה) – יסודה של חברה אזרחית. על מנת להבין את תפקידם וזהותם הייחודית של ה"מנהיגים האזרחיים" ( LAY LEADERS) יש למקמם בקונטקסט המושגי והחברתי הנכונים.
במסגרת יום העיון שנערך בג'וינט ב- 4.1.2000 פעלנו לשרטט את המפה המושגית בתיאוריה וכפי שהיא משתקפת במציאות הישראלית. להלן סיכום הרצאתו של עו"ד איתן צחור כפי שנכתבה על ידי טלי גורן ממכון ברוקדייל.
מקום ותפקיד ההנהלה המתנדבת כפי שהם משתקפים בחוק העמותות
נתוני רקע
- התחום של הוועד המנהל בחוק העמותות הוא תחום פרוץ למדי. לדוגמא, החוק פרוץ בתחומים של אופן מינוי הועד, סמכויות הוועד ועוד.
- על פי חוק העמותות חבר וועד יכול לעשות כל עבודה בעמותה.
- חוק העמותות מחייב קיומם של שלושה מוסדות בעמותה, והם: וועד, וועדת ביקורת ואספה כללית. כל מוסד אחר של העמותה הוא וולונטרי.
דרכי מינוי ועד מנהל על פי חוק העמותות
- הסעיף המרכזי בחוק העמותות המתייחס למינוי וועד הוא סעיף 25, המתייחס לסמכויות הוועד. בסעיף נקבע כי האסיפה הכללית ממנה את הועד.
- סעיף 26.א. קובע כי גם אנשים מחוץ לעמותה רשאים לקבוע את חברי הוועד. מכאן, לעתים חברי הוועד כפופים לגורמים מחוץ לעמותה. ככל הנראה סעיף זה בחוק הועבר בלחצם של רבנים וראשי ערים שביקשו סמכויות למינוי חברי וועד.
- במקרים מסוימים רשאי רשם העמותות למנות ועד. הדבר נעשה במצבים בהם הועד אינו יכול להמשיך לתפקד, לדוגמא, כאשר מתגלה כי הועד מבצע עבירות פליליות.
החלפת חברי ועד
חבר ועד נהנה מסמכויות והשפעה כל עוד הוא לא הוחלף. מכאן, גם במצבים בהם חבר הוועד פעל בניגוד לחוק, עד שהוא לא הוחלף הוא משמש כחבר וועד עם כל הסמכויות הנובעות מכך. לכן, על מנת שחבר ועד יחדל מתפקידו יש למצוא לו מחליף או למחוק אותו לחלוטין מהועד.
חברי וועד כמתנדבים
חברי וועד הם מתנדבים. מכאן, בחוק נקבע כי חברי וועד אינם אמורים לקבל שכר עבור עבודתם (עפ"י הפרשנות הדווקאית של החוק הם גם אינם צריכים לקבל החזר נסיעות). לאחרונה קבע רשם העמותות כי חברי וועד זכאים לקבל עד 300 ש"ח החזר הוצאות. כל סכום אחר ייבחן באופן מקיף יותר. לפני כ- 4 שנים קבע המחוקק כי חברי וועד רשאים לקבל שכר עבור עבודתם, זאת על פי החלטת האסיפה הכללית (סעיף 26.א. לחוק העמותות). יחד עם זאת לחבר וועד אסור לקבל שכר עבור כל פעולה אחרת, שאינה עבודה של חבר וועד. כלומר, לחבר וועד מותר לעשות כל פעילות בעמותה, אולם הוא רשאי לקבל שכר רק עבור עבודתו כחבר וועד. סעיף זה בחוק הוא בעייתי למדי. לדוגמא, מה הדין לגבי חבר וועד שפועל גם כמנכ"ל, המקבל שכר.
מטרות הוועד
- מטרתו העיקרית של הוועד היא "לפעול כך שהעמותה תהיה מסוגלת לפעול על פי הנחיות הועד". כלומר, לועד צריכה להיות שליטה על העמותה, במישרין או על ידי מינוי גופים נוספים.
- מימוש מטרות העמותה ומניעת סטייה חמורה מהמטרות.
- האצלת סמכויות לנושאי משרה בעמותה. סעיף 24 לחוק קובע כי לוועד יש את כלל הסמכויות בעמותה. חברי הועד רשאים להסמיך נושאי משרה נוספים ללא הגבלה. כל מי שמוסמך לבצע פעולה מטעם הועד, נחשב כאילו הוא פועל במסגרת ידו הארוכה של הועד. לכן, ועד מנהל אחראי לכל פעולה שמתבצעת בעמותה.
שאלה: אם יש עבירה על החוק בעמותה, האם הועד אחראי לכך?
תשובה: התשובה לשאלה מעוגנת בחוק הפלילי: "אמור לי איזו עבירה בוצעה, ואומר לך מי אשם". לדוגמא, עבירה מאוד נפוצה בעמותות היא עבירות מס. ההמלטות מעונש מותנית באי ידיעת החוק או ביצירת הסדרים למניעת העבירה. בעבירות מס לרוב יועמד לדין האחראי על תשלום משכורות בועד. הוא יכול לטעון כי הוא ניסה למנוע את העבירה או הוא לא ידע על העבירה. לרוב ביהמ"ש אינו מקבל טיעונים אלו. על מנת למנוע מצבים מעין אלו לחברי הועד מומלץ לדאוג לכך כי בעלי התפקידים אותם הם ממנים לא יהפכו לבעלי שליטה על הועד. הדבר ניתן לביצוע על ידי פיצול סמכויות ויצירת ניגודי אינטרסים. לדוגמא, בעמותה גדולה מי שאחראי על הקופה לא יהיה אחראי על רישום הצ'קים. דרך נוספת למניעת עבירות על החוק היא לבדוק לעומק מיהם חברי הוועד ולהבטיח כי לא יהיו קשרים כלכליים, משפחתיים או אחרים בין חברי הועד למייסדי העמותה או למנכ"ל העמותה.
שאלה: אם חבר ועד יטען "לא באתי לישיבה ולכן לא ידעתי על עבירה פלילית", האם טיעון מעין זה ישחרר אותו מעבירה פלילית?
תשובה: "לא ידעתי" נכנס לקטגוריה של עצימת עיניים. לכן במקרה זו, חוסר ידיעה אינה פותרת מאחריות.
תחרות בין עמותה לגוף עסקי
בבית המשפט הועלתה השאלה עד כמה ניתן לנווט את העמותות לתחרות עם גופים עסקיים אחרים הפועלים בשטח. שאלה זו הועלתה בפס"ד "בשערך ירושלים". פסה"ד דן בעמותה הכוללת 11 חנויות מזון. השאלה שהועלתה היא האם יש להתייחס לעמותה שפועלת במגזר העסקי כמלכ"ר או כעסק. בית המשפט קבע מספר קריטריונים, ובמידה והמלכ"ר עונה על לפחות על אחד מהם הוא ייחשב כעסק ולא כעמותה. הקריטריונים הם:
- בכל מקרה של תחרות בין מלכ"ר לעסק על המלכ"ר לסגת ולאפשר לגוף העסקי לשלוט בשוק. כלומר, מעמד העמותה ישונה ממלכ"ר לגוף עסקי.
- בעמותה תמיד צריך להיות מאזן גירעוני, שממומן על ידי תרומות או ממשלה. עמותה ללא גירעון איננה מלכ"ר.
על פסק דין זה הייתה ביקורת רבה ולאחרונה בפסק דין של מט"ב החוק שונה. פסק הדין קובע כי:
- מבחן הגירעון: רווחים אינם הופכים את העמותה בהכרח לעסק. אם מלכ"ר משתמש ברווחיו באופן חוקי הוא עדיין מלכ"ר.
- מבחן התחרות: יש לאסור תחרות בלתי הוגנת, בה למלכ"ר יש יתרון על המגזר הפרטי. במצבים בהם לעמותה יש יתרון בלתי הוגן היא תחדל להיות מלכ"ר. אם התחרות הוגנת העמותה תמשיך להיות מלכ"ר. במונח תחרות בלתי הוגנת הכוונה היא לכך כי המלכ"ר מנצל את העובדה שהוא פועל ללא כוונות רווח, ומכאן יכול לפגוע במתחריו העסקיים, לדוגמא, מקטין בפתאומיות את עלות השירות. בית המשפט קבע כי מבחן התחרות ההוגנת הוא מבחן כרונולוגי. אם המלכ"ר פעל קודם להקמת העסקים הפרטים בתחום, אזי התחרות הוגנת. אם המלכ"ר קם לאחר פעילות המגזר הפרטי בשוק, אזי התחרות אינה הוגנת.
שאלה: האם מייסדי עמותה הם בהכרח חברי וועד מנהל לכל החיים?
תשובה: לא. מייסדים הם חברי ועד, אולם ניתן לפטר אותם (אלא אם בתקנון נקבע כי אי אפשר לפטר אותם).
שאלה: ביחס לפס"ד מט"ב – האם כללי התחרות ההוגנת פותחים פתח לתביעות של המגזר הפרטי כנגד הממשלה שמתקצבת עמותות?
תשובה: לא. תקצוב העמותות על ידי הממשלה תלוי ברצונן של הממשלה. הממשלה יודעת את מי היא מתקצבת ולמה.
שאלה: מה דעתך על ביטוחי דירקטורים?
תשובה: אני לא מעודד את הביטוחים הללו. הביטוחים הללו עולים כסף רב, והם לא יעניקו לעמותות הגנה מלאה בפני תביעות, שכן על עבירות פליליות אין ביטוח. חבר ועד יגן על עצמו רק באמצעות הקפדה על נהלים או על ידי הימנעות מתפקידים אלו…
קישורים רלבנטים באתר:
מנהיגים ברשת |
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2008. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |