הרחבה לכתבת משאבים, גיליון ,195, 18 בינואר 2000
להערכת פיני רוזנברג, יושב ראש תא העובדים הסוציאליים התעסוקתיים באיגוד העובדים הסוציאליים, במחצית מבין 160 הארגונים המאוגדים בתא, העובדים הסוציאליים התעסוקתיים בארגון מונו לממונים על תהליך הטיפול בתלונות על הטרדה מינית. מינוי כזה גורם לניגוד אינטרסים בין חקירת התלונה ובירורה ובין הטיפול הסוציאלי בעובדים המעורבים בהגשת התלונה.
החוק למניעה וטיפול בהטרדה מינית במקום העבודה, שהתקבל בספטמבר , 98' מחייב את המעביד, במקום עבודה המונה יותר מ- 25 עובדים, לקבוע ממונה על תהליך בדיקת טענות ותלונות על הטרדה מינית, קבלת מסקנות, הגשתן למעביד ועוד.
"המעבידים ראו בעובדים הסוציאליים מועמדים טבעיים לתפקיד", אומר רוזנברג. "מכמה בחינות הם אכן מועמדים טובים: הם מיומנים בראיונות, יש להם גישה קורקטית ומתוקף תפקידם רמתם האתית גבוהה", מסביר רוזנברג, "אבל הם נקלעו למצב מאד לא נוח, שבו הם חובשים שני כובעים: גם מטפלים בבעיות ומצוקות אישיות ומשפחתיות של עובדים, וגם מתחקרים את המעורבים בתלונה על הטרדה מינית, שהייתה או אולי לא הייתה. לעיתים עובד סוציאלי נדרש לתת ייעוץ וטיפול אישי בעקבות תלונה על הטרדה, הן למוטרדת והן לחשוד בהטרדה".
כדי להתגבר על ניגוד האינטרסים, מציע רוזנברג, כי במקום עבודה שבו שני עובדים סוציאליים, ימונה על ברור התלונות אחד מהם בלבד, והאחר ישמש כמטפל ויועץ ורק הוא יטפל בהיבטים אישיים ומשפחתיים של המתלונן על הטרדה מינית, או בחשוד בהטרדה.
אם בארגון רק עובד סוציאלי אחד, רצוי לא להפקיד בידיו את תפקיד הממונה על הטיפול בהטרדה כלל, אלא למנות מעין ועדה קבועה, בת שני חברים – העובד הסוציאלי ונציג ועד העובדים. חבר הוועד ינהל את תהליך הבירור והחקירה והעובד הסוציאלי יעזור בהיבט הטיפולי, אם יהיה צורך.
אפשרות נוספת במקרה של עובד סוציאלי יחיד, שמונה לטפל בהטרדה, היא לשלוח את העובד לקבל עזרה טיפולית מחוץ לארגון.
קישורים רלבנטים באתר:
tweet[Google] Follow @leadersnet
מנהיגים ברשת |
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יולי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |