ראשי » ניהול ומנהיגות » מיומנויות ניהול » מי מייצג אותך באקדמיה?

מי מייצג אותך באקדמיה?

מאת: ד"ר מירה חניק,  יועצת אירגונית, מומחית לקידום נשים באירגונים, ומנהלת אתר האינטרנט "הדרך למעלה"

 

באקדמיה הישראלית למדעים, מוסד מכובד המשפיע על מוסדות חשובים במדינה (כמו: הקרן הלאומית למדע, קרן מחקרים עתירת הון), שולטת בכיפה שיטת ה"חבר מביא חבר". רוב החברים באקדמיה שתקציבה השנתי כ- 11 מיליון שקלים, באים מארבעה מוסדות אקדמיים בלבד: מן האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ומכון ויצמן. רק בשנים האחרונות, ולאחר הפעלת לחצים, צורפו מדענים מאוניברסיטת חיפה, באר שבע ובר-אילן, אולם מספרם קטן.

על פי החוק, מטרות האקדמיה ותפקידיה הם "לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל; לטפח ולקדם פעילות מדעית; לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית; לקיים מגע עם גופים מקבילים בחו"ל; לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בינלאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה; ולפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". תפקידים בעלי חשיבות מדרגה ראשונה, כשמדובר במחקר המדעי והחברתי של מדינתנו.

מועדון גברים סגור

אולם בפועל, משקף הייצוג האנושי באקדמיה אפלייה וסקטוריאליות של מועדון גברים סגור: מתוך 77 חברי האקדמיה, 64 באים משלושת המוסדות המייסדים: האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן והטכניון. 12 חברים בלבד מייצגים את כל יתר המוסדות האקדמיים.  ומתוך כל המכובדים האלה: 4 נשים בלבד! ושלא לדבר על כך שהרוב הגדול של חבריו הם אשכנזים מגיל 70 ומעלה.

ההגמוניה של המוסדות המייסדים (אונ' העברית, מכון ויצמן, והטכניון) מחזקת את המגמה להעניק מילגות וקרנות ל"אנשי שלומינו", ועל אף האפלייה הבולטת, אין איש פוצה פה ומצפצף. עיתון "הארץ" טוען כי "אף חוקר אינו מעוניין למתוח ביקורת ולסכן את הסיכוי שלו לקבל מענק מחקר". ועם זאת, בדיקת מדיניות ההענקות של הקרן מראה שחוקרים המשתייכים לשלושת המוסדות המייסדים זוכים ברוב הגדול של המענקים. חשוב להזכיר כי השפעת האקדמיה אינה עוצרת באחד עשר מיליון שקלים שלה: יש לה השפעה על קרנות מחקר אחרות המעניקות פרסים ומילגות בסך עשרות מיליוני שקלים נוספים.

קול מחאה

לא רק המוסדות מהפריפריה מרגישים מופלים לרעה. לאחרונה הושמעה מחאה לגבי הייצוג האפסי-כמעט של נשים באקדמיה. כאמור, מתוך 77 חברי האקדמיה בשתי החטיבות, רק ארבע הן נשים: אחת בחטיבת מדעי הרוח והחברה, ושלוש בחטיבת מדעי הטבע, שאחת מהן (פרופ' עדה יונת מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן) נבחרה רק לפני שלושה חודשים. פרופ' מרים ירדני, כלת פרס ישראל להיסטוריה לפני שנתיים, היתה מעוניינת בעבר להיות חברת האקדמיה, אך חזרה בה:

"תתפלא לדעת שהיום זה לא כל כך חשוב לי להיות חברת אקדמיה", אומרת ירדני, בת 70, לכתב "הארץ". "אני ציניקנית זקנה. אם זה היה בא לפני כמה שנים אולי הייתי מעוניינת, אך לצערי הרב היום זה כבר מאוחר מדי". לאשה, ועוד אחת שאינה משלושת המוסדות המייסדים, אין לדעתה כמעט סיכוי להיבחר. "ישנן נשים בעלות שם בתחומן, כמו הפרופסור שולמית שחר מאוניברסיטת תל אביב ואחרות שמגיע להן להיות באקדמיה, אך מה לעשות שהמצב הוא כזה שירושלים היא זו שעומדת על סדר היום. כנראה באקדמיה הולכים לפי הפסוק 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים', וחיפה היא מחוץ לארץ ישראל האמיתית. אני משוכנעת שבאקדמיה יש חברים שמתאימים, אך יש לא פחות מתאימים מהם, אם לא יותר, באוניברסיטאות אחרות, כמו בחיפה, בר אילן ובן גוריון".

אז מה עושים?

פרופ' מרילין ספר, מרצה באוניברסיטת חיפה העומדת בראש קבוצת מרצות פמיניסטיות ברשת, מחתה במכתב שנשלח לקבוצה על האפלייה באיוש האקדמיה, והציעה להפגין נגד התופעה באמצעות פטיציה לאקדמיה למדעים עצמה ולכלי התקשורת, וכן הציעה להכין רשימת נשים המתאימות לשבת בחטיבות השונות של האקדמיה עצמה. הדיון עצמו, רק החל…

 

קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2003. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

יכול לעניין..

29670688_s

המנהל כחונך – העצמה בעידן שינוי ומשבר

   פיתוח תפישת המנהל כחונך ומפתח         מאת: נורית רוזוליו – בן-המוזג ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *