מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
| מאת: רוברט כרמלי * |
פורסם לראשונה כפוסט בבלוג money-talks.co.il בתאריך 25/2/2010
לאורך המשבר הפיסקאלי, הפוקד את יוון ואת יתר מדינות ה-PIIGS, ניתן לראות את מקבלי ההחלטות בגרמניה ובצרפת נעים באי נוחות מופגנת לנוכח עלותה הנדיבה של חבילת החילוץ, אותה הם אמורים להעביר לממשלת יוון. ברור כבר כעת כי גרמניה וצרפת, שני העוגנים היציבים של גוש היורו, יאלצו כמעט לבדן לשאת בנטל הסיוע. עובדה זו יוצרת מתחים פוליטיים בתוך גוש היורו.
נראה כי עיקר הזעם מופנה כלפי יוון נוכח חוסר האמינות, העמימות וחוסר השקיפות בניהול גירעונותיה של המדינה, שהגיעו לכדי 12.7% מן התוצר – יותר מפי 4 מסף המקסימום שנקבע כתנאי להצטרפות לגוש.
מתברר שיוון, לא רק שניהלה מדיניות תקציבית לא אחראית שהביאה אותה להתדרדרות הנוכחית, אלא שהיא מעולם לא עמדה בדרישות הסף גם בנקודת ההתחלה כשהצטרפה לגוש היורו. על מנת לעמוד בדרישת הסף לגבי הגרעון, פנתה יוון לגופים פיננסיים בוול סטריט בכדי שאלו יעניקו לה הלוואות – הלוואות שנרשמו כהשקעות ולכן מעולם לא קוטלגו כהלוואות. אופן פעילות שכזה מקשה עוד יותר על מקבלי ההחלטות בבריסל, כי עתה קיים חשש גדול שגם פורטוגל, אירלנד וספרד, יתר מדינות ה-PIIGS , (ויקיפדיה) אימצו פרקטיקות "יצירתיות" כאלו.
גרמניה וצרפת הדגישו בימים האחרונים כי חילוצה של יוון חשוב לאיחוד ולשמירת המטבע, אך שתי המדינות מונעות מהרצון למנוע משבר חריף במערכת הבנקאית שלהן.
המערכת הבנקאית של גרמניה וצרפת גוררת אחריה גיבנת בסך 119 מיליארד דולר ללווים יוונים בלבד, ו-900 מיליארד דולר לכל מדינות ה –.PIIGS בנוסף, מחזיקים הבנקים של שתי המדינות 50% מהחשיפה הבנקאית לחוב של מדינות אלו. כך שקריסה של אחת מהן עלולה להביא לקריסה של המערכת הפיננסית האירופית כולה.
אינדיקציות לחשש הזה ניתן לראות בביצועי מניות הבנקים האירופאים מתחילת השנה, כשהשוק רושם ירידה מתונה בהרבה ביחס למדד הבנקים האירופי. במקביל, עלות הביטוח של בנקים צרפתים וגרמנים כנגד קריסתם עולה במקביל (עליה במרווח – Credit Default Swap).
מה קורה מאחורי הקלעים?
המשקיעים היו מוטרדים במיוחד בשבועות האחרונים מכך שבנקים יתחילו למחוק שווי נכסים והלוואות הקשורות ביוון – דבר שיחדש את גל הפאניקה במערכת הבנקאית בדומה למחיקות שנעשו בארה"ב ביחס ללווי הסאב-פריים. גם כאן היו בנקאים שהדגישו שכשם שיוון הינה גורם קטן ולא משמעותי בגוש היורו (משקל התוצר של יוון בגוש ניצב על 2.5% בלבד), כך גם לווי הסאב-פריים נחשבו ללא מספיק משמעותיים בתחילת המשבר בארה"ב. בזמן שהבנקאים מתבטאים באופן מדוד ומרגיע בתקשורת ומדגישים שהחשיפה שלהם לנכסים יוונים אינה בעייתית, מאחורי הקלעים פעל לובי אגרסיבי ביותר של כל הבנקים הגדולים בגוש היורו לוודא שחילוצה של יוון ייעשה במהירות המרבית.
השאלות המהותיות לגבי עתיד גוש היורו נותרו בעינן – כיצד יוכלו מדינות פחות תחרותיות לטפל בגירעונות הולכים ותופחים, כאשר אין להן שליטה מוניטארית ויכולת להחליש את המטבע שלהן? השאלה הנוספת נוגעת לקשיים מהותיים שעשויים להתעורר מצד ספרד, פורטוגל ואירלנד – במידה והן ידרשו חילוץ בדומה ליוון, דרישות אלה עשויות להעמיס על צרפת וגרמניה התחייבויות בלתי נסבלות.
* רוברט כרמלי, מנהל תחום מניות במגדל קרנות נאמנות
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים נוספים בנושא אסטרטגיה עסקית
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מרץ 2010. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
