מדינת ישראל חויבה לשלם פיצוי לאדם שרכבו עוקל כיוון שההודעה על החוב לא נשלחה אליו כראוי

מאת: בני קיויתי*

 

 

 

בעקבות פסק-דינה של השופטת אורנה לוי בתיק יעקב שוטן נ' מדינת ישראל (מסמ"ק מרכז) 30077-07

 

למר יעקב שוטן היה חוב לרשות המיסים, בגין שנת מס 1999. ב- 7/12/2005 (יום ד' בשבוע) הודבק על דלת ביתו טופס "התראה לפני פריצה ועיקול – הודעה על ביצוע פעולה בכוח", ובו הודעה לפיה אם לא ישולם החוב בתוך 48 שעות ייעשה שימוש בכוח על מנת לפרוץ לחצריו של מר שוטן ולעקל מיטלטלין.  שוטן שהה בחופשת סופשבוע ארוכה שהחלה ביום רביעי, וחזר לביתו רק ביום ראשון אחר הצהריים, לכן לא הספיק לפעול בעניין ההודעה. ביום שני בבוקר פשטו על ביתו אנשי צוות הגביה ועיקלו את הרכב שחנה בחניית הבית והיה רשום על שם בת הזוג של שוטן. שוטן הציע לשלם את החוב בשיק על מנת למנוע את העקול אולם צוות הגביה הסביר לו שהתשלום יכול להתבצע במזומן בלבד. עוד באותו יום בבוקר, פנה שוטן למשרדי המס, שילם את החוב ושחרר את הרכב. במעמד שחרור הרכב הוא נדרש לשלם עבור הוצאות הפריצה, הגרירה והאחסון סך 1,302 ₪.

 

מר שוטן הגיש תביעה לפיצויים נגד מדינת ישראל, בטענות הבאות:

• לא היה לו חוב
• פעולת העיקול נעשתה שלא כדין
• פעולת העיקול הסבה לו נזקים ופגעה בשמו הטוב בעיני שכניו

 

בית המשפט קבע שהוא אינו הערכאה לדיון בעניין טענה א' והפנה את מר שוטן למשרדי השומה להגשת ערעור (השגה) על השומה.  למרות האמור לעיל, הסכים בית המשפט לדון בנפרד בטענות לעצם פעולת העיקול. 

 

לפי פקודת המיסים – גבייה, לרשות המיסים סמכות לבצע עיקולים. סמכות זו מותנית בתנאי סף, והוא הוצאת דרישה לפירעון החוב, שתישלח בדואר לכתובת החייב. לטענת שוטן – הוא לא קיבל הודעת דרישה, ואילו רשות המס הציגה פלטי מחשב לפיהם נשלח מכתב ב- 21/8/2005 לכתובת מגוריו של שוטן.

 

בית המשפט קבע שאין בפלטי המחשב משום הוכחה לכך שנשלחה דרישה בכתב לכתובת החייב, בין היתר משום שלא ניתן היה ללמוד מהם מהו תוכן המכתב. בית המשפט הדגיש שלרשויות המס סמכויות רחבות וכוח רב ומשמעותי בגביית חובות, ביכולתן לבצע פעולות עיקול בלי שיקדם להן בירור והליך שיפוטי, ולכן עליהן לפעול בזהירות והקפדה רבה בטרם יפעילו סמכותן.

 

 בית המשפט התייחס בין היתר לעובדות הבאות:

• למעט החוב הנדון, מר שוטן שילם את כל יתר חובותיו לרשויות המס כסדרן
• דרישת החוב הגיעה שש שנים לאחר היווצרותו
• כאמור לעיל, אין בידי רשות המיסים להציג העתק מהמכתב שנשלח למר שוטן ב- 21/8/2005.
• המכתב לא נשלח בדואר רשום, ורשות המיסים לא ווידאה שמר שוטן קיבל את המכתב.

 

בית המשפט לא ראה פגם בעיקול הרכב הרשום על שם בת הזוג ובאי הסכמת צוות הגובים לקבל צ'ק עבור החוב, ודחה את טיעוניו של מר שוטן לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע.

 

בסופו של דבר, קבעה כב' השופטת אורנה לוי שרשות המיסים תחזיר למר שוטן את סך 1302 ₪  ששילם עבור הוצאות הפריצה הגרירה והאחסנה של הרכב, ותפצה אותו בסך 8000 ₪ נוספים בשל  הטרחה, עוגמת הנפש, הדאגה והצער שנגרמו לו בשל כל ההליך הפגום של גביית החוב.

 

מדברי הכב' השופטת אורנה לוי בפסק הדין:  "לפני שרשויות המס מפעילות סמכויות עיקול לשם גביית חובות, עליהן לוודא שהחייבים קיבלו הודעה על החוב וניתנה להם הזדמנות הוגנת לפרוע אותו, אחרת הן עלולות לשאת בהוצאות שספגו החייבים לצורך הסרת העיקול".

 

 

* לפניות לבני קיויתי: bkivity@gmail.com

www.bkivity.com

 

 

הכתובים לעיל הינם דברי הסבר ודוגמאות ואינם באים במקום ייעוץ מקצועי או משפטי כמו כן אין דברים הכתובים לעיל באים במקום הוראות חוק או נוהל שנקבעו. לייעוץ ולקבלת חוות דעת מקצועית ספציפית נא לפנות אל בני קיויתי

 

 

קישורים רלבנטים באתר: