ראשי » ניהול ומנהיגות » מנהיגות נשים » כיצד לעודד נשים להכשיר עצמן למקצועות טכנולוגיים

כיצד לעודד נשים להכשיר עצמן למקצועות טכנולוגיים

ממצאי סקר

31 בדצמבר 1998

 

בישראל כמו בהרבה מדינות מפותחות מבחינה טכנולוגית קיימת דרישה גבוהה לעובדים בעלי הכשרה מקצועית במיוחד בתעשיית ההייטק והשירותים הנלווים. ואולם, מעט מאד נשים בחרו להשקיע את הכישורים האישיים שלהם בתחומים אלה.

במכללות אשר בפיקוח מה"ט מסתמנת התמונה הבאה: בשנת 1998 היוו הגברים %73 מאוכלוסיית הסטודנטים ואילו הנשים רק %27. כן מסתבר שפרט למגמת התוכנה, שבה שכיחות הנשים גבוהה משכיחותן באוכלוסייה הרי במקצועות הבאים:

אלקטרוניקה, מחשבים, מכונות, גיאודזיה, חקלאות, מכשור ובקרה, גרעין, חשמל, פלסטיקה, קירור ומיזוג אויר, מהווים הגברים, כמעט את כל האוכלוסייה.

לאור האמור לעיל הוחלט לבצע סקר בקרב הסטודנטיות הלומדות במכללות אשר מטרותיו היו:

  1. לבחון את מניעי הפנייה של נשים ללמוד במכללות הטכנולוגיות ולבחירת מקצוע הלימודים.
  2. לברר באילו בעיות נתקלות הסטודנטיות בתקופת לימודיהן ומה ניתן לעשות כדי לשפר את תנאי הלימודים שלהן.
  3. לברר מה הן עמדות הסטודנטיות כלפי חיי העבודה.
  4. לבחון מה ניתן לעשות כדי להעלות את שיעור הנשים בין תלמידי המקצועות הטכנולוגיים בכלל ובמקצועות ההייטק במיוחד.

הסקר נערך באמצעות שאלונים אשר הופצו בקרב הסטודנטיות הלומדות במדגם של חמש המכללות הבאות: הנדסאים תל-אביב, מכללת הגליל המערבי, הנדסאים חיפה, המכללה הטכנולוגית באר-שבע ומכללת הדסה. תשובות הגיעו מ- 831 סטודנטיות הלומדות במסלול הנדסאים.

ולהלן הממצאים:

  1. השיקולים העיקריים אצל מרבית הנחקרות ללמוד במכללה שבה בחרו מתייחסים לאיכות ההוראה (%45) וליוקרה האקדמית של המכללה (%50).

כן התברר שהגורמים העיקריים לבחירת המקצוע שאותו למדו הם: עניין במקצוע (%78), אמונה ביכולתן להצליח (%79), אפשרויות קידום במקצוע (%63), דרישות השוק לבוגרי המקצוע (%61), יוקרת המקצוע (%56) והכנסה צפויה (%54).

  1. מרביתן נתמכות על-ידי הסביבה החברתית שלהן (הורים, בני זוג, ילדים, חברים וחברות), התברר שהמקור השכיח ביותר (%57) למימון שכר הלימוד הוא המשפחה. כן התברר כי רק %29 מהן עובדות בתקופת הלימודים. ומביניהן השיעור הנמוך ביותר הוא של אימהות לילדים, אשר מביניהן %42 נעזרות בבני משפחה על מנת להתמודד עם דרישות הלימודים. סביר להניח שסידור זה נובע מההוצאות הגבוהות הכרוכות בסידורים אחרים. ואשר להישגים לימודיים מרביתן דרגו עצמן בין הטובים במחזור הלימודים שלהן הן בבית הספר העל-יסודי והון במכללה.

במה שנוגע ליחס כלפי נשים במכללות אי אפשר לומר שהסטודנטיות חשות הפלייה הן באשר לסיכוי הקבלה למכללה והן באשר ליחס המורים או החברים לכיתה.

  1. התברר שמרבית הסטודנטיות (%58) מתכננות לעבוד במקצוע הנלמד, כ- %21 מתכננות להמשיך ללמוד וכ- %11 מתכננות לעבוד במקצוע הנלמד ולהמשיך ללמוד. מסתבר שקיים שוני בין התכניות של רווקות והנשואות ללא ילדים, אשר מהוות את החלק העיקרי של הקבוצה ושאיפותיהן דומות לאלה של הקבוצה כולה, לבין אימהות לילד אחד ויותר, אשר מתכננות לעסוק בהוראה של המקצוע הנלמד.

באופן כללי אפשר לומר שרובן מאמינות ביכולתן של נשים וביכולתן כנשים הן למצוא עבודה והן ביכולתן להתמודד עם גברים עמיתים בעבודה גם אם תצטרכנה לפקח עליהם.

  1. ואשר לשאלה: "מה עשוי לעודד נשים ללמוד מקצועות טכנולוגיים"? התברר כי התשובות השכיחות ביותר מתייחסות להיבטים כלכליים והן: הענקת מלגות בתקופת הלימודים (%93), סיוע במציאת מקום עבודה בסיום הלימודים (%90), עזרה במציאת עבודה בתקופת הלימודים (%85). תשובות נוספות הן: בניית מסלול לימודים שיאפשר ניהול חיי משפחה לצד הלימודים (%84), סיוע בסידור לילדים (%81) וכן עידוד בנות ללמוד מקצועות טכנולוגיים במסגרת ביה"ס (81%)

כן ממליצות הבוגרות על חינוך בנות למקצועות טכנולוגיים מגיל הגן דרך כל שלבי החינוך. על פרסום באמצעי התקשורת ובעיקר על יצירת שוויון הזדמנויות בין גברים ונשים הן במציאת עבודה והן בתנאי השכר והקידום.

 רשימת הלוחות
לוח 1 התפלגות הסטודנטיות במדגם המכללות (באחוזים)
לוח 2 התפלגות הסטודנטיות לפי מגמות לימוד (באחוזים).
לוח 3 התפלגות הסטודנטיות לפי גיל (באחוזים).
לוח 4 התפלגות הסטודנטיות לפי ארץ לידה שלהן ושל הוריהן (באחוזים).
לוח 5 התפלגות הסטודנטיות לפי ותק בארץ (באחוזים).
לוח 6 התפלגות הסטודנטיות לפי מגמת לימודים בבי"ס על יסודי (באחוזים)
לוח 7 התפלגות הסטודנטיות לפי מספר יחידות הלימודי בעל-יסודי (באחוזים).
לוח 8 התפלגות הסטודנטיות לפי עיסוק קודם במקצוע טכנולוגי (באחוזים).
לוח 9 התפלגות התשובות באשר להשפעת העיסוק במקצוע טכנולוגי על בחירת מגמת הלימוד (באחוזים).
לוח 10 התפלגות הסטודנטיות לפי השכלת אב ואם (באחוזים).
לוח 11 הגורמים המשפיעים על ההחלטה להירשם למכללה (באחוזים).
לוח 12 התפלגות מקורות המידע אודות המכללה (באחוזים).
לוח 13 התפלגות הסטודנטיות לפי מקום מגורים ולפי מכללה (באחוזים).
לוח 14 התפלגות אמצעי ההגעה למכללה (באחוזים).
לוח 15 התפלגות הנחקרות לפי משך זמן ההגעה למכללה (באחוזים).
לוח 16 הגורמים המשפיעים על הבחירה במקצוע הלימודים.
לוח 17 הגורמים המשפיעים על הבחירה במקצוע הלימודים לפי ארץ הלידה (באחוזים)
לוח 18 התפלגות הסטודנטיות לפי מספר בני המשפחה העוסקים במקצוע טכנולוגי (באחוזים)
לוח 19 עמדות הסביבה החברתית כלפי לימוד הטכנולוגיה (באחוזים).
לוח 20 עמדות הסביבה החברתית כלפי מסלול הלימודים שנבחר (באחוזים).
לוח 21 מקור מימון שכר הלימוד (באחוזים).
לוח 22 מצב תעסוקה נוכחי – השוואה לפי מצב משפחתי.
לוח 23 התפלגות הסטודנטיות לפי סוג הסידור לילדיהן בשעות הלימודים (באחוזים).
לוח 24 רמת שביעות הרצון מממדים כלליים של המכללה (אחוז המביעים שביעות רצון גבוהה/ גבוהה מאד)
לוח 25 הערכת הלימודים במכללה (באחוזים)
לוח 26 הערכת הקושי של מקצועות הלימוד (באחוזים)
לוח 27 הערכת ההישגים במקצועות טכנולוגיים ולא טכנולוגיים (באחוזים).
לוח 28 עמדות כלפי מעמד הנשים במכללה – השוואה בין מקצועות (שיעור ההסכמה באחוזים).
לוח 29 תכניות עתידיות לסיום הלימודים – השוואה לפי מצב משפחתי (באחוזים).
לוח 30 תפיסות לגבי תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים לפי שנת לימוד (שיעור ההסכמה באחוזים)
לוח 31 תפיסות לגבי תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים לפי ארץ לידה (שיעור ההסכמה באחוזים).
לוח 32 מה עשוי לעודד נשים ללמוד מקצועות טכנולוגיים (שיעור המעריכות את הפעילות כיעילה/יעילה מאד באחוזים).
לוח א' התפלגות הסטודנטים במכללות לפי מגמות לימוד ולפי מין, שנה"ל תשנ"ח
לוח ב' התפלגות הסטודנטיות לפי מגמות הלימוד במכללה ולפי ארץ לידה (באחוזים)

 

 

א. הרקע לסקר

בישראל כמו בהרבה מדינות מפותחות מבחינה טכנולוגית קיימת דרישה גבוהה לעובדים בעלי הכשרה מקצועית, במיוחד בתעשיית ההייטק והשירותים הנלווים (פרוייקט מחשבה).

בארבע השנים האחרונות מסתמן מחסור הולך וגדל באנשי מקצוע בתחום תעשיית המחשבים והאלקטרוניקה בישראל.

החל משנת 1995 פועל במשרד ראש הממשלה צוות בין משרדי, בשיתוף עם תעשיות האלקטרוניקה, העוסק בניסיונות למצוא פתרון למחסור.

למרות מספר פעולות שנקטה הממשלה עדיין קיים מחסור בתחום האלקטרוניקה והמחשבים המוערך ב- 6,000 איש בשנים 99,98.

בהתחשב בפופולריות של מקצועות המחשבים והאלקטרוניקה בקרב הגברים יש להניח שהפוטנציאל הגלום באוכלוסייה זו מוצה במידה רבה, ואילו נראה כי הפוטנציאל הגלום באוכלוסיית הנשים המסוגלות ללמוד מקצועות אלה לא מוצה עדיין ומן הראוי לבחון מה ניתן לעשות בנידון.

בישראל רמת ההשכלה של נשים גבוהה בממוצע מזו של הגברים, אבל דפוסי הבחירה של המקצועות שלהן היא עדיין שמרנית: אחיות, מורות (מגן הילדים ועד האוניברסיטה). הכוון מקצועי, ייעוץ, עבודה סוציאלית, מזכירות וכיו"ב…

בחמש עשרה השנים האחרונות ניתן לראות שינויים קלים מהדפוסים הנ"ל, בעיקר, כלפי קריירות בעסקים ובשיווק.

לפיכך, הדרישה הגבוהה עבור כוח אדם בעל כישורים מתאימים לתעשיות ההייטק, יצרו בעיות של קיפוח על בסיס מין, מאחר שרק מעט נשים הן בעלות הנתונים הדרושים לתחומים אלה.

לכאורה נראה שמקצועות ההייטק ובמיוחד תחום המחשבים הוא תחום אידיאלי עבור נשים. הוא "נקי", מודרני ואינו מעורר דימויים של סדנאות מלוכלכות או עבודה פיזי הוא מחייב גישה זהירה ותשומת לב לפרטים, תחומים שבהם נשים מתבלטות. שעות העבודה, לעתים, גמישות ומאפשרות עבודה מהבית, סידור המאפשר לשלב אימהות וחיי משפחה עם עבודה.

ואולם מעט מאוד נשים בחרו להשקיע את הכישורים האישיים שלהן בלימוד הנדסה (%11) ומדעי הטבע, או בעת לימודיהן במסגרות על יסודיות בחרו במגמות ריאליות (%15) או טכנולוגיות (פחות מ- 10%), אשר יכולות בבוא העת לאפשר להן להציע, עצמן לעיסוקים שהדרישה אליהן גבוהה.

אם נסקור את אוכלוסיית המכללות שבפיקוח מה"ט מסתמנת התמונה הבאה (לפי לוח א' שבנספח).

בשנת 1998 בכל האוכלוסייה מהווים הגברים %73 מאוכלוסיית התלמידים ואילו הנשים רק %27.

מגמות שבהן שכיחות הגברים גבוהה, יחסית, לשכיחותם באוכלוסייה הן: חשמל (%99), אלקטרוניקה מחשבים (%95), אלקטרוניקה תקשורת (%97), אלקטרוניקה ובקרה (%93), מכונות – בניית מכונות (%96.8), מכונות כוח וחום (%100), מחשוב רכב (%100), מכונות אוטומציה (%90), מכונות – מכטרוניקה (%87), תעשיה מכונות תעבורה (%92.3), בנייה (%90), גאודזיה (%86), חקלאות בע"ח (%87), הנדסה וניהול חלקאית – מים וקרקע (%95), מכשור ובקרה (%99), גרעין כימיה (%100), גרעין בקורת קרינה (%92), פלסטיקה (%86), קירור ומיזוג אויר (%100).

מגמות שבהן שכיחות הנשים גבוהה יחסית לשכיחותן באוכלוסייה הן: תוכנה (%37), תעשיה וניהול ייצור (%32), תעשיה וניהול שיווק (%36), תעשייה וניהול – תיירות (%57),תעשייה וניהול לוגיסטיקה (%31), אדריכלות (%56), אלקטרוניקה רפואית (%75), כימיה תעשייתית ומעבדה (%69), כימיה-מזון (%63), הנדסה סביבתית (%42),צילום מדעי וטכני (%49), דפוס (%70), ביוטכנולוגיה (%58), מערכות קולנוע וטלויזיה (%44), עיצוב תעשייתי (%63), אדריכלות נוף (%43), עיצוב פנים (%90).

מהנתונים שפורטו לעיל אפשר לומר שפרט למגמת התוכנה שבה שכיחות הנשים גבוהה משכיחותן באוכלוסייה הרי במקצועות החשמל, האלקטרוניקה, המחשבים והתקשורת מהווים הגברים, כמעט, את כל האוכלוסייה.

בעיית השיעור הנמוך של נשים במקצועות טכנולוגיים מעסיקה חוקרים רבים בעשרים השנים האחרונות והם מיחסים לכך חשיבות, הן מנקודת ראות של החברה המעונינת לנצל את הכושר האינטלקטואלי של הנשים בתחומים הטכנולוגים ההווים והעתידים,והן מנקודת – ראות של הפרט. שכן מרכיבים אלה חיוניים בתהליך הלמידה וההבנה של כל אדם. לפי תפיסה זו יש לחזק את המרכיבים הטכנולוגיים בתהליך החינוכי של בנים ובנות, במיוחד לשם מימוש שוויון ההזדמנויות על ידי כל האזרחים ללא הבדל מין. ואולם, נשים רבות חוששות, כנראה, מעצם הרעיון להעיז ולנסות לחדור לתחום לימודים או תעסוקה שבו תמצאנה עצמן במיעוט. קיימת סברה כי מעצם העובדה של מיעוט נשים בתחומים אלה הן גוזרות מסקנות על סיכוייהן להצליח בהן. קיימות דעות קדומות לגבי סיכוי ההצלחה של נשים בהרבה תחומים הנובעות משכיחותן הנמוכה של הנשים בתחומים אלה, אך ורק בגלל סיבות היסטוריות חברתיות.

נראה כי הגורם המרתיע נשים הוא הקליטה בתעסוקה, אשר יש לו השלכה גם על עצם הפנייה ללימודים. סביר להניח שמספרן הקטן יחסית של נשים העובדות כיום כהנדסאיות או כטכנאיות במקצועת החשמל, האלקטרוניקה, המכונות, חקלאות, בנייה ופלסטיקה אינו יכול להיות גורם מושך ומדרבן לנשים צעירות.

מכללות מה"ט המכשירות אנשי מקצוע לשוק העבודה של הנדסאים – טכנאים צריכות לבחון את הדרכים להכוון מסיבי של נשים להכשיר עצמן למקצועות טכנולוגיים ברמות של טכנאים והנדסאים.

לאור האמור לעיל הוחלט לבצע סקר בקרב הסטודנטיות הלומדות במכללות על מנת מניסיונן מה ניתן לעשות על מנת לשכנע נשים לבחור במקצועות הטכנולוגיים ללמוד בכלל ובמקצועות ההייטק בפרט.

במילים אחרות מטרות הסקר היו:

  1. לבחון את מניעי הפנייה של נשים ללמוד במכללות הטכנולוגיות ובמגמות הלימוד הנבחרות על-ידן.
  2. לברר באילו בעיות נתקלות הסטודנטיות בתקופת לימודיהן ומה ניתן לעשות כדי לשפר את תנאי הלימודים שלהן.
  3. לברר מה הן עמדות הסטודנטיות כלפי חיי העבודה.
  4. לבחון מה ניתן לעשות כדי להעלות את שיעור הנשים בין תלמידי המקצועות הטכנולוגיים בכלל ובמקצועות ההייטק במיוחד במכללות הטכנולוגיות.
 ב. מערך הסקר

הסקר נערך באמצעות שאלונים אשר הופצו בקרב סטודנטיות הלומדות במדגם של חמש מכללות המפוזרות בחמישה אזורים בארץ. תשובות הגיעו מ- 831 סטודנטיות הלומדות במסלול הנדסאות ולהלן התפלגותן בקרב חמש המכללות.

לוח :1 התפלגות הסטודנטיות במדגם המכללות (באחוזים)

שם המכללה %
הנדסאים תל אביב  23.3
 מכללת הגליל המערבי  12.8
 הנדסאים חיפה  24.8
 המכללה הטכנולוגית באר שבע  20.9
 מכללת הדסה  18.2
 סה"כ  100.0
 סה"כ במס'  831

 

התברר כי: %97 מקרב הסטודנטיות לומדות במסלול הנדסאים.

את התפלגות הסטודנטיות שהשתתפו בסקר בקרב מגמות הלימוד ניתן לראות בלוח הבא:

לוח :2 התפלגות הסטודנטיות לפי מגמות לימוד (באחוזים)

מגמת לימוד במדגם % באוכלוסייה%
הנדסת תוכנה 32.0 36.5
אדריכלות 16.8 20.2
הנדסת תעשייה וניהול 19.7 17.0
הנדסת כימית 3.4 9.0
טכנולוגיית הדפוס 1.4 3.9
עיצוב תעשייתי  1.2 3.5
צילום טכני 1.1 2.8
הנדסה סביבתית 0.7 2.8
מערכות צילום והפקה 1.1 1.9
מדעי המחשב 1.0 1.4
הנדסת אלקטרוניקה 4.0 0.2
הנדסת חשמל 0.2 0.1
קדם (מכינות) 5.6 0.1
מגמות אחרות* 11.8 0.0
סה"כ 100.0 100.0
סה"כ במס' 5169 831

* מגמות ששכיחות הבנות שבמדגם בהן הוא אפס הן: אדריכלות נוף, גיאודזיה, מדידות, הנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסת בנייה, הנדסת מכונות, הנדסת פלסטיקה, הנדסת קירור ומיזוג אויר, חקלאות, תכנון ועצוב פנים.

מהלוח מתברר שהמגמה שבהן שכיחות הסטודנטיות במדגם גבוהה במיוחד בהשוואה לשכיחותן באוכלוסייה, היא הנדסת תוכנה (%36), שכיחות גבוהה יחסית ניתן לראות גם במגמות הבאות: אדריכלות (%20), הנדסת תעשייה וניהול (%17) והנדסה כימית (%9).

שכיחות נמוכה של סטודנטיות במדגם ניתן לראות במגמות הבאות: טכנולוגיית ועיצוב תעשייתי (כ- 4%), צילום טכני והנדסה סביבתית (כ- %3), מערכות הדפוס צילום והפקה (כ- %2), מדעי המחשב

(%1.4), ואילו הסטודנטיות במגמות: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה לא מהוות אפילו אחוז אחד מכלל הסטודנטיות שלא לדבר על המגמות הבאות:

אדריכלות נוף, גיאודזיה- מדידות, הנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסת בנייה, הנדסת מכונות,הנדסת פלסטיקה, הנדסת קירור ומיזוג אויר, חקלאות, תכנון ועיצוב פנים.

מן הראוי להדגיש כי התחלקות הפרופורציות של הסטודנטיות שבמדגם דומה, אם כי לא זהה להתחלקות בכל אוכלוסיית הסטודנטים במכללות מה"ט.

התברר כי %61 מהמשתתפות בסקר הן תלמידות השנה הראשונה לכ- %39 מהן זוהי שנת הלימודים השנייה שלהן.

 ג. מאפיינים דמוגרפיים של הסטודנטיות

בלוח הבא ניתן לראות את התפלגות הסטודנטיות שבמדגם לפי גיל.

לוח 3: התפלגות הסטודנטיות לפי גיל (באחוזים)

גיל %
18-20 23.0
21-24 63.7
25-29 11.3
30-35 1.4
 36+
0.6
100.0
 סה"כ במספרים 795

הגיל השכיח בקרב הסטודנטיות (כ- %64) הוא 24-21, כלומר: לאחר השירות הצבאי.

בגילים 20-18 מרוכזות % 23 מקרב הסטודנטיות, שהן ברוב המקרים עולות חדשות, עם זאת ניתן לראות כי כ- %11 מהן הן בגילים 29-25 וכ- %2 מעל גיל 30.

כן התברר כי כ- %83 מהן רווקות או גרושות ואילו כ- %17 מהן נשואות.

באשר למספר הילדים התברר שלכ- %93 מהן אין ילדים, לכ- %5 מהן יש ילד אחד ול- %2 מהן יש שני ילדים או יותר.

בלוח הבא ניתן לראות את התפלגות הסטודנטיות שבמדגם לפי ארצות הלידה שלהן ושל הוריהן.

לוח :4 התפלגות הסטודנטיות לפי ארץ הלידה שלהן ושל הוריהן (באחוזים)

ארץ לידה הסטודנטית האב האם
ישראל 39.3 36.1 66.6
מדינות בריה"מ לשעבר 30.7 31.0 28.8
אתיופיה 0.4 0.4 0.4
מדינות אחרות באסיה אפריקה 19.6 21.3 1.1
מדינות אחרות באירופה 7.5 8.9 1.1
אמריקה 2.5 2.2 2.0
ארץ אחרת 0 0.1 0
סה"כ ב- % 100.0 100.0 100.0
 סה"כ במספרים 787 784 793

מסתבר שמרבית הסטודנטיות הן ילידות הארץ (%67), כ- 1/3 מהן (%29) הן ילידות בריה"מ לשעבר והשאר (%2) הן ילידות: אתיופיה, מדינות אחרות באסיה-אפריקה, מדינות אחרות באירופה ו- %2 הן ילידות אמריקה.

עקב הדמיון בהתפלגויות של ארצות המוצא של האב והאם ניתן להסיק כי מקרב ילידות הארץ כ- %30 הן ממוצא מזרחי (כלומר: ארצות אסיה-אפריקה).

על הוותק בארץ של הסטודנטיות ניתן ללמוד מהלוח הבא:

לוח :5 התפלגות הסטודנטיות לפי ותק בארץ (באחוזים)

שנת עליה %
93-98 14.8
87-92 13.1
81-86 1.0
עד 80  4.5
ילידות הארץ
 66.6
סה"כ  100.0
סה"כ במס'  664

מהלוח ניתן לראות כי כ- %15 מבין הנחקרות, שהשיבו על השאלה, הן בעלות ותק של עד 5 שנים כלומר: "עולות חדשות", לפי ההגדרה המקובלת, כ- %13 גם הן אינן ילידות הארץ, אך בעלות ותק שאינו עולה על 10 שנים, ואילו כ- %72 הן ותיקות בארץ.

ד. רקע השכלתי של הסטודנטיות

על הרקע ההשכלתי של הסטודנטיות ניתן ללמוד מהמגמות שהן סיימו בביה"ס העל יסודי כפי שניתן לראות בלוח הבא:

לוח :6 התפלגות הסטודנטיות לפי מגמת לימודים בביה"ס העל יסודי (באחוזים)

מגמת לימודים %
ריאלית  26.9
טכנולוגית 16.8
ביולוגית 15.4
הומאנית 13.7
חברתית 7.0
מזרחנות 1.2
אדריכלות 0.7
אחרת* 11.4
סיימה בחו"ל
6.9
סה"כ 100.0
סה"כ במספרים 817

* עיוניות, גיאוגרפית, גרפיקה, תיירות, כלכלה, חשבונאות, חלקאות, תפירה, עיצוב אופנה, מנהל עסקים, תיאטרון).

מסתבר שכ- %44 מבין הנחקרות הן בוגרות המגמות הריאלית והטכנולוגית.

כן ניתן ללמוד על הרקע ההשכלתי שלהן לפי מספר היחידות במתמטיקה אותן נבחנו בבחינות הבגרות.

לוח :7 התפלגות הסטודנטיות לפי מספר יחידות הלימוד בעל-יסודי (באחוזים)

מס' היחידות %
3 44.8
4 31.2
5 16.7
לא נבחנו במתמטיקה 1.3
עולות חדשות 6.0
סה"כ ב- % 100.0
סה"כ במס' 818

מסתבר שקרוב למחציתן הן בוגרות ארבע וחמש יחידות במתמטיקה וכ- %45 הן בוגרות שלוש יחידות. כ- 1/3 לא נבחנו במתמטיקה ועל העולות החדשות (%6) אין מידע מדויק בנושא זה.

 ה. הרקע התעסוקתי של הסטודנטיות

את התפלגות התשובות לשאלתנו: "האם עסקת במקצוע טכנולוגי?" ניתן לראות בלוח הבא:

לוח :8 התפלגות הסטודנטיות לפי עיסוק קודם במקצוע טכנולוגי (באחוזים)

מסגרת העיסוק %
במסגרת צבאית 9.3
במסגרת אזרחית 7.1
במסגרת אזרחית וצבאית 2.1
אין נסיון קודם 81.5
סה"כ 100.0
סה"כ במס' 818

 

מהלוח מתברר של כ- %82 לא היה שום ניסיון בתחום הטכנולוגי ואילו ל- %18 הנותרים היה ניסיון קודם: למחציתן (%9) במסגרת הצבא לכ- %7 במסגרת אזרחית ול- %2 הן במסגרת האזרחית והן הצבאית.

לשאלתנו "באיזו מידה העיסוק במקצוע טכנולוגי בעבר השפיע על בחירת מגמת הלימוד שבה את לומדת"? התקבלו התשובות הבאות:

לוח :9 התפלגות התשובות באשר להשפעת העיסוק במקצוע טכנולוגי על בחירת מגמת הלימוד (באחוזים)

מידת ההשפעה %
כלל לא השפיע
השפיע במידה מעטה 34.5
השפיע במידה בינונית 22.5
השפיע במידה רבה 43.0
סה"כ 100.0
סה"כ משיבות 142

מתברר שכל הסטודנטיות אשר עסקו בעבר במקצוע טכנולוגי סבורות שעצם העיסוק השפיע במידה זו או אחרת, על בחירת המגמה. ואולם, רק כ- 2/3 מהן סבורות כי העיסוק במקצוע טכנולוגי השפיע במידה בינונית או רבה על בחירת המגמה.

 ו. השכלת ההורים

בלוח הבא ניתן לראות את התפלגות הסטודנטיות לפי השכלת ההורים שלהן:

לוח :10 התפלגות סטודנטיות לפי השכלת אב ואם. (באחוזים)

רמת השכלה אם % אב %
עד 8 שנות לימוד 12.1 14.5
9-12 שנות לימוד 21.1 22.0
תיכונית + תעודת בגרות 15.0 14.7
על תיכונית חלקית 13.0 13.0
אקדמאית 36.7 34.7
לא למד כלל 2.3 1.1
סה"כ 100.0 100.0
סה"כ במס' 275 754

נראה שמרבית ההורים (%35-%37) הם אקדמאים, ושעור דומה הם בעלי השכלה על יסודית מלאה או חלקית, רק מיעוטם כ- %15 הם בעלי השכלה יסודית, לימודים בחדר, או לא למדו כלל.

 ז. הלימודים במכללה

ניסינו לברר כיצד מתקבלת בקרב הבוגרות ההחלטה באיזו מכללה לבחור.

 ז. 1 הגורמים המשפיעים על בחירת המכללה

ניסינו לברר מה הם הגורמים המשפיעים על ההחלטה של נשים להירשם למכללה זו או אחרת. ואת תשובותיהן של הנחקרות ניתן לראות בלוח הבא:

לוח :11 הגורמים המשפיעים על ההחלטה להירשם למכללה (באחוזים)

מאפייני מכללה השפעה מועטה השפעה בינונית השפעה רבה סה"כ סה"כ במס'
איכות ההוראה 28.4 26.7 44.9 100 790
היוקרה האקדמית של המכללה 26.3 23.7 49.9 100 797
האפשרות לקבל סיוע כספי מהמכללה 73.7 11.6 14.7 100 791
הסיכוי למצוא עבודה למשך תקופת הלימודים 60.2 16.9 22.9 100 799
קירבת המכללה למקום המגורים 59.7 15.0 25.3 100 810

מסתבר שהשיקולים העיקריים אצל מרבית הנחקרות מתייחסים לאיכות ההוראה (%45) וליוקרה האקדמית של המכללה (%50) ואילו לשיקולים כלכליים ושיקולי נוחות (קרבת המכללה למקום המגורים) הייתה השפעה מועטת בבחירת המכללה.

שאלנו את הסטודנטיות על מקורות המידע שלהן אודות המכללה בטרם קיבלו את ההחלטה ללמוד בה ולהלן תשובותיהן:

 

לוח :12 התפלגות מקורות המידע אודות המכללה (באחוזים)

  מידת תרומת המידע
מקור מידע מועטה בינונית רבה סה"כ N
חברים 32.5 20.4 47.2 100.0 810
פרסומים בעיתונים 66.9 19.9 13.2 100.0 788
היחידה להכוונת חיילים משוחררים 89.3 6.0 4.7 100.0 768
גופים אזרחיים העוסקים בהכוון מקצועי 78.8 9.6 11.5 100.0 780

מסתבר שהמידע ברובו הגיע אליהן מחברים, במילים אחרות, איכות ההוראה ויוקרתה האקדמאית נקבעים על ידי בוגריה והסטודנטים הלומדים בה.

ז.2 מקום המגורים כגורם משפיע על בחירת המגמה

בלוח הבא ניתן לראות את התפלגות הנחקרות לפי מכללה ומקום המגורים שלהן.

לוח :13 התפלגות הסטודנטיות לפי מקום מגורים ולפי מכללה (באחוזים)

מכללה      מקום מגורים הנדסאים תל אביב מכללת הדסה הנדסאים חיפה מכללת הגליל המערבי המכללה הטכנולוגית באר שבע
גוש דן והשרון 90.3 6.8 3.6 6.2 2.6
ירושלים והסביבה 0.0 83.0 0.0 2.0 0.0
חיפה והצפון 7.4 2.0 95.4 91.8 0.7
באר שבע והדרום 1.7 4.8 1.0 0.0 96.0
יהודה ושומרון 0.6 3.4 0.0 0.0 0.7
סה"כ 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0
סה"כ במס' 176 147 195 97 151

מתברר שהשיקול העיקרי בבחירת מכללה נקבע לפי מידת הקרבה למקום המגורים.

ואשר לאמצעי ההגעה למכללה ניתן לראות את ההתפלגות בלוח הבא:

לוח 14 : התפלגות אמצעי ההגעה למכללה (באחוזים)

אמצעי הגעה %
אוטובוס 67.0
רכב פרטי 19.3
ברגל 10.1
אחר 3.2
רכבת
0.4
סה"כ 100
סה"כ במס' 786

מסתבר שכ- %67 מהן משתמשות בתחבורה ציבורית על מנת להגיע למכללה.

את משך הזמן הדרוש על מנת להגיע למכללה ניתן לראות בלוח הבא:

לוח :15 התפלגות הנחקרות לפי משך זמן ההגעה למכללה (באחוזים)

משך הזמן (דקות) %
עד15 18.1
15-30 30.8
31-45 17.9
46-60 17.3
61-90 10.2
91-120 3.9
120 דקות ויותר 1.8
סה"כ 100.0
סה"כ במס' 775

בעוד אשר למחציתן לוקח עד חצי שעה להגיע למכללה הרי למחציתן לוקח מעל חצי שעה ויותר כדי להגיע למכללה.

ז.3 הגורמים שהשפיעו על הבחירה במקצוע הלימודים

ניסינו לברר מה הן הסיבות שהניעו את הסטודנטיות לבחור את המקצוע שאותו בחרו ואת התפלגות התשובות ניתן לראות בלוח הבא:

לוח :16 הגורמים המשפיעים על הבחירה במקצוע הלימודים (באחוזים)

  מידת ההשפעה
סיבות לבחירה מועטה בינונית רבה סה"כ סה"כ במספרים
עניין במקצוע 7.7 14.3 78.0 100.0  805
ניסיון קודם בתחום  57.2  15.6  27.2 100.0  794
אמונה ביכולת להצליח  4.5 16.9 78.7 100.0  807
הכנסה צפויה  19.2  27.0  53.8 100.0  797
דרישה בשוק לבוגרי המקצוע 18.7 20.7 60.6 100.0 808
אפשרויות קידום  15.1  21.9  63.0 100.0  796
יוקרת המקצוע 17.5 26.3 56.2 100.0  785
התאמתו לנשים ולאימהות  53.2  21.9  24.9 100.0  799
סיכויי קבלה ללימודים 31.0 20.3 48.7 100.0  787
תמיכת ההורים  30.9  20.0  49.1 100.0  796
תמיכת החברים 38.1 20.5 41.4 100.0  801
תמיכת החברות  39.9  20.6  39.5 100.0  800

ומתברר שהגורמים העיקריים לבחירת המקצוע שאותו למדו הם: עניין במקצוע (%78), אמונה ביכולת להצליח (%79), אפשרויות קידום במקצוע (%63), דרישת השוק לבוגרי המקצוע (%61), יוקרת המקצוע (%56), הכנסה צפויה (%54), ואילו גורמים שהשפעתם מועטת הם: ניסיון קודם בתחום (%57) והתאמת המקצוע לנשים ולאימהות (%53).

ניסינו לראות האם קיים שוני בין ילידות הארץ לבין העולות מבריה"מ במה שנוגע לגורמים המשפיעים על הבחירה במקצוע הלימודים. ואת ההשוואה ניתן לראות בלוח שלפנינו.

לוח :17 הגורמים המשפיעים על הבחירה במקצוע הלימודים – לפי ארץ לידה (אחוז המדווחות על השפעה רבה/ רבה מאד)

 

הגורמים ילידות הארץ עולות מבריה"מ
אמונה ביכולת להצליח  82.3 69.4
סיכויי קבלה ללימודים  51.5  43.5
תמיכת ההורים  53.4  43.3
תמיכת החברים  44.5  35.7
תמיכת החברות  42.4  34.0
הכנסה צפויה  49.2  61.6
דרישה בשוק לבוגרי המקצוע 56.0  71.4
עניין במקצוע 79.9 72.9
ניסיון קודם בתחום 28.5  20.9
אפשרויות קידום 61.2  67.1
יוקרת המקצוע  55.4  59.5
התאמתו לנשים ולאימהות 22.1  28.6
מספר משיבות לשאלה 523  214

מסתבר שהשוני הבולט בין ילידות הארץ לעולות מבריה"מ לידי ביטוי בהיבטים הפרקטיים. בעוד אשר ילידות הארץ, מיחסות חשיבות רבה יותר לגורמים אינטריזיים כגון: אמונה ביכולת להצלחה, סיכוי הקבלה ללימודים, תמיכת ההורים והעניין במקצוע. הרי העולות מבריה"מ מיחסות יותר חשיבות לגורמים אקסטרינזיים כגון: הכנסה צפויה, דרישה בשוק לבוגרי המקצוע, אפשרויות קידום, ויוקרת המקצוע.

ז.4 הסביבה החברתית ובחירת מקצוע הלימודים

ניסינו לברר האם ניתן למצוא קשר בין עיסוקיהם של בני המשפחה למקצוע הלימודים של הסטודנטית ושאלנו כמה מבני משפחתה עובדים במקצוע טכנולוגי,ולהלן התפלגות התשובות:

לוח :18 התפלגות הסטודנטיות לפי מספר בני המשפחה העוסקים במקצוע טכנולוגי (באחוזים)

מס' בני המשפחה %
אף אחד 54.0
אחד מבני המשפחה 33.9
שניים מבני המשפחה ויותר
12.1
סה"כ 100.0
סה"כ במספרים 789

מסתבר שרק %46 מבין המשיבות ציינו כי בקרב בני משפחתן יש עוסקים במקצועות טכנולוגיים.

ח. עמדות הסביבה החברתית כלפי לימודי הטכנולוגיה

מקובל להניח שלסביבה החברתית יש משקל בבחירת מקצוע הלימודים.

בלוח הבא ניתן לראות את התפלגות התשובות של בני המשפחה כלפי לימודי הטכנולוגיה.

לוח :19 עמדות הסביבה החברתית כלפי לימודי הטכנולוגיה (באחוזים)

סביבה חברתית התנגדות אדישות תמיכה סה"כ ב- % סה"כ במס'
אם 1.6 5.8 92.6 100.0 770
אב 1.1 7.9 91.0 100.0 713
בן זוג 1.4 3.8 94.7 100.0 419
חברים 0.7 10.5 88.8 100.0 705
חברות 1.3 10.3 88.5 100.0 710
ילדים 6.7 20.0 73.3 100.0 45

מהלוח מתברר שהתמיכה החזקה ביותר היא של ב ן הזוג (%95) ושל ההורים (מעל %90), ואילו הנמוכה ביותר היא של הילדים (%73), כאשר %20 מהם מגלים אדישות וכ- %7 מהם, אפילו התנגדות. סביר להניח כי יחס הילדים הוא כלפי הלימודים בכלל ולא עקב היותם "לימודי – טכנולוגיה".

ואשר לעמדות הסביבה החברתית כלפי מסלול הלימודים שנבחר ("הנדסאות") ניתן לראות את ההתפלגות בלוח הבא:

לוח :20 עמדת הסביבה החברתית כלפי מסלול הלימודים שנבחר (באחוזים)

  %
התנגדות- תמיכה מועטה* 10.2
תמיכה- תמיכה רבה** 10.1
תמיכה מלאה*** 79.7
סה"כ ב- % 100.0
סה"כ במס' 805

 

* %50-%0 מבני המשפחה הרלוונטיים מביעים תמיכה.

** %83-%60 מבני המשפחה הרלוונטיים מביעים תמיכה.

*** %100.0 מבני המשפחה הרלוונטיים מביעים תמיכה.

מתברר שכ- %80 מבין הבוגרות דיווחו על תמיכה מלאה (כלומר: %100.0 מבני המשפחה מביעים תמיכה במסלול הלימודים).

כ- %10 דיווחו על תמיכה רבה (%60-%83 מבני המשפחה מביעים תמיכה), ואילו רק כ-%10 דיווחו על התנגדות או תמיכה מועטה (עד %50 מבני המשפחה מביעים תמיכה).

ט. מקורות מימון שכר הלימוד

בלוח הבא ניתן לראות את התפלגות הנחקרות לפי מקורות המימון של שכר הלימוד שלהן.

לוח :21 מקורות מימון שכר הלימוד (באחוזים)

מקורות מימון %
משפחה 57.0
מלגות ומענקים 22.4
עצמי 17.5
הלוואות 2.8
אחר
0.3
סה"כ 100.0
סה"כ במס' 777

מתברר שהמקור השכיח ביותר (%57) הוא המשפחה. כ- %22 לומדות בעזרת מלגות ומענקים וכ- 20 אחוזים מממנות את לימודיהן בעצמן אם ע"י עבודה או ע"י לקיחת הלוואות.

י. תעסוקה בתקופת הלימודים

על מצב התעסוקה של הסטודנטיות בתקופת הלימודים ניתן ללמוד מהלוח הבא:

לוח :22 מצב תעסוקה נוכחי – השוואה לפי מצב משפחתי (באחוזים)

מצב תעסוקה נוכחי רווקה /גרושה נשואה ללא ילדים ילד אחד ויותר סה"כ
לא עובדת  70.7  73.3  85.5 71.1
עובדת 29.3 26.7  14.5  25.9
סה"כ  100.0  100.0  100.0 100.0
סה"כ במס' 617 86  55 758
הת' הסה"כ ב- %  81.5  11.3  7.2 100.0

 

מסתבר שכ- %71 מהן לא עובדות ורק %29 עובדות.

נראה שהשיעור הגבוה ביותר של עובדות (%29.3) הוא בקרב הרווקות והנמוך ביותר (%14) בקרב האימהות לילד אחד ויותר, אשר שיעורן מגיע ל- %7 מכלל הסטודנטיות שבמדגם.

 

יא. כיצד מתמודדות אמהות לילדים עם דרישות הלימודים

למרות העובדה שהסטודנטיות שהן אימהות לילדים מהוות מיעוט (%7), נראה שיש למצוא דרכים להעלות את שכיחותן באוכלוסייה. אך תחילה מן הראוי לבחון כיצד הסטודנטיות הללו מתמודדות עם דרישות הלימודים ומה ניתן לעשות כדי לעזור להן.

לוח :23 התפלגות הסטודנטיות לפי סוג הסידור לילדיהן בשעות הלימודים (באחוזים)

סוג סידור %
השגחת בני משפחה 41.8
מטפלת 5.5
משפחתון 7.3
פעוטון 5.5
גנון 14.5
בית ספר 23.6
אחר
1.8
סה"כ 100.0
סה"כ במס' 55

 

מתברר כי כ- %42 מבין הסטודנטיות נעזרות בבני משפחה, על מנת להתמודד עם דרישות הלימוד.

סביר להניח כי סידור זה נובע, בעיקר, מההוצאות הגבוהות הכרוכות בסידורים אחרים, כגון: מטפלת, משפחתון, פעוטון, גנון, בית ספר, ומן הראוי לדון במתן סיוע כספי לאמהות הלומדות במכללות מה"ט.

יב. הערכת המכללה

על רמת שביעות הרצון מהמכללה כמסגרת הכשרתית ניתן ללמוד מהלוח הבא:

לוח :24 רמת שביעות הרצון מממדים כלליים – של מכללה (אחוז המביעים שביעות רצון גבוהה/ גבוהה מאוד)

ממדים כלליים אחוז סה"כ במס'
המכללה 71.1 792
מגמות הלימוד 87.8 796
התקדמות בלימודים 82.9 788
רמת ההוראה 58.2 784
התחום החברתי 60.9 791
אורך המסלול 70.5 786
איכות השירותים הניתנים במכללה. 39.8 789
הנכונות להמליץ לחבר ללמוד באוניברסיטה 67.0 801
שביעות הרצון מהבחירה במקצוע טכנולוגי 85.9 796

ואכן, שביעות הרצון הגבוהה ביותר מובעת מהבחירה במגמת הלימוד (%88), מהבחירה במקצוע טכנולוגי (%86) ומההתקדמות בלימודים (%83), ואילו הנמוכה ביותר (%40) מאיכות השירותים הניתנים במכללה מרמת ההוראה (%58) ומהתחום החברתי (%60).

יב.1 הערכת הלימודים במכללה

בפני הנחקרות הוצגו היגדים המתייחסים ללימודי המגמה שבה הן למדו והיה עליהן לבטא הסכמה או התנגדות להיגדים אלה. בלוח הבא ניתן לראות את אחוז המסכימות עם ההיגדים.

לוח :25 הערכת הלימודים במכללה (באחוזים)

היגדים מס' %
אוהבת לימודי מעבדה 764 81.9
אוהבת מקצועות טכנולוגיים 790  85.7
אוהבת מקצועות עיוניים 790 70.4
אוהבת לימודי סדנא 727 74.7

מסתבר שהמקצועות הטכנולוגיים הם הפופולריים ביותר בקרב הנחקרות (%86), לימודי המעבדה והסדנה פופולריים פחות (%75,%82), ואילו המקצועות העיוניים הם בתחתית הסולם מבחינת פופולריות (%70), אם כי אהודים גם כן.

את הערכת הקושי של מקצועות הלימוד הטכנולוגיים והעיוניים (שאינם טכנולוגיים) ניתן לראות בלוח הבא:

לוח :26 הערכת הקושי של מקצועות הלימוד (באחוזים)

חומר הלימודים קשה בינוני קל סה"כ סה"כ במס'
חומר הלימודים במקצועות טכנולוגיים. 42.2 48.9 8.9 100.0 816
חומר הלימודים במקצועות עיוניים 23.7 51.7 24.6 100.0 805

מהלוח מתברר כי למרות הפופולריות של המקצועות הטכנולוגיים בקרב הסטודנטיות הרי חומר הלימודים במקצועות אלה מדורג על ידי מרביתן (%42) כקשה לעומת % 24, אשר סיווגו את החומר במקצועות העיוניים כקשה, לעומת זאת בעוד אשר כ- %25 מבין הנשאלות סיווגו את החומר במקצועות הלימוד העיוניים כקל, רק %9 מבין הנשאלות סיווגו את חומר הלימוד במקצועות הטכנולוגיים כקל.

על הישגיהן במקצועות טכנולוגיים ולא טכנולוגיים במכללה ובתיכון, כפי שהן מסווגות עצמן ניתן לראות בלוח הבא:

לוח :27 הערכת ההישגים במקצועות טכנולוגיים ולא טכנולוגיים (באחוזים)

הישגים בין %10 הטובים במחזור בין הטובים במחזור כמו כולם פחות טובה מרוב המחזור סה"כ סה"כ במס'
הישגים במקצועות טכנולוגיים במכללה. 15.5 35.2 44.2 5.1 100.0 815
הישגים במקצועות לא טכנולוגיים במכללה 16.0 40.1 40.6 3.4 100.0 801
הישגים במקצועות ריאליים בתיכון. 20.4 39.1 35.2 5.3 100.0 803
הישגים במקצועות הומניים בתיכון. 19.8 36.3 39.3 4.6 100.0 802

באופן כללי אפשר לומד שלפי הערכתן, בהשוואה למחזור כולו, הישגיהן במקצועות הריאליים בתיכון היו גבוהים ביותר (%59), הן בהשוואה להישגיהן במקצועות הלא טכנולוגיים במכללה וההומאניים בתיכון (%56), והן בהשוואה למקצועות הטכנולוגיים במכללה (%51).

עם זאת יש להדגיש כי רק מיעוטן (כ- %5 ופחות מזה) רואות עצמן כפחות טובות מרוב המחזור.

במילים אחרות, אין הן רואות עצמן, כבעלות הישגים נמוכים משאר המחזור ומרביתן אפילו רואות עצמן כטובות יותר בכל ארבעת התחומים שפורטו לעיל.

יב.2 היחס כלפי נשים במכללות

בפני הנחקרות הוצגו היגדים המבטאים עמדות כלפי מעמד הסטודנטיות במכללה והיה עליהן לבטא את הסכמתן או התנגדותן להיגדים אלה. בלוח הבא ניתן לראות את שיעור המסכימות להיגדים.

לוח :28 עמדות כלפי מעמד הנשים במכללה – השוואה בין מקצועות (שיעור ההסכמה באחוזים)

היגדים במקצועות טכנולוגיים במקצועות לא טכנולוגיים
מס' אחוז מס' אחוז
סיכויי הקבלה של נשים נמוכים מאלו של גברים. 774 9.7 801 21.2
עלי לעבוד קשה יותר מגברים כדי להשיג ציונים זהים. 770 7.0 802 13.6
סיכויי להגיע להישגים גבוהים, נמוכים בהשוואה לגברים 770 6.0 802 9.9
המורים אינם הוגנים כלפי עקב היותי אישה. 766 6.9 791 7.1
איני חשה בנוח להתבטא בכיתה 764 20.8 791 26.2
הגברים בכיתה אינם מרוצים שנשים לומדות עימם. 767 4.8 796 4.8

ומתברר כי שיעורי ההסכמה עם ההיגדים הללו נמוכים, כלומר: באופן כללי אי אפשר להסיק כי הסטודנטיות חשות הפלייה הן באשר לסיכויי הקבלה למכללה, יחס המורים או החברים לכיתה. ואשר לתחושת אי הנוחות להתבטא בכיתה אשר כ- %26 מהן ציינו תוך התייחסות למקצועות טכנולוגים וכ- %21 ציינו בנוגע למקצועות לא טכנולוגיים. אי אפשר ליחס זאת בהכרח להיותן נשים, שהרי יש להשוות נתונים אלה לנתונים שיתקבלו בקרב גברים.

 יג. תוכניות לעתיד

על תוכניותיהן באשר לתעסוקה עם סיום הלימודים ניתן לראות מהלוח הבא:

לוח :29 תוכניות עתידיות לסיום הלימודים – השוואה לפי מצב משפחתי (באחוזים)

תוכנית לעתיד רווקה/גרושה נשואה ללא ילדים ילד אחד ויותר סה"כ
לעסוק במקצוע הנלמד. 55.6 59.5 78.2 57.8
להמשיך ללמוד. 23.7 15.5 5.5 21.1
לעסוק בהוראה בתחום הטכנולוגי. 3.3 4.8 9.1 4.1
לעסוק במקצוע טכנולוגי אחר. 1.7 2.4 0.0 1.8
לעסוק במקצוע לא טכנולוגי. 0.8 1.2 0.0 0.9
לעבוד במקצוע הנלמד ולהמשיך ללמוד. 12.2 14.3 0.0 11.4
לעסוק בהוראה של המקצוע הנלמד. 1.2 1.2 7.3 1.6
לעסוק בהוראה במקצוע טכנולוגי ולהמשיך ללמוד. 1.5 1.2 0.0 1.3
סה"כ 100.0 100.0 100.0 100.0
סה"כ במס' 599 84 55 738

הלוח מראה שמרבית הבוגרות (%58) מתכננות לעבוד במקצוע הנלמד, כ- %21 מתכננות להמשיך ללמוד וכ- %11 מתכננות לעבוד במקצוע הנלמד ולהמשיך ללמוד.

מסתבר שקיים שוני בין התכניות של רווקות והנשואות ללא ילדים אשר מהוות את החלק העיקרי של הקבוצה ושאיפותיהן דומות לאלה של הקבוצה כולה, לבין אימהות לילד אחד ויותר, אשר מתכננות לעסוק בהוראה של המקצוע הנלמד.

יד. עמדות הסטודנטיות כלפי תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים

בפני הנחקרות הוצגו היגדים המבטאים עמדות כלפי תעסוקת נשים. הנשאלות נתבקשו להביע הסכמה או אי הסכמה עם היגדים אלה. בלוחות הבאים ניתן לראות את שיעורי ההסכמה עם כל אחד מההיגדים בקרב כל אוכלוסיית הנשאלות וכן בקרב תלמידות שנה א' ושנה ב' (כשבעיות עתידיות של תעסוקה בשוק העבודה כבר מטרידות).כן ניתן לראות השוואה בין העמדות בקרב ילידות הארץ וילידות בריה"מ (אשר בנוסף להיותן נשים הן מתמודדות גם עם בעיות של עולות חדשות) בתקופת הלימודים ועשויות להתמודד עם בעיות אלה בעת חיפוש עבודה. כפי שניתן לראות בלוחות 31,30.

לוח :30 תפיסות לגבי תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים לפי שנת לימוד (שיעור ההסכמה באחוזים)

היגדים שנה א' N=457)) שנה ב' (316= N) סה"כ
עובדת היותי אישה תקשה עלי למצוא עבודה 27.6 36.1 30.8
אני מודאגת כיצד יגיבו גברים אם יהיה עלי לפקח עליהם. 28.4 43.9 34.4
אני מודאגת כיצד יגיבו נשים אם יהיה עלי לפקח עליהם 19.3 31.3 24.0
נשים פחות מוכשרות למקצועות טכנולוגיים בהשוואה לגברים 15.7 15.8 15.7
אני מודאגת בקשר ליחס של עמיתים גברים כלפי בעבודה. 19.5 25.2 21.6
עובדת היותי אישה תפגע בסיכויי להתקדם במקצוע. 24.1 27.2 25.1
אני חשה לא בנוח להתמודד על תפקיד מול גברים. 13.2 15.5 14.1
יש לעודד תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים 92.6 91.6 92.1

מאחר שרוב העמדות נוסחו בצורה שלילית, הרי ששכיחות נמוכה של הסכמה מעידות על חוסר הסכמה עם התפישה השלילית.

המשפט שנוסח בצורה חיובית "יש לעודד תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים" זכה לתמיכה של 92% בקרב הבוגרות ללא שוני משמעותי בן תלמידות שנה א' ו- ב', עם הבדל 10% בין ילידות ישראל וילידות בריה"מ, כפי שניתן לראות בלוח 31.

לוח :31 תפיסות לגבי תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים לפי ארץ לידה (שיעור ההסכמה באחוזים)

היגדים ילידות ישראל (מס'=521) ילידות בריה"מ (מס'=214) סה"כ  (מס'=735)
נשים פחות מוכשרות למקצועות טכנולוגיים בהשוואה לגברים. 11.1 25.4 15.7
עובדת היותי אישה תקשה עלי למצוא עבודה. 23.0 46.3 30.8
עובדת היותי אישה תפגע בסיכויי להתקדם במקצוע 20.6 36.8 25.1
אני מודאגת כיצד יגיבו נשים אם יהיה עלי לפקח עליהם. 20.4 31.2 24.0
אני חשה לא בנוח להתמודד על תפקיד מול גברים 10.9 22.5 14.1
אני מודאגת בקשר ליחס של עמיתים גברים כלפי בעבודה. 18.5 26.7 21.6
אני מודאגת כיצד יגיבו גברים אם יהיה עלי לפקח עליהם 33.1 39.1 34.4
יש לעודד תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים. 95.2 85.9 90.0

בקרב תלמידות שנה ב' (לוח 30) בולטת שכיחות גבוהה יחסית של הסכמה עם היגדים המבטאים דאגה עקב היותן נשים הן מעצם תהליך חיפוש העבודה והן מהצורך לפקח הן על גברים והן על נשים והן באשר לסיכויים להתקדם במקצוע.

לא קיים שוני בין שתי השנים באשר לעמדה כלפי מידת הכשרון של גברים ונשים ללמוד מקצועות טכנולוגיים ובצורך לעודד תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים.

ואשר להשוואה בנוגע לתפיסות לגבי תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים בין ילידות ישראל וילידות בריה"מ מסתמנת התמונה הבאה: מרבית הנשאלות הן ילידות הארץ והן ילידות בריה"מ גילו חוסר הסכמה עם הקביעות אשר מנוסחות בניסוח שלילי, במילים אחרות רובן מאמינות ביכולתן של נשים וביכולתן כנשים הן למצוא עבודה והן ביחסים עם גברים עמיתים בעבודה גם אם תצטרכנה לפקח עליהם. עם זאת בולטת מידה מסוימת של חוסר ביטחון בקרב ילידות בריה"מ. אין זה מן הנמנע שיש לייחס את חוסר הביטחון להיותן עולות חדשות על כל המשתמע מכך מבחינה חברתית ותעסוקתית.

טו. מה עשוי לעודד נשים ללמוד מקצועות טכנולוגיים?

הסטודנטיות נשאלו, כבעלות ניסיון: "מה ניתן, לדעתן, לעשות כדי לעודד נשים ללמוד מקצועות טכנולוגיים"? ולהלן תשובותיהן:

לוח :32 מה עשוי לעודד נשים ללמוד מקצועות טכנולוגיים (שיעור המעריכות את הפעילות כיעילה/יעילה מאד באחוזים)

המלצות לעידוד נשים ללמוד מקצועות טכנולוגיים מס' אחוז
הענקת מלגות בתקופת הלימודים. 769 93.0
סיוע במציאת מקום עבודה בסיום הלימודים. 739 90.0
עזרה במציאת עבודה בתקופת הלימודים. 739 85.3
בניית מסלול לימודים שיאפשר ניהול חיי משפחה לצד הלימודים 729 83.8
במסגרת בית הספר – לעודד בנות ללמוד מקצועות טכנולוגיים. 745 81.2
סיוע בסידור לילדים. 724 81.1
הפניית הפרסום למקצועות טכנולוגיים, לאוכלוסיית הנשים 747 75.1

ואכן מתברר כי התשובות השכיחות ביותר מתייחסות להיבטים כלכליים והן: הענקת מלגות בתקופת הלימודים (%93), סיוע במציאת מקום עבודה בסיום הלימודים (%90) ועזרה במציאת עבודה בתקופת הלימודים (%85). תשובות שכיחות פחות הן: בניית מסלול לימודים שיאפשר ניהול חיי משפחה לצד הלימודים (%84) וסיוע בסידור לילדים (%81) וכן עידוד בנות ללמוד מקצועות טכנולוגיים במסגרת ביה"ס (%81).

דווקא ההיבט הפרסומי כלפי אוכלוסיית הנשים זכה לתמיכה המועטת ביותר (%75), אם כי לא מבוטלת.

להלן כמה תשובות נוספות שניתנו ע"י הנחקרות כלשונן:

א. גישה הגורסת שאין צורך בעידוד מכוון

"אין צורך לעודד אף אחת ללמוד מה שהיא לא רוצה. כל אחד יבחר מה שבא לו".

"לא צריך למשוך נשים ללימוד מקצועות כאלה או אחרים. כל אחד צריך ללמוד מה שהוא רוצה".

"לא צריך לעשות כלום – הן באות לבד".

"לא צריך לעשות כלום, אבל לא להתנגד. העיקר שהאישה תהיה בטוחה שהיא תלמד מקצוע שהיא יכולה להתמודד אתו".

ב. חינוך מגיל הגן

"חינוך מגיל צעיר במסגרת הגן וביה"ס על מנת להקנות עניין ומודעות לנושא הטכנולוגיה".

"כבר מהגן לעודד ילדות לתחום זה, לדחוף נשים לעניין ע"י חינוך שווה בבית הספר".

ג. חינוך בבית הספר העל יסודי

"בתקופת התיכון לעשות מסע הסברה בניסיון להוציא את הדעה הקדומה שמקצוע טכנולוגי זה רק לבנים. להביא את הציבור ליותר מודעות לגבי נשים שעובדות בתחום הטכנולוגי".

"העברת סדנאות בנושא במהלך ביה"ס התיכון ועידודן של הבנות ללמוד במגמות הטכנולוגיות".

"לימוד של מקצועות טכנולוגיים כבר בביה"ס תיכון, גם אם ביה"ס אינו טכנולוגי".

"כל פעולות עידוד לימודים טכנולוגיים צריך להתחיל בבית הספר, שהוא הבסיס. בד"כ בגיל 16-17 מתלבטים על המקצוע העתידי, ובגיל זה צריך להכניס חינוך למקצועות טכנולוגיים".

"לתת חופש בחירה רחב במגמות טכנולוגיות עוד בתקופת התיכון".

"לקיים פעולות הדרכה איך לבחור מקצוע ואז להתאים מקצוע לכל אחת. כך קרה לי בבית הספר – היה קורס כזה".

"הגברת המודעות בבתי הספר היסודיים ובתיכון שמקצועות טכנולוגיים הם "עניין" גם לנשים".

"לחנך מגיל רך שנשים וגברים יכולים לעוסק באותם מקצועות, ואפילו בכיתה ט' (הכוון למגמות) לעודד בנות ללמוד, ולעזור להן בהמשך דרכן. לאחר כיתה יב' לתת להן אפשרות לימוד ללא תשלום ביג' וב- יד' ואח"כ לגייס לצה"ל".

ד. פרסום באמצעי התקשורת

"פרסומות בטלוויזיה, להביא דוגמאות לציבור כי כל הסטריאוטיפים שמחשב מפחיד נשים אינם נכונים. כל בחורה יכולה להסתדר עם כל מכשיר טכנולוגי שהוא".

"פרסום באמצעי התקשורת להצלחת הנשים במקצועות הטכנולוגים בהם הם בחרו, והמלצות מהן".

ה. בתקופת הלימודים במכללה

" להשקיע המון בלימודים ובהמשך בעבודה".

"בבתי הספר בהם נלמדים מקצועות טכנולוגיים (לדוגמא בית ספרנו) אין יחס שווה לנשים, לדוגמא: אפילו מבחינת מספר חדרי שירותים".

"לתת יותר זמן על מנת שיוכלו להנות מעצם הלימודים. ישנם כל כך הרבה דברים שניתן להנות מהם, אך אין זמן. כשאני רוצה לספר למישהי על ביה"ס והיא שואלת אותי אם אני נהנית, אני נתקעת כי כשמסתכלים אחורה יש כל כך הרבה דברים כפיים שבכלל לא ניתן להפיק מהם כיף בגלל קוצר בזמן".

"להעביר הרצאות בנושא הזה, כמוכן לעשות סיורים במפעלים טכנולוגיים".

"לעזור לנשים בקשר למגורים"

"לערוך ימי עיון מרוכזים גם לנשים וגם לגברים בהם יוסבר שאין שוני ואין מקום ליחס שונה במקומות לימוד אלו".

"פעולות של עזרה כלפי נשים נשואות יכולות לעזור מאוד, כמו – סידור לילדים".

"לעזור להן ללמוד ע"י חונך או מורה".

"הבנה, עזרה ותמיכה במיוחד לנשים נשואות עם ילדים".

"לקחת בנות לביקורים במקומות של חברות היי-טק ולהראות כיצד נשים עובדות במקצועות טכניים (כולל חברות הנדסה, מחשבים וכד')".

"הלוואות בתנאים נוחים למימון הלימודים".

"ללמוד יותר טוב מכולם".

"סדנאות או שיעורים (לפני הלימודים או בזמן הלימודים) בנוסף ללימודים, ליצירת ולהכרת תחומים האלה. (כי בד"כ גברים מודעים לתחומים אלה יותר מאשר הנשים)".

"להוריד לחץ בתקופת מבחנים".

"לסייע בצורה של אחד על אחד" במקצועות הקשים".

"תנאי קבלה נוחים".

"יש לנסות ולשבץ מספר רב יותר של נשים במפעלים בתפקידים טכנולוגים ולהביא אותן להרצאות על מנת שתהיינה "שגרירות למקצוע", וזאת במסגרת תמיכה בסטודנטיות הלומדות".

"הענקת מלגות במשך תקופת הלימודים והכנסת ההוראה למקצועות הטכנולוגים".

ו. עזרה במציאת עבודה

"למצוא מקומות עבודה במפעלים ולהקים בבית ספר מסלול "הנדסאים להוראה".

"למצוא לבוגרות עבודה נוחה בלי משמרות".

"ישנה בעיה לנשים לעבוד במקצוע טכנולוגי בגלל שעות העבודה, שזה דבר לא נוח מבחינת הילדים והמשפחה, אך לא ניתן לשנות את שעות העבודה ולכן זוהי בעיה למשוך נשים למקצועות אלו".

"אנו מקווים שתעזרו לנו במציאת עבודה אחרי סיום הלימודים מכיוון שזה קשה ללמוד ובסוף לא לעבוד".

ז. שוויון הזדמנויות בעבודה

"יש לתת שוויון הזדמנויות בתחום של סיכויי הקבלה לעבודה בשוק האזרחי ולא לתת לגיטימציה לדעות קדומות על נשים לגבי יכולתן המקצועית – דבר שאותו אנו נאלצות להפריך".

"להבטיח להן עבודה במקצוע שתבחרנה בעתיד".

"לעזור לנשים שלא מצאו עבודה בתום סיום הלימודים. להבטיח להן לעשות את המקסימום כדי שיהיה מסלול הוראה לנשים במיוחד".

"הבטחת שכר דומה לזה של הגברים. יש לצאת מהדעה שהגבר הוא ראש המשפחה".

"שיפור השכר הממוצע במשק של נשים, לעומת השכר הממוצע של הגברים בתחומים זהים".

"תנאים שווים בשכר. עזרה לנשים נשואות ומציאת פתרון טוב לתעסוקת הילדים בזמן שמעבר לשעות הגן וביה"ס".

"משכורת טובה"

"לטפל אחת ולתמיד בהפרשים של משכורת של גבר ומשכורת אישה באותה עבודה בדיוק". (לא קשור דווקא למקצוע טכנולוגי).

"שוויון מוחלט בין גברים לנשים בתחום השכר".

ח. חינוך הסביבה החברתית

"לחנך גברים לכך שאישה נותנת מעצמה לפחות כמו גבר בכל מה שקשור לקריירה ועבודה"

"לבצע את שוויון הזכויות לא בתיאוריה אלא בפרקטיקה במציאות".

"העברת קורס בדימוי עצמי ובהתמודדות על עבודה מול גברים".

"לתת להן הרגשה טובה מהחברה ומהסביבה".

"תמיכת החברה והאנשים שחיים מסביב באשה, כדי להתקדם ולהמשיך הלאה".

"לפתוח כל מיני הרצאות בכל האזורים. לתת עוד דחיפות ולעודד את הנשים בחברתנו ובעיקר הערביות שהן חלק בלתי נפרד בארצנו ולא צריך לזלזל".

טז. סיכום

התמונה המסתמנת מהסקר היא של נשים בטוחות ביכולתן, אשר אינן חוששות לא מלימוד מקצועות טכנולוגיים ולא מתפקידי ביצוע וניהול בתחום.

עם זאת הן רוצות להשיג בהמשך דרכן יותר מאשר "תפיחה על השכם" – הן רוצות שכר שווה לגברים המבצעים תפקידים זהים, הן רוצות קידום והן רוצות אתגר – קריירה אשר תפיק את המרב מהיכולות שלהן. חלק מהן, מוכשרות ככל שתהיינה, מוטרדות מבעיות שעלולות להיווצר הן בעת חיפוש העבודה והן בתקופת העבודה תוך כדי שילוב קריירה עם גידול ילדים וקיום משפחה. אין תימה, אפוא, שעלתה הדרישה ל"חידוש" המסלול של "הנדסאים להוראה" בכמה מכללות מה"ט שכן ידוע שמקצוע ההוראה מתאים לנשים בעלות משפחה עקב הגמישות בשעות העבודה.

נראה שמוסדות המכשירים נשים במקצועות טכנולוגיים ובמיוחד במקצועות ההייטק צריכים לסייע לסטודנטיות בעלות משפחה ואימהות לילדים על-ידי מתן סיוע כספי כדי לפתור בעיות של סידור לילדים. ולכל הבוגרות יש לסייע במציאת עבודה, תוך הדגשת יכולתן המקצועית. מן הראוי ולפעול לשינוי עמדות במפעלים הקולטים את בוגריהם כלפי תעסוקת נשים במקצועות טכנולוגיים בכלל ובמקצועות ההייטק בפרט.

נספחים

לוח א': התפלגות הסטודנטים במכללות לפי מגמות לימוד ולפי מין שנה"ל תשנ"ח (פברואר 1998)

שם מגמה גברים %גברים נשים % נשים סה"כ
מכונות – בניית מכונות 358 96.76 12 3.24 370
מכונות – כוח וחום 12 100.00 0 0.00 12
מכונות – רכב 179 100.00 0 0.00 179
מכונות – אוטומציה 27 90.00 3 10.00 30
מכונות – מכטרוניקה 20 86.96 3 13.04 23
תעשיה וניהול – ייצור 1021 67.66 488 32.34 1509
תעשיה וניהול – שיווק 823 64.35 456 35.65 1279
תעשיה וניהול – אבטחת איכות 66 71.74 26 28.26 92
תעשיה וניהול – תיירות 37 42.35 50 57.47 87
תעשיה וניהול – לוגיסטיקה 27 69.23 12 30.77 39
תעשיה וניהול – תעבורה 24 92.31 2 7.69 26
בניה 1839 90.46 194 9.54 2033
אדריכלות 633 43.51 822 56.49 1455
גאודזיה 38 86.36 6 13.64 44
חשמל 1013 99.22 8 0.78 1021
אלקטרוניקה-רפואית 69 25.27 204 74.73 273
אלקטרוניקה-מחשבים 1147 95.90 49 4.10 1196
אלקטרוניקה-תקשורת 75 97.40 2 2.60 77
אלקטרוניקה מחשוב ובקרה 51 92.73 4 7.27 55
כימיה-תעשייתית ומעבדתית 43 31.39 94 68.61 137
כימיה-מזון 49 37.12 83 62.88 132
חקלאות – בע"ח 13 86.67 2 13.33 15
הנדסה חקלאית-מים וקרקע 58 95.08 3 4.92  61
תוכנה 2858 63.19 1665 36.81 4523
מכשור ובקרה 77 98.72 1 1.28 78
הנדסה סביבתית 50 57.47 37 42.53 87
הנדסאים להוראה 257 93.80 17 6.20 274
קדם הנדסאים רגיל 1994 87.42 287 12.58 2281
קדם הנדסאים מוגבר 223 87.80 31 12.20 254
מכינת עולים ארוכה 107 52.97 95 47.03 202

 

לוח א': התפלגות הסטודנטים במכללות לפי מגמות לימוד ולפי מין שנה"ל תשנ"ח (פברואר 1998)

שם מגמה גברים %גברים נשים % נשים סה"כ
צילום מדעי וטכני 60 50.42 59 49.58 119
דפוס 30 29.70 71 70.30 101
גרעין כימיה 30 100.00 0 0.00 30
גרעין-בקורת קרינה 11 91.67 1 8.33 12
פלסטיקה 19 86.36 3 13.64 22
קירור ומיזוג אויר 213 100.00 0 0.00 213
ביוטכנולוגיה 40 42.11 55 57.89 95
מערכות קולנוע וטלויזיה 76 56.30 59 43.70 135
עיצוב תעשייתי 35 36.46 61 63.54 96
אדריכלות נוף 109 56.77 83 43.23 192
עיצוב פנים 14 10.37 121 89.63 135
סה"כ 13,825 72.8 5,169 27.2 18,994

לוח ב: התפלגות הסטודנטיות לפי מגמות הלימוד במכללה ולפי ארץ לידה (באחוזים)

ארץ לידה אדריכלות הנדסת אלק' הנדסת חשמל הנדסה כימית הנדסה סביבתית הנדסת תוכנה הנדסת תעו"נ טכנולוגית הדפוס מע' צילום והפקה עיצוב תעשייתי צילום טכני מדעי המחשב סה"כ
ישראל 86.1 100 0 67.6 95.5 52.6 48 90.3 100 86.2 75 91.7 66.6
מדינות בריה"מ לשעבר 9.7 0 100 32.4 0 43.2 46.4 6.5 0 3.4 3.6 8.3 28.8
אתיופיה 0 0 0 0 0 0.4 0.8 3.2 0 0 0 0 0.4
אסיה-אפריקה 0.6 0 0 0 4.5 1.4 2.4 0 0 0 0 0 1.1
אירופה 0.6 0 0 0 0 1.4 1.6 0 0 0 7.1 0 1.1
אמריקה 3 0 0 0 0 1 0.8 0 0 10.4 14.3 0 2
סה"כ 100 100 100 100 100 100 100 100 100 100 100 100 100
סה"כ במס' 165 1 1 74 22 286 127 31 16 29 28 12 733

 

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אוקטובר 2001. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *