מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
מאת: בני קיויתי* |
 |
אחת ה"מכות" שהונחתו בחוק ההסדרים (שנקרא במתכונתו החדשה "חוק ההתייעלות הכלכלית במשק ישראל") היא העלאת תקרת ההכנסה לצורך חישוב הביטוח הלאומי. החל ב- 1/8/2009 ועד ל- 31/12/2010 תוכפל התקרה לתשלומי ביטוח לאומי מכ- 38 אלף ₪ לכ- 77 אלף ₪ בחודש. משמעות הדבר: נטל המס השולי לשכירים ולעצמאיים שהכנסתם יותר מ- 38 אלף ₪ בחודש זינק לשיעור של כ- 60%.
העלאת תקרת ההכנסה לצורכי חישוב תשלום דמי הביטוח הלאומי עוררה מחדש את האפשרות לפעול במסגרת חברה. חברה אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה, ושיעור מס הכנסה שהיא משלמת הינו 26% (ב- 2010- 25%, ובהדרגה ירד עד 18% ב- 2015). חלוקת רווחים בחברה (דיבידנד) ממוסה בשיעור מס של 25%, ואף היא בדרך כלל אינה חייבת בדמי ביטוח לאומי. בעל החברה יכול למשוך מהחברה משכורת, ורק היא תמוסה כהכנסה בידיו כיחיד.
מכל האמור לעיל עולה, שברמת הכנסות שעומדת על סכום שנתי שמעל כ- 250 אלף ₪ (או 350 אלף ₪ למי שזכאי להטבת מס כתושב מעלות), חבות המיסים הישירים על ההכנסה במסגרת חברה נמוכה יותר מחבות המיסים על הכנסת היחיד – בתנאי, כמובן, שבעל החברה מושך רק חלק מההכנסות ומותיר את היתרה בחברה לצורכי פיתוח עיסקי.
ברם, שאלת הכדאיות של פתיחת חברה אינה מורכבת רק מהשוואת נטל המס. קיימים שיקולים נוספים שחייבים להילקח בחשבון, כאשר דנים בסוגית הכדאיות לפעול במסגרת חברה.
א. מדובר בהוראת שעה לתקופה קצרה – פחות משנה וחצי.
ב. הקמת חברה וביצוע הנהלת החשבונות והביקורת מעמיסות עלויות נוספות, שבחישוב שנתי מסתכמות לסך כ- 15 אלף ₪.
ג. חשוב לדעת, שרשות המיסים פרסמה שהיא תתנגד להקמת החברה ותטען לעסקה מלאכותית שמטרתה להימנע מתשלומי מיסים. הרשות אף מאיימת שבמקרים קיצוניים היא תפעל להגשת כתבי אישום פלילי נגד מקימי חברות, שאין להן תכלית כלכלית. גם אם עמדה זו ניתנת במקרים רבים לסתירה, הרי שלסתירה זו יהיו עלויות כספיות ניכרות (חוות דעת מומחה, שכ"ט עורך דין), והחברה תהיה חשופה לביקורת של מס הכנסה, על כל המשתמע. מן הראוי להזכיר שבשנת 2002 ביטל שר האוצר דאז סילבן שלום את התקרה לחישוב דמי הביטוח הלאומי, וכל החברות שהוקמו בזמנו בדיוק מאותן הסיבות המנויות לעיל נדרשו לשלם מס רווחי הון בשיעור 25% על שווי המוניטין של בעל החברה, שהועמד לרשות החברה. מיסוי זה הקטין בצורה משמעותית את כדאיות המעבר לפעולה במסגרת חברה בנסיבות ההן, וגרר את החברות לביקורת של מפקחי מס הכנסה.
ד. שכירים זוכים על פי רוב בהטבות ותנאים סוציאליים מעבר לשכר עבודתם. מעבר לפעולה במסגרת חברה עלול לגרום לאובדן ההטבות האלה – כולן או מקצתן.
ה. שכיר שיקים חברה וייתן שירות למעסיקו במסגרת החברה, יאבד את הפטור ממס על פיצויי הפיטורין שלו.
ו. יתרונות המס הגלומים בפעילות במסגרת חברה מתאיינים כאשר בעל החברה מושך את כל הרווחים ממנה.
ז. כפועל יוצא מהקטנת ההכנסה מיגיעה אישית, במטרה למקסם את יתרונות המס בפעילות כחברה, עלולים להיפגע הכיסוי מביטוח אבדן כושר עבודה והגמלאות העתידות להתקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
מכל האמור לעיל עולה, שאין המלצה גורפת שתהלום את צורכי הכלל. חשוב מאוד לבחון באופן פרטני ומעמיק את מכלול הנסיבות והנתונים האישיים, בטרם תתקבל ההחלטה להקים חברה ולפעול באמצעותה.
* לפניות לבני קיויתי: bkivity@gmail.com
הדברים המובאים לעיל ו\או במצורף למכתב זה הם דברי הסבר ודוגמאות ואינם באים במקום הוראות חוק או נוהל שנקבעו. כמו כן אין דברים אלה מהווים תחליף לייעוץ מקצועי ומשפטי.
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים נוספים בנושא אסטרטגיה עסקית
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" ספטמבר 2009. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
