זכויות בזמן חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

מאת:  עו"ד הילה פורת*

עובדת עבדה במשרד רו"ח במשך 4 שנים עד ליום בו יצאה לחופשת לידה. בזמן היותה בחופשת לידה ביקשה העובדת ממעבידה להאריך את חופשת הלידה למשך 6 חודשים. מעבידה אישר את בקשתה.

מה לגבי צבירת זכויות סוציאליות אם בכלל, בתקופה זו, ומה לגבי תשלום דמי ביטוח לאומי?

סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת שעבדה עד תחילת חופשה הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות 12 חודשים רצופים, רשאית להעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה, מספר חודשים כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה, כאמור, אך לא יותר מ-12 חודשים מיום הלידה, וחלק של חודש לא יבוא במניין.

סעיף זה גם קובע כי – העדרה של עובדת מעבודתה מכוח פיסקה זו, דינה כדין חופשה ללא תשלום וזמן העדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק.

חופשה ללא תשלום אינה מהנושאים המוסדרים בדרך כלל בחוק או בהסכם קיבוצי ומהווה נושא המוסדר בכל מקרה ומקרה בהסכם אינדיבידואלי, עם מתן החופשה. ממהותה של חופשה זו שיחסי עובד מעביד קיימים, אלא שהעובד אינו חייב לעבוד והמעביד אינו חייב בשכר עבודה.

הווה אומר, נוצר מצב של השעיית חוזה העבודה ועם תום החופשה חוזרים לנקודה שבה הושעה החוזה.

לעניין המשך הפרשת כספים ע"י המעביד להבטחת פנסיה וקרן השתלמות

לאחר תום חופשה הלידה, אין חובה על המעביד, עפ"י חוק, להמשך הפרשת כספים להבטחת פנסיה/קרן השתלמות בתקופה בה העובדת נמצאת בחופשה ללא תשלום. כלומר, לעניין זה, המשך הפרשת כספים, אם בכלל, תלוי בהסכם שבין המעביד לבין העובדת.

לעניין החשבות תקופה זו כוותק לצורך פיצויי פיטורים

תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, קובעת כי לעניין קביעת סכום פיצויי הפיטורים תבוא במניין תקופה של חופשה שלא בשכר שניתנה לעובד עפ"י חוק או בהסכמת המעביד של 14 יום לכל שנת עבודה – ולא מעבר לכך.

לעניין צבירת חופשה שנתית

זכאות לחופשה, עפ"י חוק חופשה שנתית, נקבעת עפ"י מספר ימי העבודה של העובד בפועל, מ-1 בינואר של כל שנה עד ל-1 בינואר בשנה שלאחר מכן.

לעניין זכאות לימי הבראה

בצו ההרחבה בעניין ימי ההבראה נקבע: "לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב העדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל העדרות בה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד".

לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי

בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, נקבע כי במקרה שעובד נמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובתקופה זו הוא אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי – המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד תקופה שלא תעלה על שני חודשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה כאמור.

תקנה 1 לתקנות הנ"ל קובעת כי עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום תקופה קלנדרית העולה על שני חודשים תמימים רצופים, אם באותה תקופה אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי – ישלם בעצמו את דמי הביטוח.

* עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה, מחברת הספרים "חוזים והסכמים בדיני עבודה" ו"דיני עבודה המדריך המלא" ומנהלת אתר עולם העבודה www.hilaporat.co.il