מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
הרחבה לכתבת משאבים, 27 בפברואר 2000
רמת שביעות הרצון של עובד, היא הגורם המשפיע ביותר על משך זמן היעדרותו ממקום העבודה לאחר ניתוח: ככל ששביעות הרצון גבוהה, העובד ייעדר זמן קצר יותר.
כך עולה ממחקר של טובה נתיב, במסגרת עבודה לתואר שני ברפואה תעשייתית באוניברסיטת תל-אביב (בהנחיית פרופ' פול פרום, מנהל המחלקה לאפידמיולוגיה במכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית).
רוב הרופאים המנתחים, מציין פרופ' פרום, המליצו למטופליהם לחזור לעבודה תוך שבוע, אך כשליש מהאנשים חזרו לעבודה רק לאחר יותר מעשרים יום מהניתוח, וממוצע החזרה לעבודה היה יותר משבועיים. שלושה גורמים נוספים השפיעו במידה קטנה מאד על מהירות החזרה לעבודה: מידת הכאב (לפי דיווחי החולים) בימים שלאחר הניתוח, המלצת הרופא, ורמת הקושי הפיזי בעבודה.
לגורמים אחרים – כמו תמורה כספית, אופי הקשר עם עמיתים לעבודה, הרצון לרצות את הבוס, הדאגה ליכולתו של מקום העבודה למצוא מחליף זמני לעובד החולה – כל אלה כמעט נעדרי השפעה על מהירות החזרה לעבודה.
במחקר נכללו 102 חולים, ובהם עובדים שכירים, עצמאיים, עובדים מן השורה ומנהלים, גברים ונשים. הם נותחו בכיס המרה, בשיטת לפרסקופיה (שיטה פחות פולשנית, ללא פתיחת בטן, המותירה פחות כאבים, החולפים יחסית מהר). מדד שביעות הרצון מורכב, בין היתר, ממידת העניין של העובד בעבודתו, מידת הסיפוק, ראייתו את עבודתו כיצירתית ומאתגרת, תחושת ההישגיות ועוד.
נראה כי אי קבלת הסבר מלא ומפורט מן המנתח על איסורים והיתרים בהתנהגות הפיזית לאחר הניתוח, מקטין את הסיכוי לחזרה יותר מוקדמת לעבודה, משער פרופ' פרום.
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים בנושא פרט ורווחה
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יולי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
