מאת: בני מרגליות * |
את הסיפור הבא שמעתי מחברי זאב טנגו והוא מובא פה בשינויים קלים.
אדם נכנס לבעל עסק וביקש ממנו רשות לעשות שימוש בטלפון שבמשרדו.
הוא התקשר לחברה גדולה והציג עצמו.
סיפר להם על כישוריו כגנן והציע להם את שרותיו.
משסירב נציג החברה, לא נואש הגנן והרחיב הסבר על הבנתו בפרחים, על כישוריו בעיצוב נוף; ואודות בקיאותו – אילו שתילים רצויים באזורי הגן השונים.
הוא הוסיף ואמר שהוא משוכנע כי בעלי החברה ייהנו מאוד משרותיו, ואף הציע כי יאפשרו לו תקופת ניסיון קצובה ללא תשלום – ורק בסופה יקבלו החלטה לגבי העסקתו.
המשיב מעבר לקו הקשיב בתשומת לב לדבריו; הודה לו על הצעתו היפה – אך אמר כי בחברתם עובד גנן מעולה. כי הם נהנים מאוד משרותיו, כי הוא מטפח את גינת החברה במסירות רבה וכי אין בכוונתם להחליפו.
משהסתיימה השיחה המקיפה – אמר בעל העסק לגנן כי שמע את מהלכה.
הוא ציין כי בודאי הגנן מאוכזב מאוד מהתשובה – והוסיף כי נחישותו וגישתו נגעו לליבו, וכי הוא משוכנע כי אם יתמיד בהן לאורך זמן; לבטח ימצא עבודה.
הגנן הודה לו על דבריו הטובים והשיב:
"תראה יש לי עבודה. בעצם אני עובד בתור גנן בחברה הזו שאליה התקשרתי עתה.
מעולם לא ידעתי האם הם שבעי רצון מעבודתי.
עתה לראשונה שמעתי מה הם חושבים עלי, על כישורי ועל תרומתי.
לכן השיחה הזו הצליחה מבחינתי מעל ומעבר למשוער – ויצאתי ממנה שמח וטוב לבב".
אני מאחל לכולנו ימים של תרומה משמעותית והנאה רבה ממגוון פירותיה.
להתראות,
בני.
* בני מרגליות, מחבר הספר "לאמן את הפרפר", מומחה באימון לפריצת דרך ויועץ ארגוני בכיר.
קישורים רלבנטים באתר:
tweet[Google] Follow @leadersnet
מנהיגים ברשת |
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יוני 2014. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |