הרהורים מכס המנכ'ל – מיקור חוץ – האם מתאים רק לחברות הי-טק גדולות ובתחומים ספציפיים?

 

מאת:

אבי קרעין וזאב הרשקוביץ*

 

 

 rtf4612409293_314828714

 

 

במאמר זה נסקור את תחום מיקור החוץ, ישומו, האם ניתן לבצע מיקור חוץ רק בתחומים ספציפיים או בכל התפקידים ונבחן לאיזה חברות הוא מתאים.

מהו מיקור חוץ?

על פי ויקיפדיה "מיקור חוץ" (outsourcing), הינה שיטת ניהול מודרנית, שבבסיסה עומד הרעיון של הוצאת תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיס הארגון מחוצה לו, והותרה בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו".

מה ההבדל בין מיקור חוץ לקבלנות מישנה?

ההבדל המשמעותי נעוץ בעומק מערכת היחסים בין הספק ללקוח, כאשר לרוב שירותי מיקור-חוץ כוללים חלק מהנושאים הבאים:

* אחריות – שירות מתמשך באחריות כוללת של הספק לעומת שירות נקודתי.

* רמת-שירות (SLA) – הגדרת השירות על פי מאפייני תפוקות לעומת מאפייני תשומות.

* העברת משאבים – כמו עובדים, נכסי דלא ניידי ונכסים אחרים לרשות הספק.

* גילוי נאות – כמות המידע אשר נחשפת בפני הספק גבוהה מאד.

* מחיר – קבוע (חודשי/שנתי) או בתלות בתרומת השירות לתועלת מזמין השירות.

הקוראים בעלי ההבחנה הדקה יכולים לחוש, כי בהבחנה זו מתייחסים בעיקר ללקוחות גדולים או גדולים מאד.

 

היכן מיושם מיקור חוץ מיושם כיום?

התחומים בהם מיקור חוץ מיושם באופן נרחב, כוללים בעיקר את תחום מערכות המידע, ליסינג לכלי רכב, מרכזי שרות לקוחות ובתחומים מסוימים של התפעול (כמו מחסנים, אינטגרציה וכדומה) ובעיקר בחברות גדולות.

תחום הפיתוח והשיווק, מאופיין בעיקר בעבודה בקבלנות משנה ולא במיקור חוץ. בתחום הפיתוח, הסיבה לכך הינה רצון שלא לאבד את המשאב העיקרי של החברה – זכויות היוצרים על המוצר או השרות (על הקוד או התהליך). לגבי השיווק, כמות ההתמחויות וספקי השירותים רחבה (יחסי ציבור, כתיבה טכנית, כתיבה שיווקית, גרפיקה, אתר האינטרנט, הכנת תערוכות, פרסום, אסטרטגיה, ניהול מוצר וכיוצא בכך) ועל כן אין ברירה, אלא לעבוד עם מגוון קבלני משנה.

לעומת זאת, ניתן להבחין כי ישנם תחומים מסוימים בהם מיקור החוץ איננו נפוץ ובהם ניתן למוצאו באופן נדיר יחסית. תחומים אלה כוללים את תחומי המכירות (בעיקר בענפי ההי-טק), הכספים ומשאבי האנוש.

 

מדוע מיקור החוץ איננו נפוץ בתחומי המכירות, הכספים ומשאבי האנוש? ומדוע חברות קטנות ובינוניות (SMB) לא משתמשות כמעט בשרותי מיקור חוץ?

אחד הטיעונים המשכנעים למיקור חוץ הינו מתן האפשרות ללקוח להתמקד בליבת העסקים שלו. משמע, לעסוק בתחום ההתמחות שלו באשר הוא. מכאן עולה השאלה, האם משמעות הדבר כי מכירות, כספים ומשאבי אנוש משתייכים לרוב לליבת העסקים ועל כן לא סביר שחברות יוציאו אותם החוצה למיקור חוץ? קשה להניח, הרי ברור שחברה המתמחה במתן שירותי משאבי אנוש, כספים או מכירות בכל זמנה ובמגוון של חברות, תהיה מיומנת יותר בביצוע כל אחת מהמשימות. מן הסתם החברה, בעלת ניסיון, מתעדכנת בתחומה, ומכירה את הכלים והאפשרויות בשוק לביצוע מיטבי של משימותיה בכל סוג של ארגון לו היא אמורה לתת את השירות. אז מדוע בכל זאת זה לא קורה? להערכתנו, הבעיה הינה מנטלית. הנהלת חברה מתקשה לקבל החלטה להוציא למיקור חוץ את ניהול המשאב האנושי, ניהול המשאב הכספי וניהול המכירות, מאחר ולכאורה תחומים אלו רגישים מידי ולא רצוי שיהיו ב"ידיים זרות", למרות שהם לא נמצאים בליבת העסקים של החברה. תחומים אלו נתפשים כתחומים שעלולים לפגוע בחברה, במידה ולא ינוהלו באופן נכון.

 

מה נכון לעשות?

לסוגיית מיקור החוץ אין פתרון קסם אוניברסלי. יש לחזור לסיבה הבסיסית, שבעטיה נולד הרעיון של מיקור חוץ. משמע, האם התחום הספציפי מצוי בליבת העסקים של החברה או לא. יש לבחון זאת בראייה רחבה יותר, מהאופן בו אנו בוחנים בדרך כלל שאלה זו. לעיתים, תחומים מסוימים שלכאורה אינם ליבת העסק בענף כלשהו, הינם בליבת העסק של חברה ספציפית בענף וההפך, תחומים מסוימים שלרוב נחשבים בליבה העסקית של ענף כלשהו, אינם בליבה העסקית של חברה ספציפית בענף. לדוגמא, אם לחברה מסוימת יכולת ייחודית שפיתחה בתחום פיתוח קרירה לעובדים בתוך החברה, או שיטת מכירה ייחודית, התורמת משמעותית להצלחתה של החברה אל מול מתחרותיה, הרי לא ניתן להוציא למיקור חוץ את משאבי האנוש או גוף המכירות. מהכוון השני, ניתן למצוא חברה, אשר פיתחה במשך שנים מערכת מחשב, הנותנת לה יתרון תחרותי ייחודי אל מול מתחרותיה. חברה זו לא תוכל להוציא את תחום זה למיקור חוץ, למרות שכיום זו הנטייה הטבעית. להערכתנו, בכל מקרה שבו החברה לא מזהה יתרון תחרותי ייחודי בתחום ספציפי, הרי תחום זה אינו בליבת העסקים של החברה, ולפיכך יהיו חברות מתמחות אחרות שיבצעו את המשימות באופן טוב יותר ממנה ועל כן עליה להוציא תחום זה לביצוע במיקור חוץ.

 

מה לגבי חברות קטנות ובינוניות (SMB)?

התשובה לגבי חברות קטנות היא פשוטה. בעיקרון, קבלת ההחלטות צריכה להתבצע כמו בחברה גדולה. אולם, ישנם שני הבדלים עיקריים לעומת חברות גדולות. הראשון הוא כי חברה קטנה חייבת לעשות זאת במדורג, עקב המשאבים הנדרשים בתהליך המעבר למיקור חוץ ובהתייחס למשאבים המוגבלים של החברה. השני ואולי החשוב יותר, הוא כי חברה קטנה ובינונית חייבת להתנהל באופן מקצועי ולכסות על הפער הטבעי בבעלי תפקידים טובים (עקב מחסור במשאבים כספיים) ולהוציא פעילויות למיקור חוץ , על מנת לקבל את השירותים המקצועיים ביותר, ליהנות מכל התחומים מהם נהנית חברה גדולה וליישם שירותים שאולי אין ביכולתה לממש, אלא במיקור חוץ בלבד (לדוגמא באמצעות מיקור חוץ בחלקי משרה – יום בשבוע של ניהול משאבי אנוש ויומיים בשבוע של ניהול כספים).

 

לסיכום, לתפישתנו  יש להשתחרר מדעות קודמות ולבחון באופן מעמיק מהן הפעילויות, המהוות את הליבה העסקית של החברה, אותן רוצים לשמר בחברה ואת יתרת הפעילויות להוציא למיקור חוץ. כמו כן, חברות קטנות ובינוניות חייבות להוציא את מירב הפעילויות למיקור חוץ על מנת לשרוד בשוק ולהתנהל תחרותית כמו חברה גדולה.    

 

* אבי קרעין וזאב הרשקוביץ – מנכ"לים משותפים בניהול נטו. ניהול נטו עוסקת במיקור חוץ של מנהלי כספים, חשבים וכלכלנים ובמנטורינג עסקי לחברות.

 

קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יוני 2008. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

יכול לעניין..

הקשר בין אחשוורוש, אסתר ומיקור חוץ בעת העתיקה

  מאת: יובל ניר *     המלך הפרסי כסרכסס ישב על כס זהב על …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *