ראשי » ניהול המשאב האנושי » יחסי עבודה » הקמת משרד לענייני עבודה ותעסוקה

הקמת משרד לענייני עבודה ותעסוקה

מאת: ד"ר עוזר כרמי, יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי העבודה

 

הקמת משרד עצמאי לענייני עבודה ותעסוקה תועיל למשק ולחברה ותאפשר להשפיע על עיצוב שוק העבודה בעידן הגלובליזציה.

בין ההצעות השונות שהועלו לאחרונה בממשלה לייעול השירות הציבורי עלתה גם ההצעה לפרק את משרד העבודה והרווחה למרכיביו המקוריים ולהקים משרד נפרד לענייני עבודה ותעסוקה. הצעה זו עוררה ביקורת מצד חוגים שונים, אך בניגוד להצעות אחרות שעולה מהם ריח כבד של פוליטיזציה, דווקא להצעה זו יש היגיון חברתי-כלכלי ורציונל תפקודי.

הקמת המשרד המאוחד לענייני עבודה ורווחה לא הגשימה, אפילו חלקית, את  התקוות שתלו בה. יותר ויותר מתברר, כי בפועל החיבור בין שני המשרדים בשנת 1977, פרי יוזמת ממשלת בגין הראשונה, היה מלאכותי ולמעשה המשיכו שני המשרדים לפעול באופן נפרד, אפילו פיזית. מבחינה תפקודית, לא הביא החיבור המאולץ בין שני המשרדים לפיתוח מדיניות מקרו-חברתית אחידה ומתואמת ובוודאי לא ליישום אפקטיבי של מדיניות כזו. חמורה מכך היא העובדה שמאז הקמת המשרד המאוחד נחלש מאוד צד העבודה וקופח מאוד והוא הפך לגורם שולי בעיצוב שוק העבודה הישראלי ובהתאמתו לשינויים שמקורם בסביבה הכלכלית והחברתית. כל הנושאים שבהם טיפל המשרד בהצלחה בעבר כמו יחסי עבודה, הפעלת שירות התעסוקה, הפעלת המועצה ליחסי עבודה, הכשרה מקצועית ועוד סבלו מהזנחה רבה מאז אוחדו המשרדים. הדברים נוגעים במיוחד למעורבות המשרד בסכסוכי עבודה בשירות הציבורי, שמאז אוחדו שני המשרדים הפכה למינימלית, אם בכלל הייתה מעורבות כזו.

לעומת זאת, מאז 77' נושא הרווחה, או בשמו הקודם "סעד",  זוכה להתעניינות ציבורית ותקשורתית גדולה יותר ולהפניית משאבים רבה יותר, על חשבון העיסוק בנושאי עבודה. גם העובדה שבראש המשרד המאוחד עמדו בשנים האחרונות שרים ממפלגות דתיות העצימה את הטיפול בצד הרווחה על חשבון צד העבודה.

הרציונל הבסיסי שעמד מאחורי האיחוד בין משרדי הסעד והעבודה, שעליו עוד הומלץ בימי ממשלת רבין הראשונה, היה שהחזרת מובטלים למעגל העבודה היא עניין מובהק של רווחה. מבחינה תפקודית נטען, כי איחוד בין שני משרדים יביא ליעילות ולחיסכון.

הטיעון הראשון הוא אמנם נכון, אך אין בו כדי להצדיק את החיבור המגושם בין שני המשרדים. קיימת אמנם זיקה בין רווחה לעבודה, אך הקשר בין שני הנושאים לא חזק יותר מהקשר בין נושא התעסוקה לנושאים משיקים נוספים כגון: פיתוח התעשייה, עידוד המסחר או יצירת מקומות עבודה ע"י משרדי הכלכלה השונים. אשר לטיעון השני הוא נכון באופן חלקי בלבד. המבחן המרכזי במדיניות ציבורית איננו רק "מבחן היעילות",  אלא בעיקר "מבחן האפקטיביות". מבחינה זו עדיף היה, אולי, ליישם את הצעתו של השר לשעבר גד יעקובי, שהציע בשעתו להקים "משרד לרווחה חברתית",  אשר יכלול את משרדי הבריאות, הסעד והביטוח הלאומי. הצעה זו תקפה גם כיום נוכח האפשרות לפירוק משרד העבודה והרווחה במתכונתו הנוכחית.

על רקע זה נראה כי הקמת משרד עבודה ותעסוקה עצמאי כיום יאפשר לקיים מערכת סבירה בתחום העבודה, ההכשרה המקצועית והטיפול בסכסוכי עבודה. יש בכך אף הזדמנות נדירה למנות לתפקיד השר במשרד העצמאי אישיות בעלת מעמד ציבורי ויכולת מקצועית, דוגמת מינויו של ד"ר ישראל כץ לתפקיד שר העבודה והרווחה בשנת 77'.

הקמת משרד עצמאי לענייני עבודה ותעסוקה צריכה להיות מלווה בחיזוקו הממשי של המשרד החדש, על-ידי שורה של החלטות מדיניות ובהן: הפעלה מחדש של "המועצה ליחסי עבודה", שתפקידה לייעץ לשר בכל הנוגע ליחסי עבודה ואשר אינה פועלת מזה מספר שנים.  מומלץ להקנות למועצה זו "שיניים" על-מנת שתהפוך לגורם מרכזי בעיצוב יחסי העבודה במשק. כמו-כן, יש מקום לפעול לחידוש פרסומו של הדו"ח השנתי של הממונה על יחסי עבודה, כפי שהיה נהוג בעבר, ולחזק את מעמדו וכוחו של הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד. בנוסף, מומלץ לפעול לחיזוקו של האגף להכשרה ופיתוח כ"א במשרד בכל הקשור להכשרה מקצועית. חיזוק פונקציות אלה של משרד העבודה החדש, לצד הגדלת מעורבותו בנושאי תעסוקה, תיווך וגישור בסכסוכי עבודה בסקטור הציבורי והעברת תשלומי דמי אבטלה ישירות ע"י המשרד, יביאו לכך שהמשרד יהפוך לגורם דומיננטי בעיצוב שוק העבודה בישראל.

בראייה ארוכת טווח יותר ונועזת הרבה יותר כדאי לשקול לפעול לפי המודל הבריטי, לפיו אוחדו משרדי העבודה והחינוך למשרד אחד ולהקים בישראל משרד חדש שייקרא "המשרד לטיפוח ההון האנושי" ואשר יכלול את משרדי העבודה והחינוך. אין כלל ספק, שההון האנושי הוא אחד מנכסיה היחידים כמעט של ישראל וליבת יתרונה היחסי בשווקים העולמיים. כאן שפיתוחו וטיפוחו של ההון האנושי צריך לעמוד בראש סדרי העדיפויות של הממשלה ומשרד מהסוג הזה יכול לסייע בקידום המטרה החשובה הזו.

השינויים הדינאמיים בכלכלת העולם ובשוקי העבודה יצרו מציאות חברתית, כלכלית ותעסוקתית חדשה. שינויים אלה משפיעים השפעה מהותית על המשק הישראלי כולו ומחייבים התמודדות מערכתית, רב-תחומית ויצירתית מצד ממשלת ישראל. תהליך הגלובליזציה של השווקים, המשך החשיפה לייבוא מתחרה, נסיגת התעשיות המסורתיות, האצת ההפרטה במשק, תהליכי דה-רגולציה וליברליזציה, כניסת עובדים זרים למעגל העבודה, יצירת שוק עבודה שניוני של עובדים חלשים חסרי זכויות והגנה מקצועית, חדירה של תבניות העסקה חדשות ובלתי שגרתיות, הגדלת הפערים בשכר וקפיצת המדרגה בהיקף האבטלה – כל אלה מחייבים הקמת משרד חדש לענייני עבודה ותעסוקה, שיאפשר לממשלה להתמודד ברצינות עם האתגרים החדשים של שוק העבודה בעידן הגלובליזציה.

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יכול לעניין..

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עבודה בחג פורים

   מאת:  עו"ד הילה פורת*         תקציר האם בחג פורים זכאי עובד ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *