ראשי » ניהול ידע ולמידה ארגונית » מנגנוני למידה וניהול ידע » הטמעת ניהול ידע בארגון בצורה נכונה

הטמעת ניהול ידע בארגון בצורה נכונה

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 171, 28 ביולי, 1999

 

ארגונים רבים אינם מצליחים לממש את הפוטנציאל הטמון בניהול ידע, בשל העדר תהליך מתוכנן, שיטתי ותשתיתי, אומר ד"ר ישע סיון, המדען הראשי של "המעבדה לתשתיות ידע" בשפיים ומרצה באוניברסיטת תל-אביב. ניהול ידע המתנהל טיפין טיפין, בצעדים קטנים, נדון לקשיים ולכשלון. ניהול ידע כזה בא לביטוי בסדנה פה, הכשרה שם, והקמת אתר חובבני ברשת המידע הפנימית, לא מעודכן, שעובדים ממעטים להסתכל בו, כי הוא לא נותן להם ערך מוסף ממשי. חייבים להסתכל על ניהול ידע בצורה מערכתית, הדורשת עבודה יסודית, תשתיתית, מתוכננת מראש לפי מודל – רק כך יכול ארגון להגיע לאימפקט הגדול של ניהול ידע. 

ד"ר סיון מציע תהליך שיטתי בן ארבעה שלבים, שהוא קורא לו "הזנקה", כדי ליצור בארגון ניהול ידע שתהיה בו די "מסה קריטית" למימוש ניהול ידע אפקטיבי.

  1. בשלב ראשון – שלב ההכשרה, הארגון לומד מהו ניהול ידע בכלל, מהו ניהול ידע בתחום העסקי שבו פועל הארגון, ואיך מתנהל הידע הקיים בארגון בשלב זה , לפני התהליך המובנה.
  1. בשלב השני – שלב המיפוי, נבדקת זרימת הידע בין נקודות בארגון, וממפים את תהליכי הידע העקרוניים והקריטיים של הארגון. תהליך ידע הוא כל תהליך עסקי שמסתכלים עליו מפרספקטיבה של ידע. "למשל, כניסה של לקוח חדש לסניף בנק, הוא תהליך עסקי שיש להסתכל עליו מפרספקטיבה של ידע. אם לקוח פתח דלת ונכנס לבנק כדי לפתוח חשבון,הבנק כבר השקיע לשם כך אלפי דולרים ביחסי ציבור. אם הלקוח לא יקבל התייחסות אישית תוך זמן קצר, הוא עלול לצאת מהבנק. לכן, ניהול ידע נכון אמור להביא לכך שהפקידה הראשונה שיראה הלקוח צריכה לעזוב הכל, 'לתפוס' אותו ולטפל בו. כלומר, במיפוי התהליך העסקי הזה, צריך לוודא מה יודע הלקוח, מה הפקידה יודעת, מה מנהל הסניף יודע, מה יודע הממונה על קליטת לקוחות חדשים במטה הבנק וכו'.
  1. בשלב שלישי מתקיים תהליך של אפיון, שבו שוקלים את כל ההיבטים הארגוניים בפיתוח מערכת ניהול ידע. כלומר, מי ינהל את הידע, באיזה מערכות מחשוב, האם וכיצד יתוגמלו העובדים המשתמשים במערכות, כיצד ידע חדש שנמצא מחוץ לארגון ייכנס לתוך המערכת וכדומה.
  1. בשלב הרביעי האחרון בונים מודל של ניהול הידע בארגון, הכולל את החזון של מערכת ניהול הידע. בשלב זה גם מציגים מודל הכולל מגוון ממשקים אפשריים לאתר בטכנולוגיית אינטרנט שיוקם ברשת המחשוב הפנימית. גורמים הקשורים לארגון, כמו ספקים או לקוחות, יוכלו להתחבר לאתר או לחלקים ממנו.

 

"ארגונים רבים מוצאים את עצמם בסופו של דבר עם אתר 'מת' וחשים כי ניהול הידע לא תרם להם בצורה משמעותית. תהליך מובנה כזה, הנמשך שלושה עד שישה חודשים, מאפשר להנהלה לקבל הכרעות מושכלות ואפקטיביות לתכנון ולמימוש ניהול הידע", אומר ד"ר סיון.

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

יכול לעניין..

rtf3412152945_1513119088

ניהול ידע בחברות גלובליות

מאת: ענת גייפמן – ברודר* פורסם לראשונה בירחון משאבי אנוש מספר 231-232, מרץ-אפריל 2007   ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *