ראשי » ניהול המשאב האנושי » תגמולים, שכר וחשבות » האם עובד זכאי לשכר עבור יום 'גשר'?

האם עובד זכאי לשכר עבור יום 'גשר'?

 

מאת: הילה פורת, עו"ד *

rtf3462415397_3101811017

בעקבות יום הגשר שנוצר בין סוף השבוע לבין יום הכיפורים (ערב החג ביום ראשון), עולה השאלה  בדבר היעדרות מהעבודה באותו יום והשכר בגינה.

בחוקי העבודה אין התייחסות ל"יום גשר", מסבירה עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה ומנהלת אתר עולם העבודה. בהקשר לכך, מוסיפה עו"ד פורת, ישנן שתי אפשרויות: 

יום גשר ביוזמת המעביד

על פי ההלכה שנקבעה בבתי הדין לעבודה, עובד זכאי לשכרו גם אם לא עבד בפועל, כאשר הוא מוכן לעבוד והמעסיק לא סיפק לו עבודה. לפיכך, במקרה בו המעסיק כופה על עובד שלא לעבוד ביום מסוים, שבו העובד היה מוכן לעבוד, על המעסיק לשלם לעובד שכר עבודה בגין יום זה.

והאם המעסיק יכול ליצור לעובד יתרת חופשה שלילית?

החובה למתן חופשה שנתית מוטלת על המעביד והוא זה המסדיר את מועדה, כך נקבע בפסקת בתי הדין לעבודה. בכפוף לכך כי כשמדובר על חופשה בת 7 ימים רצופים ומעלה, תאריך תחילת החופשה יקבע לפחות 14 יום מראש.

לפיכך, במקרה בו לעובד ישנה יתרת חופשה צבורה לזכותו, המעסיק יוכל לנכות לעובד יום חופשה בגין יום הגשר ולשלם לו דמי חופשה בגין יום זה. אך במקרה בו לעובד ספציפי אין ימי חופשה צבורים לזכותו, המעסיק אינו רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל ביום הגשר שנכפה עליו. מעסיק אשר למרות זאת ירשום לעובד יתרת יום חופש שלילי, בגין יום חופשה שכפה על עובד, לוקח על עצמו את הסיכון כי העובד יתבע שכר עבודה על יום החופשה הכפוי, לרבות פיצויי הלנת שכר.

 

יום גשר ביוזמת העובד

אם העובד פונה מיוזמתו למעסיק ומבקש יום גשר, בידיעה כי אין לו ימי חופשה צבורים –  המעסיק יכול לנכות לעובד יום היעדרות ממשכורתו. האפשרות לרשום לעובד יום חופשה במינוס (יתרה שלילית) ולשלם לו שכר רגיל, טרם נבחנה בבית הדין לעבודה. נראה כי המעסיק יהיה רשאי לקזז את היתרה השלילית מכל סכום שיהיה חייב לעובד, רק במקרה בו יהיה למעסיק תיעוד בכתב על כך כי העובד ביקש את יום החופש, מאשר שאין לזכותו ימי חופשה צבורים באותו מועד ומסכים כי המעסיק יוכל לנכות מכל סכום שיגיע לו בעתיד את היתרה השלילית של ימי החופשה.

 

לפיכך, מסכמת עו"ד הילה פורת, מעסיק שכופה יום גשר על עובדיו יוכל לקזז יום חופשה ממכסת החופשה הצבורה של כל עובד או לשלם לעובד שכר רגיל עבור אותו יום (במקרה בו לעובד אין יתרת ימי חופשה צבורה לזכותו) – זאת כמובן כשלא קיים הסכם אישי / נוהג / הסכם קיבוצי / צו הרחבה במקום העבודה הקובע אחרת.

כמובן שיש גם אפשרות לכל הסדר אחר שיטיב עם העובד (למשל- ניכוי של חצי יום חופש בלבד וכדומה). יצויין כי המעסיק יכול לנכות יום חופשה מלא גם אם מדובר בערב חג , אלא אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי / ענפי / מיוחד, צו הרחבה ענפי, הסכם עבודה או נוהג הקובע אחרת.

 

 

* עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא" ומנהלת אתר עולם העבודה www.hilaporat.co.il

קישורים רלבנטים באתר:

יכול לעניין..

הילה פורת

התיישנות חופשה שנתית

  מאת: הילה פורת, עו"ד * סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן – החוק), ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *