מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
פורום חדש של מנהלי הידע בישראל משמש לשיתוף מקצועי מחד ולקידום המעמד המקצועי מאידך
מאמר מאת: ג'ודי מלץ, המאמר פורסם בגלובס ב 19.05.02
כשיפסיקו לשאול אותו איך הוא מבלה את שעות היום, יידע יגאל חמיש, שהשיג חלק ניכר ממטרתו. "לא שואלים מנהל שיווק, מנהל כספים או מנהל משאבי אנוש מה הם עושים. הרי זה די ברור. אבל לגבי מנהלי ידע, כמוני, זו תמיד השאלה הראשונה: מה אנחנו עושים בדיוק?"
מאז סוף אלף תשע מאות תשעים ותשע מכהן חמיש בתפקיד מנהל הידע בחטיבת הנדסה ותכנון של בזק, ולפני שנה הקים את פורום מנהלי הידע בישראל, גוף המאגד כמאה חברים, ששם לו כמטרה את ההכרה בתפקיד מנהל הידע כמקצוע לכל עניין בישראל. "כמו שאוניברסיטאות מוציאות רופאים, מהנדסים ועורכי דין, עליהן להוציא גם מנהלי ידע. זה צריך להיות דבר מובן מאליו", גורס חמיש.
והוא אינו היחידי, שמרגיש תסכול כשעליו להסביר במה הוא עוסק. "כן, כל שיחה על העיסוק שלי מחייבת בערך שלושים דקות של הסברים על מה זה בדיוק ניהול ידע", אומר ד"ר איתמר עופר, סגן מנהל בית חולים שניידר, שמונה לא מכבר לתפקיד ראש פרויקט ניהול ידע בקופת חולים כללית.
בשנים האחרונות מרבים לדבר על תורת ניהול הידע, למרות שמעטים מאוד, כך מסתבר, מבינים במה מדובר. הכל יודעים לספר על תרומתו האדירה של התחום לשיפור התפקוד הארגוני, אך להגדיר בדיוק מה זה ידע ואיך מנהלים אותו – זה כבר סיפור אחר. ומכאן הפרדוקס הגדול: מצד אחד מייחסים חשיבות רבה לניהול ידע, אך מצד שני, יש מעטים מאוד העוסקים בתחום זה במשרה מלאה מאה חברי פורום מנהלי הידע, למשל, רק קומץ של חמישה עשר עד עשרים מוגדרים כמנהלי ידע על כרטיס הביקור שלהם. השאר הם עובדים ומנהלים, שאמנם עוסקים בתחום ומנסים לקדם אותו בתוך הארגון, אך עדיין לא זכו לתואר הנחשק.
מנהלי הידע צומחים מתוך הארגון, בדרך כלל תוך מאבקים לא קלים, ולא מגייסים אותם באמצעות מודעות דרושים, חברות השמה או ציידי ראשים. בתוך הארגונים, רבים עדיין אינם מבינים מי הם, מה הם עושים, ולמה צריך אותם.
לדברי ד"ר עדנה פשר, יועצת ניהולית, תפקידו של מנהל הידע הוא "להיות סוכן שינוי. כלומר, ליצור תרבות של שיתוף בידע ושמירת הידע בתהליכי עבודה שוטפים".
התעדכנות בידע שוטף
ד"ר עופר מציע את ההגדרה הבאה: "תפקידו של מנהל הידע הוא לדאוג לכך שהידע הרלוונטי יהיה אצל האדם הרלוונטי ברגע שהוא צריך אותו. כלומר, למצות את פוטנציאל הידע שבארגון. המטרה היא, בסופו של דבר, ליצור מצב שבו אנשים בארגון יזהו, וגם יחשבו, מי עוד יוכל ליהנות מהידע שצברו". דוגמא הקרובה ללבו היא מניעת זיהומים בבתי חולים. "יש אנשים, שהנושא הזה הוא חלק מהעבודה היום-יומית שלהם, אבל אין להם היום דרך להחליף ביניהם מידע, חוץ מאשר פגישות חודשיות או דו-חודשיות. תוכנית ניהול ידע, שהתחלנו ליישם עכשיו, תאפשר להם להתעד כן בזמן אמת על התפתחויות בתחום".
לדעת עופר, חשיבות ניהול הידע מתבררת, בדרך כלל, עם יציאתם לפנסיה של עובדים ותיקים, שצברו הרבה ידע. "יש אנשים, שעובדים בארגון מסויים ארבעים שנה ויודעים המון, אבל כשהם יוצאים לפנסיה, הם לוקחים את כל הידע איתם, והכל נגמר. אני מכיר חברות, שמחזיקות גימלאים כאלה כיועצים במשך חמש שנים אחרי הפנסיה או שמצמידים אותם למחליפים שלהם כמה שנים לפני הפנסיה, בתשלום נוסף, כדי שהידע שלהם לא יילך לאיבוד. המטרה היא, איפוא, לשמור על הידע בתוך הארגון, גם אחרי שהעובד עוזב".
הגדרת התפקיד על פי חמיש היא: "ליצור ידע, לתעד ידע, להפיץ ידע ובעיקר – ליצור תרבות ארגונית, המאפשרת זאת".
לדברי פשר, השותפה עם המי"ל לקורס היחידי, הקיים בארץ, להדרכת מנהלי ידע, מנהלי ידע מגיעים מכל תחומי העיסוק חום האיכות, יש כא לה שבאו ממערכות מידע, ואפילו כאלה שצמחו מתחום הכספים, ויש בזה היגיון. כמו שמנהל כספים עוסק במדידת וניהול הון פיננסי, מנהל ידע עוסק במדידת וניהול הון אינטלקטואלי. יש גם אנשים, שהגיעו לתחום הזה מניהול משאבי אנוש, וגם בזה יש היגיון, כי אנשים אינם אוהבים לשתף אחרים בידע שלהם. מאחר שמנהלי משאבי אנוש מטפלים באנשים, הם אולי מסוגלים יותר מאחרים לשכנע אנשים לשתף אחרים בידע שלהם".
מנהל הידע הראשון בישראל הוא רון דביר, שבשנת 96', מונה לתפקיד זה בחברת ECI. מאז הוא פרש, ועובד היום כיועץ עצמאי בתחום. מי שנחשב היום לאחד השמות הבולטים בתחום הוא גיורא שלגי, מנכ"ל רפא"ל. במובן זה, רפא"ל נחשב לארגון היחידי בארץ, שבו המנכ"ל מוביל באופן אישי את נושא ניהול הידע ושהיוזמה למנות מנהל ידע באה מלמעלה ולא מלמטה.
בפורום מנהלי הידע יש נציגים מכל מגזרי המשק: הסקטור הפ רטי והציבורי, הסקטור הצבאי והאזרחי, היי-טק, לו-טק, מערכות רפואיות ואקדמיה. בין היושבים בפורום נציגים של תנובה, TTI, אוניברסיטת בר-אילן, אמדוקס, קופת חולים כללית, נורטל, רפא"ל, השב"כ, אינטל, קומברס, צה"ל, האוניברסיטה העברית, משרד החוץ, בזק, הזרע, חברת החשמל, פלאפון, סלקום ואל-על.
תפקיד בלי עבר
לדברי חמיש, יוזם הפורום, "זה תפקיד שאין לו עבר. זה לא אחד התפקידים הקלאסים. זו דיסציפלינה חדשה לגמרי. כמו בכל תפקיד חדש אחר, שמנסים להכניס לתוך מערכת, גם לתפקיד הזה יש, באופן טבעי, התנגדויות". למרות שבישראל אין מנהלי ידע רבים, יש כאן דווקא שני פורומים, שדואגים לאינטרסים המקצועיים שלהם. האחד הוא פורום מנהלי הידע, בראשות חמיש, והשני הוא פורום המי"ל לניהול ידע וחדשנות, שבראשו עומד שלגי מרפא"ל. בפורום המי"ל חברים מנכ"לים של חברות, הפועלים להחדרת תורת נ יהול הידע בארגונים ישראליים.
לדברי חמיש, ניהול הידע מחולק לשלושה שלבים: "קודם כל, צריך לזהות את הצורך הארגוני בניהול ידע; בשלב הבא מגבשים תוכנית לניהול ידע בארגון; ובשלב הסופי, עוברים לניהול ידע שוטף. רוב הארגונים בארץ עדיין נמצאים בשלב של גיבוש ויישום תוכניות".
לדברי ד"ר ישע סיוון, מנכ"ל ומייסד חברת K2K, העוסקת בייעוץ ובמימוש פרויקטים של ניהול ידע, דווקא בתקופת מיתון, ניתן להפיק תועלת גדולה יותר מניהול ידע. "ברור שבזמנים כאלה, צו השעה הוא קיצוץ בהוצאות. אך לא פחות חשוב הוא הצורך להפיק יותר ערך מנכסים קיימים . ואחד הנכסים, שנוהגים להתעלם ממנו בתקופות כאלה, הוא הידע של הארגון". סיוון מביא רשימה של חברות בינלאומיות גדולות, דוגמת שברון, נביסקו, פורד ודאו כמיקל, אשר באמצעות תוכניות לניהול ידע הצליחו לחסוך עשרות ואפילו מאות מיליוני דולרים.
"בתקופות משבר, הפיתרונות השיגרתיים אינם טובים דיים", מסכימה פשר. "ארגונים, שמצליחים לנצל את הידע שיש להם בכל הפינות, וארגונים שמודעים למה שהם יודעים ואיך להשתמש במה שהם יודעים – אלה הארגונים שיצליחו בזמנים כאלה".
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים נוספים בנושא קהילות מעשה
tweet[Google]
Follow @leadersnet
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אפריל 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
