גישור – פתרון סכסוכים או גישה לחיים?

מאת: נח אבגר הלוי, יועץ ארגוני, מגשר ומנחה בתוכנית לפיתוח דמוקרטיה של המועצה האירופית

 

מבוא

המקום:	בית, משרד, שכונה או כל מקום אחר.
הזמן:	אתמול, היום, מחר
האירוע:	סכסוך או קונפליקט בין חברים, בני משפחה, קולגות, בין A כלשהו ל B  כלשהו.
הסיבה:	כמעט כל דבר.

לא עובר, ולו יום אחד שלם, בלי סכסוך כלשהו או התפרצות קונפליקט כלשהו.

בכל יום מישהו ירים את קולו, יפעיל את סמכותו או יפריד בין נצים. הסכסוכים והקונפליקטים בחיינו  נסובים סביב כל סיבה אפשרית ומקבלים ביטוי בדרכים מרובות –  מהיעלבות שקטה ועד סערת יצרים אלימה.

לעיתים קרובות, בדרך כלל בעקבות מאורעות חריגים ומזעזעים, עולה הנושא גם על סדר היום הציבורי.

"האלימות בחברה מתגברת" זועקות כותרות העיתון מפעם לפעם, והארץ נרגשת ורועשת. מישהו עוד יקים ועדה וזו תמנה מומחים הכותבים תוכניות על תוכניות לצמצום האלימות.

רקע

אפשר לומר, באופן כללי אך במידה רבה של דיוק, שככל שחולפות השנים על ההיסטוריה האנושית – גוברת מידת ההכרה בזכויות הפרט ובזכותו להגיע למימוש עצמי.

האינטראקציה בין חלקים שונים בחברה, הולכת וגוברת. שכבות חברתיות, שבעבר הלא רחוק חיו בהפרדה כמעט מוחלטת,  מקיימות בניהן אינטראקציה יום-יומית. התלות ההדדית גוברת.

יחד עם זאת, יחסי הכוחות בין קבוצות שונות בחברה לא מאוזנים, ובמקביל להתפוררות ההבדלים בזכויות בין המעמדות, אנו עדים להגדלת פערים כלכליים וכן לכך שיכולת ההשפעה של קבוצות מסוימות גדולה לעין ערוך מזו של קבוצות אחרות.

באופן טבעי, הגדלת המעורבות והתלות ההדדית בין קבוצות שאינן שוות-מעמד, הביאה עימה הגדלה משמעותית של מספר הסכסוכים והקונפליקטים בחברה.

ככל שגברה האינטראקציה בין חלקים שונים בחברה, הלך וגבר הצורך והחיפוש אחר כלים אפקטיביים ושוויוניים לפתרון קונפליקטים.

משפט ככלי חברתי לפתרון קונפליקטים

מטרתו המוצהרת של החיפוש אחר כלים להתמודדות עם ריבוי הסכסוכים והקונפליקטים בחברה ובמשפחה הינה פיתוח כלים אשר יעמדו לשרות כל הקבוצות החברתיות, ללא הבדלים של מעמד, מוצא או יכולת כלכלית.

אחד הכלים הראשונים שהתפתחו כתוצאה מחיפוש זה, הוא המשפט.

המשפט תפס מקום מרכזי בחיי הצדק החברתי, ותוך התפתחות בלתי פוסקת הפך לנגיש לכלל הפרטים המרכיבים את החברה (למעט ביקורת לגיטימית על מבנים של צדק משפטי, החולקים במידה זו או אחרת על הנאמר כאן, אך מקומה יאה למאמרים ומחקרים בתחום המשפט).

ברבות השנים, התמלאו בתי המשפט במתדיינים.  בימים אלו, אנו עדים להצפה של בתי המשפט כמעט בכל העולם המערבי, ולפגמים משמעותיים ביכולת של המערכת להתמודד עם העומס ועם המורכבות של המקרים המובאים בפניה.

אחד המאפיינים העיקריים של פתרון קונפליקטים על ידי המערכת המשפטית הינו עקרון ה"הכרעה". הצדדים מוסרים את הסמכות והאחריות לפתרון הקונפליקט בידי צד שלישי, השופט, וזה האחרון פוסק  "לטובת" זה אשר הביא את ההוכחות הרבות ביותר להצדקת עמדתו.

פתרונות מסוג זה יוצרים, במרבית המקרים, מצב של ניצחון-הפסד (Win – Loose), ואינם ממצים (ואף אינם מחפשים דרך למצות) את יכולתם של הצדדים להגיע לפתרון  יעיל לכל הצדדים (Win – Win).

כמו כן, אין השופט מתעניין ביחסים בין הצדדים. השופט ממקד את החלטתו סביב ראיות וטענות הרלוונטיות לנקודה המזערית ביותר עליה חלוקים הצדדים.

דבר זה, כמו גם קונפליקטים אשר הצדדים בהם לא הגיעו להסכמה לגבי מסירת סמכות ההכרעה בידי צד שלישי, שופט או בורר (מדינות, תאים משפחתיים ועוד), הביא לחיפוש כלים אחרים לפתרונות של סכסוכים וקונפליקטים. כלים אלו ואמצעים לחיפושם הפכו אט אט לדיסיפלינה אקדמית אשר לה ניתן השם: Alternative Dispute Resolution (בתרגום מילולי: פתרון אלטרנטיבי למחלוקות) ובכיניו המקוצר – A.D.R..

יתכן מאוד שהכלי המשמעותי ביותר שפותח במסגרת דיסיפלינה זו  הוא ה-"גישור".

משפט וגישור כמכוונים התנהגות חברתית

התפתחות המשפט ככלי מרכזי לפתרון קונפליקטים בחברה תורמת לאווירה של חיפוש פתרונות מסוג "ניצחון-הפסד", גם כאשר הקונפליקט אינו מגיע להכרעה משפטית.  היות ואנו יודעים שהפוסק המכריע בסכסוכים ובקונפליקטים ינקוט בגישת ההכרעה, אנו מכוונים את מחשבותינו והתנהגותנו מראש למצב של הכרעה. עקרון המשפט מנציח גישה של מנצח-מפסיד בקונפליקט, כמו גם  את העיקרון שאין אנו אחראים לפתרון הקונפליקט אותו אנו יוצרים, אלא ישנה סמכות-על אשר תפקידה המקצועי הוא להכריע.

A.D.R. (פתרון אלטרנטיבי של מחלוקות – ראה לעיל) בכלל, וגישור בפרט, מבטא ניסיון ליצירת שינוי עמוק בדרכי חשיבה והתנהגות, לא פחות מאשר ניסיון להקלה על המערכת המשפטית.

זהו ניסיון ליצור שינוי בדפוסי התנהגות בסיסיים של אדם וחברה. החיפוש הוא אחר כלים אשר ישכללו ויעמיקו את יכולתם של אנשים להקשיב זה לזה, ולהגיע לפתרון אשר מביא בחשבון את כל צורכי הצדדים. פתרון אשר יהיה שריר לאורך זמן ויביא בחשבון גם בניית מערכות יחסים חיוביות ולא רק פתרונות פרקטיים אשר בעקבותיהם נותר לפחות אחד הצדדים בתחושת הפסד.

גישור, אם כך,  מהווה ניסיון ליצור אווירה אשר תקטין את מספר הקונפליקטים ותרכך את עוצמתם (כלי פרואקטיבי), בניגוד לגישה הרואה בגישור כלי טכני להקלה על מערכת המשפט (כלי ראקטיבי).

מהו "גישור"

גרסאות קדומות של "גישור" מוכרות מתרבויות שונות. באתיופיה, טיבט, בתרבות היהודית, בחברה הערבית ועוד רבות אחרות הותירו את פתרונות הקונפליקטים בידי "איש חכם" המנחה בצורה לא מחייבת את הצדדים, אשר יישמו את פתרונותיו מתוך כבוד והערכה למעמדו וחכמתו, ולא מתוך כניעה לסמכותו הפורמאלית.

בעולם המערבי, ה"גישור" כשיטה התפתח בשלושת העשורים האחרונים.

ה"גישור" התפתח כמענה לצרכים שונים:

כמענה לצורך ערכי-חברתי, כמענה לעומס על בתי המשפט וכמענה לקונפליקטים אשר אין לבית המשפט או לסמכות בוררת אחרת את היכולת להתמודד עם מורכבותם (דוגמת קונפליקטים בתוך המשפחה, קונפליקטים וסכסוכים פנימיים בחברות כלכליות ועוד).

 

"גישור" הוא שיטה לפתרון סכסוכים וקונפליקטים על ידי צד שלישי בלתי תלוי, אשר אינו מחייב את הצדדים, ואינו מכריע בשבילם. הוא מנחה תהליך ומסייע לצדדים להגיע להסכם מרצון. המגשר מאפשר לצדדים למצוא פתרון אשר ייתן ביטוי למכלול הסוגיות השנויות במחלוקת.

יחד עם זאת, כאמור, יש לראות ב"גישור" לא רק כלי לפתרון קונפליקטים, אלא שפה, תרבות ותפיסת עולם בתוך ארגון.

התהליך מבוסס על יצירת תשתית להקשבת הצדדים זה לזה (מהלך לא קל בין שני צדדים הנתונים בקונפליקט) והרחבת הדיון לכך שיכלול את כל האינטרסים המעורבים, גם אם אינם רלוונטיים באופן ישיר למהות הסכסוך בו נתונים הצדדים (בעיקר יחסים ורגשות-  גורמים אשר המשפט מתעלם מהם כמעט לחלוטין). המגשר עוסק בהנחיית הצדדים למציאת פתרון משותף המקובל על שניהם ולאו דווקא בהצעת פתרונות משל עצמו.

הצדדים המעורבים הם אלו הנושאים באחריות למציאת הפתרון וליישומו.

בכל עת, אם רק ירצו בכך, רשאים הצדדים לעזוב את שולחן ה"גישור" ולעבור להתדיינות בדרך אחרת. בדרך כלל, "דרך אחרת" משמעותה, העברת הסמכות לפתרון הקונפליקט לידי צד שלישי מוסמך (שופט, מנהל, מורה וכדומה).

לב ליבו של תהליך ה"גישור", הוא הרחבת מעגל ההתדיינות כך שיכלול את כל המרכיבים של הקונפליקט (יחסים, עבר, דינמיקה, יחסי כוח ועוד), ולאו דווקא התמקדות בנקודה הספציפית עליה מתדיינים הצדדים. לעומת שיטות המשפט השונות, שם יש לכוח כלכלי משמעות בהשפעה על ההכרעה – אם על ידי שכירת עורך דין בעל השפעה, אם על ידי שכירת כמה עורכי דין להתמודדות עם המקרה, אם על ידי "התשת" הצד החלש במאבק ארוך – הגישור יוצר מצב שוויוני.

עם הזמן, התרחבה התפיסה לגבי מהותו של הליך הגישור, שיטות חדשות ונוספות הוטמעו בו.

הליך הגישור הפך לצומת בין תחומים ואסכולות שונות ומהווה כלי לניהול מערכות יחסים ולבניית תרבות ארגונית מפרה.

כיום, איננו רואים עוד בגישור כלי ממסדי לפתרון קונפליקטים, אלא כלי עוצמתי לניהול חיי הפרט וחיי הקבוצה במישור התקשורת הבין-אישית.

גישור הפך אט אט לשפה, לאופן התנהלות אישי, לכלי לניתוח מצבים בחיי היום יום ולעיצוב תגובות מועילות לטווח ארוך.

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2007. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר