מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
מאת: יורם גלי, קריאטימס לפיתוח מנהיגות צוותית,
מפתח ומנחה סדנת "אופטימיות בניהול"
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, חזר מסיור בסין היישר לנאום במסגרת ערב שעסק במלחמה בשחיתות. לינדנשטראוס ציין את חשיבות העידוד שיש לתת לכל העוסקים במניעת השחיתות ובמיגורה.
בנאומו, שהועבר ברדיו, נגע, בין השאר, בדרך בה מגיבים האזרחים לשחיתות בשלטון. האזרחים נחלקים לשניים:
– הפסימיים הטוענים שאין מה לעשות. יש לקבל זאת כחלק מהעניין ולקוות שלא יקרה רע יותר.
– האופטימיים שאומרים: "יהיה בסדר!". אלה רוצים להאמין שהנזק הוא מזערי ואין טעם לפעול יותר מדי בנושא. אנשים יתחלפו בתפקידים, ובסופו של דבר, הנזק לא יהיה גדול.
מיכה לינדנשטראוס מכוון לשביל הזהב הממוקם בין השניים וכולל את אלה המאמינים שניתן לעשות מעשה ופועלים ליצירת חברה טובה יותר.
לכל הלוחמים בשחיתות הוא הביע את הערכתו הרבה.
אציג מספר התייחסויות העולות מאמירה זו של מבקר המדינה לגבי אופטימיים ופסימיים, ובהמשך – אציג את עמדתי, ואם תרצו, את המבט האופטימי שלי.
- אופטימיים ופסימיים נתפסים כמי שנמצאים בשני צדדים קוטביים:
או שהראשונים נמצאים בצד אחד והאחרים בצד השני, או שאלו מצויים בקצוות של קו רצף שעל גביו יכול כל אדם לבחון את מיקומו לפי מידת האופטימיות או הפסימיות שלו.
- הפסימיים נתפסים כמי שרואים שחורות בלבד. להם תיוחס אותה אמירה מחוקי מרפי שבה: "אם משהו רע יכול לקרות, הוא אכן יקרה".
האופטימיים, לפיכך, נתפסים כמי שנמצאים בצד השני: רואים הכל בורוד. "יהיה טוב!" זו האמירה הקבועה שלהם, כמעין מנטרה שלא ברור מהו מקורה.
- מכאן עולה, שהאופטימיים הם אותם אנשים שראייתם איננה מפוכחת. פעמים רבות תיוחס להם נאיביות. המשפט המשקף זאת בצורה יפה הוא זה האומר כי: "אדם פסימי הוא אדם אופטימי עם ניסיון".
- בראייה זו של הדברים ישנו יסוד דטרמיניסטי: אנשים, בהגדרה, יהיו אופטימיים, פסימיים או במקום כלשהו ביניהם.
- הצגה דטרמיניסטית זו מפרשת את האופטימיות כמושג המשקף תכונת אופי מרכזית, או כמושג המשקף אישיות.
הח"מ מציע להתייחס אל האופטימיות כאל מיומנות שניתן לתמוך בה באמצעות מערך טכניקות, המוקנות במסגרת סדנאות הנערכות בנושא, בשיתוף עם ד"ר אבי ברמן.
מה, אם כך, מיוחד ומוצע כמענה לאמירה הפותחת?
- אופטימיות איננה נאיביות. וכדי להבטיח זאת, המושג המוצע הוא: אופטימיות מפוכחת.
- המסר הוא להתבונן ולראות את 2/3 הכוס המלאה (!) –
במסר זה מקופלים שני מסרי-משנה:
הכוס לעולם איננה מלאה (אלא אם מדובר באותו אדם שרואה רק ורוד!).
המינון המוצע הוא ליצור הטיה לטובת האופטימיות.
- להתייחס לחיים, לעצמך, לזולת, לעבודה במבט אופטימי – זו בחירה!
בחירה כזו איננה אומרת שניתן לראות מיד את מה שיוכל להיות טוב, אלא מזמינה חקירה מתוך נכונות מקדמית של אמונה שאכן יכול להיות טוב (או טוב יותר).
- מקור המושג בא מתוך המילה בלטינית Optimus, שמשמעה "הטוב יותר".
אדם המעיד על עצמו כאופטימי, אם כך, יהיה אותו אדם הבוחר להאמין שקיימת האפשרות שבעתיד יהיה טוב, ולפעול מתוך אמונה זו.
- תשובתי לדבריו לעיל של מבקר המדינה היא, כי אותם אנשים שברך, ואף הוא עצמו ביניהם, מהווים את אותם אנשים אופטימיים, וחשוב להדגיש – אופטימיים מפוכחים.
כי רק אנשים אופטימיים מפוכחים בו-זמנית –
א. מאמינים כי ניתן וכדאי לפעול למיגור השחיתות (מול החלופה של ויתור והרמת ידיים) ו-
ב. פועלים מתוך הבנה שזה לא חייב להיות ולא יהיה קל.
הבחירה לפעול, בסופו של יום, היא אותה הטיה חיובית הנותנת את הכוח ואת האנרגיה לנחישות.
ולסיום, אם בחרת, בעקבות קריאת מאמר קצר זה, לבחון ולפתח את נקודת המבט האופטימית שלך, יתכן שכבר הנחת את הגרעין האופטימי האומר: "להיות אופטימי (בצורה מפוכחת) לגבי יכולתי להיות אופטימי".
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים בנושא מיומנויות ניהול
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יולי 2005. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
