ראשי » ניהול המשאב האנושי » יחסי עבודה » אסרטיביות ביחסי עבודה

אסרטיביות ביחסי עבודה

מאמר מחודש

 

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 205, 28 במרץ 2000

 

המושג "אסרטיביות", מן הפועל 'to assert', פירושו לדעת לדרוש את המגיע לך בצורה ממוקדת והוגנת, לא תוקפנית, ולא מתוך כוונה לפגוע בזולת. "אין לערבב בין אסרטיביות לאגרסיביות", מדגישה אילנה חבר, יועצת חינוכית ומוסמכת בפסיכולוגיה ייעוצית (מארה"ב), המנחה בארגונים קורס, שכותרתו "אסרטיביות ביחסי עבודה". הקורס נמשך שלושה חודשים, שני מפגשים בשבוע, במקום העבודה, שעתיים-שלוש כל מפגש.

על מנת ליישם אסרטיביות, מציינת חבר, גם העובדים וגם המנהלים צריכים להשתתף בקורס, כדי שיוכלו למעשה לדבר ולהתנהג זה עם זה ב"שפה משותפת", מתוך צורת חשיבה שונה מזו, שהיו מורגלים בה.

המגמה בקורס היא, בין היתר, ליצור אצל כל משתתף יכולת לפתח דימוי עצמי טוב, הערכה עצמית חיובית ובטחון עצמי, ראייה אובייקטיבית של עצמו ושל הזולת, כאשר כל אלה הינם גורמים היוצרים אסרטיביות.

מלבד הלימוד התיאורטי בקורס, נערכים בו בעיקר תרגילי דינמיקה בין המשתתפים, בין עובד לעובד, בין עובדים למנהלים וכו'. למשל, תרגיל לפיתוח הנכונות להחמיא לזולת: כל משתתף מתבקש, בסבב, 'לתת' מחמאה, למי שיושב לידו. "ההנחה היא כי בכל אדם יש 'משהו חיובי', כזה או אחר, שאם נצביע עליו, נוכל לשפר אותו, ולשפר גם את ההרגשה העצמית וההערכה העצמית, שלנו ושל הזולת. אפשר אפילו לומר לו דבר פשוט, כמו 'אתה רגוע ונינוח, וזה משרה גם עלי אווירה טובה".

משתתף שמבקש 'לדלג' מעליו, שרוצה להימנע מהשתתפות בתרגיל מתן המחמאות, המנחה חוזרת אליו בהמשך הסבב, ומנסה להסביר את הסיבות הפסיכולוגיות לבקשתו זו, כמו העדר פתיחות ומחסומים רגשיים, שמקורם יכול להיות בילדות.

תרגיל אחר: המנחה מתארת סיטואציה אפשרית בעבודה, למשל חיכוכים בין עמיתים או בין עובד למנהל. גישה אסרטיבית צריכה להוביל את הצדדים 'לפתוח' את הסכסוך, לדבר עליו, לנתחו באופן אובייקטיבי במטרה ליישבו. לפי גישה זו, סכסוך בין עובדים שלא נפתר, יש להביאו בפני מנהל, "ואסרטיביות מתבטאת בהעדר חשש להביא את הסכסוך לדיון בפני המנהל".

חשיבה אסרטיבית מאפשרת הפיכת כעס לגורם יצירתי, על ידי זיהוי הסיבה הלגיטימית לכעס, בתהליך זה: אני כועס, אני רוצה לדעת מדוע, ומלבן את הסיטואציה ביני לבין עצמי, כדי להופכה משלילית לחיובית. יתכן, שאני כועס, כיוון שאני רוצה לשפר את תנאי העבודה שלי, וזו סיבה לגיטימית, כי אילולא כעסתי, לא הייתי מודע מספיק לתנאי עבודתי. יתכן, שאני כועס, מסיבה מסוימת, והלגיטימיות לכעס היא באפשרות לשפר את התנהגותי, בעקבות הכעס. כל סיטואציה של כעס, לאחר שמלובנת ומובהרת עם עצמי, מועלית בשיחה עם ה'אובייקט' האחר, עובד או מנהל, במטרה להגיע למסקנות משותפות.

בצורה דומה, ניתן להתמודד עם ביקורת. "אנחנו נוטים לראות כל ביקורת כשלילית, וכך לעשות כל ביקורת להרסנית בסופו של דבר. אבל צריך לדעת להבדיל, בין אם אתה המבוקר או המבקר, בין ביקורת הרסנית לביקורת בונה. באופן עקרוני, בביקורת צריך להימנע מלגמד את האחר, למנוע ממנו את הצורך להתגונן, להבין כי מטרת הביקורת לבנות ולהיבנות. תחומי לימוד ותרגול נוספים הם תקשורת בין-אישית מילולית ובלתי מילולית, הבנת שפת הגוף ועוד".

קישורים רלבנטים באתר:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יכול לעניין..

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עבודה בחג פורים

   מאת:  עו"ד הילה פורת*         תקציר האם בחג פורים זכאי עובד ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *