אופן צבירת זכויות בחופשת לידה – מעודכן

 

מאת: הילה פורת, עו"ד *

להלן סקירת הזכויות הנצברות לעובדת בתקופת היעדרותה בשל היותה בחופשת לידה.

 

הארכת חופשת הלידה

 

1. ביום 22.3.2010 פורסם ברשומות חוק עבודת נשים (תיקון מס' 46), התש"ע-2010 (להלן: "החוק"), אשר בין היתר, האריך את תקופת חופשת הלידה מארבעה עשר שבועות לעשרים ושישה שבועות. יחד עם זאת, התיקון לחוק לא האריך את התקופה שבשלה משתלמים דמי לידה לעובדת ע"י המוסד לביטוח לאומי. לכן, על אף שחופשת הלידה הוארכה לעשרים ושישה שבועות, דמי הלידה ישולמו בגין תקופה של ארבעה עשר שבועות (בכפוף לתנאי הזכאות לדמי לידה). לפיכך, נקבע בחוק כי יש לאפשר לעובדת החפצה לקצר את חופשת הלידה לעשות כן בתנאים הקבועים בחוק.

 

2. הוראות החוק בנוגע להארכת חופשת הלידה לעשרים ושישה שבועות, לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לחופשת לידה פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה; חופשת הלידה של עובדת כאמור נותרה ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.

 

3. 3. עוד קובע החוק, כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מכל זכות שהייתה נתונה לעובדת או לעובד ערב יום תחילתו של החוק (22.3.2010).

 

4. יצוין, כי הוראות החוק יחולו על עובדת או עובד שיצאו לחופשת לידה ביום 22.3.2010 ואילך.

 

 

להלן ריכוז הזכויות הנצברות לעובדת בתקופת היעדרותה בשל היותה בחופשת לידה:

 

פיצויי פיטורים

סעיף 2(5) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי יראו רציפות בעבודה לענין הזכות לפיצויי פיטורים, אפילו חלה בה הפסקה מחמת חופשה או פגרה שלא בשכר, שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד.

 

תקופת חופשת הלידה היא בגדר פגרה שלא בשכר שניתנה לעובדת עפ"י חוק, ולפיכך יציאת עובדת לחופשת לידה אינה מנתקת את הרציפות בעבודה לענין הזכאות לפיצויי פיטורים.

 

לענין קביעת סכום הפיצויים, צוברת התקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה באופן מלא [תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964], לפיה לענין קביעת סכום הפיצויים לא יובאו במנין: "תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953".

 

לאור האמור, מאחר ורק בגין חלק מתקופת חופשת הלידה זכאית העובדת לדמי לידה, כאמור לעיל, אזי יש לחשב את סכום פיצויי הפיטורים לעובדת שחופשת לידתה הוארכה כדלקמן:

• התקופה בגינה זכאית העובדת לדמי לידה מן המוסד לביטוח לאומי צוברת באופן מלא לפיצויי פיטורים.
• התקופה בגינה העובדת אינה זכאית לדמי לידה, הינה למעשה חופשה ללא תשלום, ותקופה של חופשה ללא תשלום העודפת על 14 יום לשנת עבודה, לא תובא במניין לעניין קביעת סכום פיצויי הפיטורים.

 

 

דמי מחלה

סעיף 4 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, קובע כי כל חודש עבודה מלא שעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה צובר לו 1.5 ימי מחלה (עד למקסימום של 90 יום).

 

תקנה 4 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, קובעת מספר הפסקות בעבודה כחריגים לנ"ל שיובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה, וביניהן חופשת לידה עפ"י חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

 

לאור האמור, נראה כי חופשת הלידה המוארכת תילקח בחשבון באופן מלא בצבירת דמי מחלה.

 

 

 

דמי הבראה

סעיף 6(ה) לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, קובע מפורשות כי "לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה עפ"י החוק".

 

על כן, נראה כי חופשת הלידה המוארכת תילקח בחשבון באופן מלא לצורך קביעת הזכאות לדמי הבראה, וכן לצורך חישובם.

 

 

 

חופשה שנתית

אורך החופשה השנתית המגיעה לעובדת, הוא פונקציה של מספר ימי העבודה בפועל במשך שנת העבודה. לפיכך, לא ייספרו ימי ההיעדרות של העובדת מעבודתה עקב חופשת הלידה, לצורך קביעת הזכאות לחופשה שנתית.

 

 

 

תשלומים לקופות גמל בחופשת לידה  

סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), קובע כי עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (להלן – גמלת שמירת הריון), והם ומעבידם או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה;

 

"קופת גמל" = כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

 

כשמדובר בתקופה של דמי לידה – נדרש בחוק לצורך הזכאות כי העובדת או העובד עבדו אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ובנוסף כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בניהם כל תקופת ההריון.

 

ביום 1.9.2008 נכנסו לתוקפן תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס"ח-2008 (להלן – התקנות), המסדירות את המועדים והכללים לתשלום לקופות הגמל. התקנות חלות על מי שזכאותם לדמי לידה החלה לאחר יום 1.9.2008.

 

לאור האמור, נראה כי חובת ההפרשה לקופת גמל קיימת רק בתקופה בה זכאית העובדת לדמי לידה, וכי אין חובה להפריש עבור העובדת לקופת גמל בגין תקופת חופשת הלידה בה העובדת אינה זכאית לדמי לידה.

 

 

 

להלן סקירה של ההוראות העיקריות בתקנות בכל הנוגע לתקופת חופשת לידה:

 

1. הגדרת שכר עבודה

בגין עובד/ת במשכורת (עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר) – יש להעביר תשלומים על בסיס שכר העבודה החודשי או שכר העבודה המשתלם בעד תקופה העולה על חודש.

 

בגין עובד/ת בשכר (עובד שאינו עובד במשכורת, למשל – עובד על בסיס שעות / ימים וכיוצ"ב) – יש להעביר תשלומים על בסיס שכר העבודה הממוצע של שכר העובד/ת בששת החודשים שבהם עבד/ה העובד/ת בפועל אצל המעביד, שקדמו לתקופה שבעדה זכאי/ת לדמי לידה / לגמלה לשמירת הריון.

 

2. במקרה בו רק המעביד משלם לקופת הגמל

במקרה בו נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה שבעדה הם זכאים לדמי לידה.

 

3. במקרה בו גם המעביד וגם העובד/ת משלמים לקופת הגמל

3.1 המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובד או העובדת זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה.

 

3.2 לגבי תשלומים החלים על העובדת או העובד –

• המעביד ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת או לעובד לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת הגמל החלים על העובדת או העובד בעד שני חודשי עבודה, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל על העובדת או העובד בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור.
• את יתרת התשלומים החלים על עובדת או עובד בתקופת חופשת הלידה אשר לא נוכו כאמור לעיל, ישלמו העובדת או העובד באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה (כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958).

3.3 המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו, בכל חודש, במהלך התקופה שבעדה זכאים העובדת או העובד לדמי לידה ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה במועדים שבהם היה משלם התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.

 

4. המעביד ימסור לעובד או לעובדת הודעה בדבר ההוראות המפורטות לעיל, לפי נוסח הטופס שצורף לתקנות, כדלקמן:

לעובדת – בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובדת.

לעובד – בתוך זמן סביר מיום שהעובד הודיע למעביד כי בכוונתו לצאת לחופשת לידה.

 

5. תקנות אלה מוסיפות על זכויותיהם של עובדת או עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ובוודאי לא גורעות מהן.

 

6. עד ליום 1.9.2008 (תחילת תוקפן של התקנות) יחולו ההוראות הבאות:

בתקופה בה עובדת נמצאת בחופשת לידה חל סעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, שבוטל ביום 1.9.2008, הקובע כי עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי והיא ומעבידה או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה. זאת בהתאם לתקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א-1991, שבוטלו אף הן ביום 1.9.2008.

 

האמור חל על המעביד שבינו לבין העובדת התקיימו יחסי עובד ומעביד כל תקופת ההריון והעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון.

 

ויודגש, כי עפ"י הסעיף הנ"ל, חובת המשך התשלומים היא רק להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות. לפיכך, עד ליום 1.9.2008 לא היתה חובה על מעביד להפריש כספים לקופת גמל של עובדת בתקופה בה היא נמצאת בחופשת לידה, אלא אם מדובר בקופת גמל הכוללת אפשרות לקצבה (שאז ניתן לטעון שמדובר בתשלומים ל"הבטחת פנסיה"), או אם הוסכם אחרת בין העובדת לבין המעביד בחוזה עבודה אישי, או באם ישנו הסכם / הסדר קיבוצי החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה.

 

לענין תשלומים לקופת גמל בתקופת שמירת הריון ראה פירוט במאמר "כיצד נצברות זכויות סוציאליות בתקופת שמירת הריון".

 

* עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא" ומנהלת אתר עולם העבודה www.hilaporat.co.il