ראשי » ניהול ידע ולמידה ארגונית » תיאוריות בניהול ידע » KM World 2001 – סיכומו של יגאל חמיש

KM World 2001 – סיכומו של יגאל חמיש

 סנטה קלרה, קליפורניה

 

יגאל חמיש, מנהל ידע בחטיבת הנדסה והתכנון בבזק

חבר הצוות המוביל של פורום מנהלי הידע בישראל

 

מבוא:

כנס ותערוכת KM World 2001 הוא האירוע הבינלאומי הגדל בעולם בנושא ניהול הידע, הנערך מדי שנה ב Santa Clara Convention Center, בסנטה קלרה, קליפורניה,ארצות הברית.

את הכנס יוזם ועורך המגזין הבינלאומי KM World.

לכנס זה, הכנס השנתי החמישי ניתן השם "Knowledge Drivers for the e-Enterprise".

 

על השתתפות בכנס מקצועי בארצות הברית שלאחר אירועי ה 11 בספטמבר:

ארצות הברית שלאחר ה 11.9 אינה אותה מעצמה שהכרנו בעבר, לכנס נרשמו כ 850 משתתפים, ובפועל השתתפו בו כ 380 בלבד, כל אלו שביטלו את השתתפותם היו מארצות הברית עצמה.

קיים חשש רב בארצות הברית מטיסות בכלל ומטיסות פנימיות בפרט, הדבר משתקף מאוד מחד – בטיסות שאינן מלאות, ומאידך – בתורים הארוכים המשתרכים במספר תחנות בטחון מהכניסה לטרמינל ועד לעלייה למטוס עצמו (בין 4-7 תחנות בדיקה,שיקוף,חיפוש ועוד).התורים הארוכים מביאים לכך שהטסים חייבים להתייצב (לטיסה פנימית) כשעתיים עד שלוש לפני מועד ההמראה המתוכנן.

בעלי דרכונים ישראלים זכו ל"יחס מיוחד" של בדיקות נוספות לאחרים בדמות בדיקה מדוקדקת של חפצים אישיים ובדיקה פיזית עם מגלה מתכת בכל כניסה למטוס עצמו – לאחר שעברו את כל בדיקות הביטחון שבדרך.

גם בביקורת הגבולות בכניסה לארצות הברית בשדה התעופה "קנדי", שוטר ביקורת הגבולות לא הסתפק במענה "Business" כסיבת הביקור , אלא התעקש לדעת פרטים מדויקים על הכנס, המקום, מקום השהייה ועוד.

 

על המשתתפים בכנס

משתתפים רבים היו מיחידות ה IT בארגוניהם, ובנוסף השתתפו גם נציגי מו"פ, משאבי אנוש, פתוח עסקים, שיווק, אך מספרם של מנהלי ידע "ממש" היה עדיין מועט, בעניין זה אפשר לומר כי לישראל הייתה נציגות מכובדת בכנס.(ראו בהמשך).מהתחום שלנו השתתף גם מנהל ידע של יח' מו"פ של France Telecom הממוקמת בארצות הברית.

 

על המשתתפים מישראל בכנס

מישראל השתתפו בכנס מ Amdocs – שמעון ברק מנהל הידע, מרפא"ל – יאיר דמבינסקי, מנהל הידע, מקמ"ג – ד"ר אלי מירון, מצוות ההיגוי 'של פרויקט ניהול הידע, מנהל מרכז המידע הטכנולוגי, מצה"ל/אמ"נ/יח' 8200 – קצין ניהול הידע, מבזק – נתן הלפמן, מנהל יח' לפרויקטים מיוחדים בחט"ל, ויגאל חמיש, מנהל הידע בחה"ת, מחברת הייעוץ ROM Knowledgeware, גב' מוריה לוי, יועצת ארגונית.

המשתתפים מישראל, "עשו" ניהול ידע הלכה למעשה במהלך הכנס : התחלקנו בהשתתפות בהרצאות השונות, החלפנו כל העת רשמים.כל מצגות מהכנס תפורסמנה באתר האינטרה-נט.

 

על הכנס ועל הפעילות בחטיבת הנדסה ותכנון

כבכל כנס מקצועי מתבקשת הסתכלות של המשתתפים "איפה אנחנו ביחס לאחרים".

חשוב שאציין כי אנחנו נמצאים בהחלט Far away ביחס לאחרים בתחום התרבות ובתחום התהליכים (כאשר אצלנו התרבות והתהליכים מגובים גם בכלים תומכים).בתחום הכלים הארגוניים , יש לנו עדיין הרבה מה לעשות.

 

Keynote speeches

במהלך ימי ההרצאות נערכו 4 הרצאות Keynote מפי מובילים בנושאים השונים של ניהול הידע.

 

סדנאות:

ביום הראשון לכנס נערכו 16 סדנאות (Workshops) בהובלת מנהלי ידע, מומחי IT, מנהלי פתוח עסקי, יועצים ארגוניים ויועצי ניהול .

הסדנאות נערכו בהשתתפות פעילה של משתתפי הכנס, בקבוצות עבודה ודיון שעסקו והתנסו ביצירה במשותף של : עבודה בצוותים, תכנון תהליכים אסטרטגיים ותהליכי תכנון, יצירת ידע חדש מבוסס על ידע קיים ועל חדשנות, תכנון פורטלים ארגוניים,הארגון הלומד ועוד.

 

הרצאות:

בשלושת ימי הכנס עצמו נערכו כ 90 הרצאות שונות בחמישה תחומי עניין, עובדה שאפשרה בחירה רבה ומגוונת:

  • אסטרטגיות ניהול ידע
  • טכנולוגית וכלי ניהול ידע
  • כלי ניהול תוכן (Content Management)
  • תרבות וניהול ידע
  • e-Business וניהול ידע

בהרצאות הוצגו תיאוריות ומודלים , Case studies , סיפורי הצלחה וכישלון, טכנולוגיות ויישומים תומכי ידע.

כל המצגות שפורסמו ע"י מארגני הכנס תופענה באתר.

ספר תקצירים נמצא ברשותי, לכל המעונין.

 

על התערוכה:

בתערוכה השתתפו כ 50 מציגים שהציגו יישומים תומכי ידע, מערכות לניהול ידע וניהול תכנים , חברות ייעוץ בתחום ניהול הידע ,מערכות למידה , פרסומים בתחום ניהול הידע ועוד.

הכלים שהוצגו היו בתחום התפעול (בסיסי נתונים) , בתחום הטקטיקה (מערכות תחקור איתור ואיסוף נתונים) ובתחום האסטרטגיה (מערכות למיפוי ו Visualization של ידע).

סקירה מפורטת של המוצרים השונים תופיע בסיכום הכולל.

 

תובנות מרכזיות מהכנס ומהתערוכה

2nd generation Knowledge Management – המרצים הרבו להדגיש שכעת צריך לדור הבא של ניהול הידע כשכוונתם: חיבור של ניהול הידע ל Business. מבחינתנו – זו בדיוק ההחלטה שקבלנו בחטיבה לפעול בנושאי תכנון תכנית הפתוח ותהליך פתוח שירותים ומוצרים תוך הסתייעות במנגנונים וכלים תומכי ידע

 

ניהול ידע – ניהול ידע הוא מדע צעיר , המתודולוגיה עדיין אינה מפותחת דיה וגם אין חומר מחקרי רב עדיין כדי להסיק מסקנות , אם כי כל המרצים ציינו כי מדובר בתהליך שיצליח רק במסלול : תרבות תומכת , בהמשך – פתוח תהליכים, ובסוף – כלים.

גם כאן אנחנו פועלים בדיוק בסדר הזה.

 

תרבות – מדובר בתהליך שינוי ונדרש ניהול שינוי (Change Management) , התהליך צריך להיות מובל ומונהג ע"י מנהלים.מנהיגות היא תנאי הכרחי להצלחת התהליך (Leadership).למעורבים בתהליך חשוב שתהיה מוטיבציה לשתף ולהשתתף וגם זה תפקיד המנהיגות : ליצור את ה Incentives המתאימים בצורה של הכרה , הוקרה ו/או תגמול.

 

תהליכים – ניהול ידע מצליח רק כאשר הוא קשור לתהליכים העסקיים בארגון, הוא חייב להיות business related, כדי שיצליח.

 

כלים – כלים תומכי ידע נחלקים לשלושה חלקים : כלים תומכי קבלת החלטות ואסטרטגיה (כלים המנתחים Context והקשרים בדרך של מיפוי ו Visualization) , כלים תומכי טקטיקה (בדמות פורטלים ומערכות ניהול תוכן מבוססות Web) , ומערכות תפעוליות (כגון בסיסי נתונים, Repositories ועוד).

אנחנו בחטיבה ובבזק נמצאים בשלבים שונים של אימוץ כיוונים אלו.

 

מדדים –  שאלה מרכזית המוטחת כל העת בפני המעונינים בקידום ניהול ידע בארגונים היא : "מה ה ROI?".

שתי אמירות מקוטבות נאמרו בכנס בעניין מדדים ומדידה- המביעות את הבעייתיות בנושא:

אמירה אחת טענה ש"מה שאינך יכול למדוד אינך יכול לנהל"

"What you cannot measure you cannot Manage!"

מנגד, אחד מהמרצים הבכירים ציטט את איינשטיין שאמר בעניין זה:

Sometimes what counts, you cannot count and what you can count, does not counts…”

"מה שאתה אינך יכול למדוד – נחשב מאוד , אך חשוב מזה: מה שאתה יכול לעתים למדוד – אינו נחשב…"

 

המרצים בכנס מכירים בכך ומודעים לכך שיש לתת את הדעת על אמידת ההצלחה של ניהול ידע בארגונים בפרמטרים של מדידה , אך מודעים גם לכך שנושא ניהול הידע אינו נושא "פרמטרי" רגיל ולא ניתן למדוד אותו בכלים המקובלים בעולם ניהול הפרויקטים.

לטענת אחד המרצים ניהול ידע שייך ל social system בארגונים ולכן צריך להימדד בכלים מתאימים המבוססים יותר על אמידת השינוי ממצב הבסיס , לאו דווקא על שינויים אחוזיים מקובלים.בעניין זה אני מפנה למאמרה של Kimberly Lopez שחקרה את הנושא בקרב ה Fortune 500 ומציעה סט מדדים לניהול הידע.

המאמר המציג את הנושא יופיע בסיכום הכולל.

 

 

קישורים רלבנטים:

 

יכול לעניין..

rtf4118985831_1870015862

קריטריונים לסיווג בעיות ופתרונות בתחום שילוב הידע לצורך פיתוח מוצרים חדשים

Criteria for Knowledge Integration’s (KI) Problems and Solutions Categorization in the New Product Development (NPD) ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *