ראשי » ניהול ומנהיגות » ניהול משברים » תסמונת בריכת החימצון: כיצד צפים מוצקי השפכים במעלה ארגונים דועכים

תסמונת בריכת החימצון: כיצד צפים מוצקי השפכים במעלה ארגונים דועכים

מאת: ד"ר זכי שפר, החוג לכלכלה וניהול האוניברסיטה הפתוחה וביה"ס למוסמכים במנהל עסקים, אוניברסיטת תל אביב

פורסם לראשונה אוגוסט 2001

 

התסמונת דלעיל אופיינית בעיקר לארגונים הנוקטים צעדי ייעול קיצוניים כתגובה לדעיכה ארגונית מתמשכת דוגמת אסטרטגיות שינוי בלתי מקוריות. תסמונת זאת אינה נכונה לארגונים המתייעלים בצורה רצופה בכדי לשפר את ביצועיהם העסקיים. היינו, ארגונים שאינם מחכים עד לשריקת חבל התליה בכדי לבצע שינויים נדרשים.

אחד האפיונים המרכזיים של ארגונים אלה הוא שמועסקים בעלי מיומנויות וכישורים שלהם ביקוש בשוק העבודה עוזבים, ואילו נעדרי הכישורים והאמביציות נשארים. דבר זה נכון במיוחד לגבי מנהלים. השפעה הרסנית בולטת למצב עניינים זה היא כישלונם הרצוף של מנהלים שנותרו באותם ארגונים או שנשכרו על ידם, לשנות את מגמת הדעיכה. למצב זה מתאים חוק גרשם (resham) המציין כי 'כסף רע מבריח כסף טוב'. והדרש הוא שמנהלים גרועים בכל אשר יהיו מבריחים אנשים בעלי פוטנציאל.

הדבר נכון אם נסתכל לתוך הארגון – מנהלים גרועים מהווים זרז משמעותי לאנשים בעלי יכולת לכוון את יכולותיהם כלפי חוץ, כלומר, לחפש הזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות יותר. ארגונים דועכים מתמידים לפי הרוב בסחרור כלפי מטה בכך שהם למשל, מקפיאים או מחסלים כל הזדמנות למימון הכשרה מקצועית או ניהולית.

אם נסתכל אל מחוץ לארגון ניווכח כי ארגונים המנוהלים על ידי שלומיאלים מבריחים מועמדים בעלי יכולת מלהצטרף לארגון בין כחברים ובין כשכירים (כמו למשל מנהלים בעלי יכולת) משתי סיבות. האחת, האופי הציני של ארגונים אלה הופך אותם לבלתי אטרקטיביים להוציא אנשים (מנהלים) שעומדות בפניהם מעט אפשרויות תעסוקה אם בכלל. סיבה שניה, מנהלים בארגונים דועכים ('המצטיינים' באסטרטגיות שינוי אנורקטיות) חוששים למקומם וחשים מאוימים על ידי מנהלים מוכשרים.

בנסיבות אלה ההשלכות מפחידות ביותר, כאשר מנהלים חסרי עמוד שדרה שאינם אלא שוליות עלובות, מעצימים את כוחם בארגון ובולמים כל סיכוי לרפורמה בעלת סיכוי של ממש לחילוץ הארגון הדועך תחת זאת דוחפים רפורמות נעדרות חזון באמצעות חיקוי ארגוני שבעיקרן נועדו להיטיב את חלקם. למה נמשל הדבר? תרנגולי הודו ישכרו רק תרנגולי הודו נוספים. הנמשל השני הוא שארגונים החפצים בתפנית אמיתית נדרשים לסלק את הנהלתם הבכירה עד תומה או להטמיע דפוסי התנהגות חדשים בהנהלה הנוכחית (כמעט בלתי אפשרי).

פעולות דפנסיביות (דוגמת שינויים המנפצים את הזהות הארגונית) עשויות להביא יתרונות קצרי טווח. אולם, אם אין בוחנים אל נכון למה בדיוק יביאו שינויים אלה, או שלא נשאלו השאלות הנכונות בטרם יושמו השינויים, כי אז מובטח כשלון בטווח הארוך. להנחה זאת שנבחנה במחקרים רבים, תוצאה בולטת והיא שארגונים דועכים מן הסוג שתואר לעיל מצטיינים במיעוט משמעותי בחדשנות ארגונית בעלת סיכוי אמיתי לחילוץ ממצבי הדעיכה.

כידוע, תחזוקה הולמת של בריכות חמצון תביא לניקויה העצמי (באמצעות חמצון, ערבול, שטיפות וכ"ו) מאחר והבריכה מאכלת חומרים בתהליך המסתייע בגז מתאן. במצב בו אין תחזוקה הולמת, צפים מוצקי השפכים מתחתית הבריכה כלפי מעלה ונוצרת בוצה או רפש כבד בתחתית הבריכה.

ארגונים מכל הסוגים עלולים ורבים מוצאים עצמם במצב עניינים עגום זה. והסיפא היא שאם ארגונים דועכים אינם נוקטים בתפנית שסיכויי הצלחתה נבחנו באומץ לב הם מוצאים עצמם במוקדם או במאוחר מונהגים על ידי הנהלות נעדרות יכולת המתאמצות בצורה אינטרסנטית מובהקת לשמר מצב עניינים המיטיב בעיקר עם עצמן.

לכל המעונין, דברים אלה תורגמו ממאמר שנכתב על ידי צמד מומחים (לא קיבוצניקים, אגב) ופורסמו בכתב העת היוקרתי בעולם למנהלים בשנת 1998. נפגשתי עם אחד מהם בכנס מדעי בטורונטו באוגוסט ושהדי במרומים שהוא אמנם שמע על קיבוצים ותו לאו). תכלית התרגום להאיר את עינינו בכמה נקודות מפתח.

נקודה ראשונה, קיבוצים למרבה הצער (ואני מדגיש קיבוצים ולא הקיבוצים), אינם לומדים משגיאות, אינם מטמיעים לקחים ומסלימים את מחויבותם בהתמדה מדהימה לאסטרטגיות מפוקפקות שתוחלתן עמומה כמו סיכוייהם להיחלץ אי פעם מן המשבר הנמשך זה 15 שנה ויותר. כאשר אני מציין קיבוצים, אין הדבר אמור לגבי קיבוצים גרידא אלא להנהלות קיבוצים ולהנהלות מרכזיות דוגמת התנועות הקיבוציות.

מצב עגום זה מתבטא בכך שחלק הארי של הקיבוצים נגררים אחר תבניות שינוי ארכאיות תוך ביטול שיטתי של עקרונות שמרביתם מאומצים בקנאות על ידי חברות עסקיות מצטיינות זה עשר שנים ויותר. אין רע ביישום שינויים שאין חולק על נחיצותם. יש רע (ויהיה רע יותר) בחיקוי עיוור של דפוסי שינוי מקיבוץ לקיבוץ ללא מערך מטרות מוגדר ובהיר שיציין ויוכיח כיצד בדיוק אמורים שינויים אלה להיטיב את מצבו של הקיבוץ בטווח זמן סביר.

במחקר שהסתיים לא מכבר בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב (נובמבר 2000) נמצא כי קיבוצים ומפעלים קיבוציים מדורגים במקום האחרון מבין כל סוגי הארגונים בישראל מבחינת יכולתם להתמודד עם משברים עתידיים. ומצויים במקום האחרון מבחינת היכולת והרצון להטמיע לקחים בעקבות משברים. לממצא זה משמעויות מרחיקות לכת ולעניות דעתי חמורות מאין כמותן ביחס לסיכויי ההיחלצות של קיבוצים מן המשבר הרב ממדי המתמשך.

מחקר אחר באותו מוסד גם הוא בנובמבר 2000, מצא כי להקמת מועצות מנהלים אין כמעט כל השפעה על ביצועיהם העסקיים של מפעלים קיבוציים. כאשר נבדקו הסיבות לעומק נמצא למשל שקיבוצים ממשיכים בהתחכמויות ובצדקנות עצמית בכך שהם נמנעים מלצרף חברי דירקטוריונים חיצוניים על אף העובדה שקיים קשר הדוק בין מספרם של חברי דירקטוריון חיצוניים להצלחה עסקית. כאשר נשאלים דירקטורים פנימיים (חברי קיבוצים) מדוע כך? התשובה היא שהחוק מחייב רק חברות ציבוריות במינוי דירקטורים חיצוניים ומאחר ומפעלים קיבוציים הם פרטיים ברובם אין הם מחויבים בפני החוק. מבחינה משפטית גרידא נכון הדבר אולם אלה שחוקקו את החוק היו ערים גם לעובדה שלאנשים חיצוניים תרומה משמעותית לביצועי הפירמה, דבר שכנראה אינו מעניין במיוחד את הדירקטורים הפנימיים שלנו הגם שחלקם הוכשר בקורסי דירקטורים למיניהם.

בשנת 1998 הובא לידיעתם של בעלי עניין מרכזיים בהנהלת התק"ם ממצא מעניין ממחקר שהקיף 53 קיבוצים מכל הזרמים. הממצא הצנוע הראה קשר מובהק ושלילי בין יישומם של שינויים קיצוניים לביצועים עסקיים. המחקר בוצע על ידי אדם שאין לו כל נגיעה (כמו המחקרים האחרים המצוטטים לעיל) לקיבוצים. לתומי סברתי שממצא זה יגרור הרמת גבה לפחות. לא מניה ולא מקצתה. הנהלות התנועות הקיבוציות (זולת הקיבוץ הדתי) מתמידות בהיגררות אחר אופנות ונמנעות בצורה עקבית מלבחון באומץ ובנחישות לאן הולכת התנועה הקיבוצית. יתכן שההנהלות יודעות מהו אופיו של יעד זה ויתכן גם שהן, שלא ביודעין, תומכות בחלק מן ההנחות המתורגמות במאמר זה.

 

קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יולי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

 

 

יכול לעניין..

פרוק בעיות מעגליות

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 206,  5 באפריל 2000   בעיה מעגלית היא בעיה חוזרת ומטרידה, ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *