שינוי התנהגות בעקבות הדרכה

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 283, 12 בנובמבר 2001

עובד המשתתף בהדרכה, בכדי ללמוד דפוס חדש וליישמו, אין ערובה שלא יחזור לדפוס העבודה הישן שהוא רגיל בו. הדרכה, אומר ערן שחטר, מנהל חברת הייעוץ "פיתוח הדרכה ולמידה", מיועדת לחולל למידה, שפירושה שינוי דפוסי התנהגות ואופני ביצוע. אחרת, השקעת הארגון בהדרכה עלולה שלא להיות כדאית.

שחטר מאבחן שלוש סיבות מרכזיות לנסיגה לדפוסי התנהגות וביצוע ישנים:

1. עמדות, ההסכמה והשכנוע – אנשים אינם חושבים שהדפוסים החדשים שלמדו הם הטובים, אלא דווקא הדפוס הישן, הקיים, מועדף בעיניהם. זה יכול לנבוע משמרנות, ויותר מזה מחוסר השתכנעות בטיבו של דפוס חדש. לעתים זה גם תלוי בשיטת ההדרכה. הדרכה, לכן, צריכה ליצור מצב, שבו חזרה לדפוס הישן תגרום לתחושת דיסוננס קוגניטיבי. אחרת, חזרה לדפוס הישן היא מטבע הדברים, כמעט מובנת מאליה.
2. חוללות עצמית ( efficacy self) – אם העובד שוכנע שהדפוס החדש טוב יותר, לא בטוח שיקיים אותו, כיוון שאינו חש עצמו מסוגל ויכול לממש את הדפוס הזה.
3. סיטואציות מכשילות – גם אם העובד משוכנע ומוטיבציוני ביישום הדפוס שלמד, מערכת מצבים בסביבתו מכשילה אותו. אחת האמירות המקובלות לעובד חדש, שזה עתה הגיע ממסגרת הדרכתית היא "עכשיו תשכח מה שלמדת, אנחנו נראה לך איך באמת הדברים עובדים".

שחטר ממיין בשלושה מישורים את דפוסי ההתנהגות והביצוע שבאה לשנות ההדרכה:

• דפוסים במישור פסיכו- מוטורי – התנהגויות תנועה, קואורדינציה וזריזות, עבודה מול מכונה, ארגונומיה בתחנת העבודה ועוד.
• דפוסים במישור שכלי-הכרתי (קוגניטיבי) – דרכי ניהול, קבלת החלטות, הערכות מצב, הגדרת יעדים וכו'. בהדרכה בדרך כלל שואפים ליישם מודלים שיטתיים, בעוד שהחשיבה הבסיסית שלנו היא אינטואיטיבית, וצריך להבין כי אחד הקשיים הכי גדולים של מנהל הוא להמיר דפוס אינטואיטיבי בדפוס שיטתי.
• תקשורתי-חברתי – מערכות היחסים לסוגיהן בארגון, יחסים בין אישיים וצוותיים, וכן התמודדויות חווייתיות, רגשיות.

פתרונות ליצירת הדרכה אפקטיבית.

צריך לזכור כי דפוס ישן תמיד חזק יותר מדפוס חדש. לכן, ההדרכה גם צריכה להחליש דפוס ישן ולהגביר דפוס חדש. מפתחי תכנית ההדרכה צריכים להיות מודעים, ולהתייחס, כבר בשלבי התכנון, לתופעת הנסיגה לדפוס הישן.

ישנן מתודולוגיות הדרכה רבות, ולכל אחת דגש משלה לצמצום עוצמת הסיבה (או הסיבות) המונעת הכחדת דפוס ישן ויישום דפוס חדש. בחירת המתודולוגיה צריכה לוודא מהו המישור שבו נכללים דפוס ההתנהגות שרוצים לשנות והדפוס שאמור להחליפו, ומזה גם ניתן לנסות ולחזות מהן הסיבות והבעיות הצפויות בהטמעת הדפוס החדש.