מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
פורסם לראשונה ב'מנהיגים ברשת' בשנת 2001.
עבור חלקנו הגדול, עולם הכדורגל איננו תחום לדיון על סוגיות של ניהול, מנהיגות, ארגון ותרבות ארגונית וכד'. כחובב ותיק של כדורגל וכמי שעוסק ביעוץ לארגונים, אינני יכול שלא לשלב את שני התחומים כאשר אני עוסק בכל אחד מהם. דוגמאות מעולם הספורט עוזרות היטב להמחיש רעיונות בעולם הארגוני, ואילו עולם הניהול יכול לספק עושר רב של אבחנות לגבי המתרחש בקבוצות כדורגל.
הסיפור ה"חם" של השנה בכדורגל הישראלי הוא הסיפור של קבוצת בית"ר ירושלים, והוא ראוי אולי ליריעה רחבה בהרבה מזו, שנוכל לספק לו במסגרת מצומצת זו. עבור אלה מכם הרחוקים מהתחום, אנסה במספר מלים תמציתיות לתאר את הארועים מנקודת מבטי, ולהוסיף כמה מחשבות על השתלשלותם (אסייג רק את הדברים שלהלן ואומר, שאינני מכיר אותם מכלי ראשון, ואני מסתמך על דיווחי התקשורת).
תהליך ההפרטה של הכדורגל וכניסתם של בעלי הון כבעלים וכמנהלים של קבוצות כדורגל במקומם של מוסדות כמו ההסתדרות, עמותות ורשויות מוניציפליות הוא תהליך הנמשך כבר מספר שנים.
בית"ר ירושלים היא קבוצה בעלת מסורת והישגים רבים, קהל נאמן המלווה אותה למשחקי חוץ וממלא בהמוניו את האצטדיון העירוני המצויין, כאשר היא מופיעה בו, וגם נכסי דלא ניידי. למרות זאת, ועל אף מאמצים רבים בתיווכם של בעלי ענין רבי השפעה בעולם הפוליטי הישראלי, התקשתה הקבוצה למצוא בעלים, שיקנה אותה, במשך תקופת זמן לא קטנה. כאשר נמצא לבסוף בעל ההון שהסכים להשקיע כסף בקבוצה, נראה היה שהיא עולה על דרך בטוחה, שתוביל אותה לדומיננטיות לאורך זמן בליגה הישראלית, לפריצה ל"שוק האירופי" – ליגת האלופות ולהכנסות הרבות, שיבואו בעקבותיה.
במונחים "עסקיים" : קונצרן גדול רכש מפעל, שהשיג תוצאות טובות עבור לקוחותיו (הנאה, מוניטין, גאווה, תחושת השתייכות), אבל עמד על בסיס פיננסי רעוע והיה על סף פשיטת רגל בשל ניהול גרעוני וצבירת חובות סיטונית.
לקבוצה מונתה הנהלה חדשה, מנהלים מקצועיים ומנוסים, מונה דובר לקבוצה, המנהלים הותיקים נשארו אף הם בתפקידי ניהול.
עם תחילת העונה, העמידה הקבוצה, בתקציב גדול יותר משל כל הקבוצות האחרות בארץ, סגל רחב ואיכותי של שחקנים, מאמן חדש בעל הישגים ורף ציפיות מרקיע שחקים.
אבל הבעיות התחילו כמעט מיד. החל מהמחזורים הראשונים נאבקה הקבוצה על המקום הראשון ובמשך שבועות ארוכים תפסה את המקום השני עם סיכוי טוב לזכות באליפות. אולם למרות זאת, היו האוהדים לא מרוצים. הם הביעו את אי- שביעות רצונם מצורת המשחק של הקבוצה וכיוונו את רוב הביקורת כלפי המאמן. בנוסף התגלעו חילוקי דעות בין המנהל הקודם ובין המנהלים החדשים עד להרחקתו מעיסוק בענייני הקבוצה. כך התפתח מעין כדור שלג של מחאות חריפות יותר ויותר של האוהדים, שיצרו לחץ על השחקנים והמאמן, והובילו לירידה ברמת המשחק ובתוצאות, ומכאן למחאות נוספות וכן הלאה. שינויים בהרכב השחקנים בהשקעה נוספת של כספים אף הם לא הביאו את התוצאות המקוות. בריאותו של המאמן התדרדרה והוא אושפז, המאמן המחליף לא השיג תוצאות טובות יותר, בית"ר איבדה את הסיכויים לזכות בתואר כלשהו השנה לאחר הפסד לקבוצה מליגה נמוכה יותר במשחקי הגביע, הקהל איבד את האמון בקבוצה והיציעים התרוקנו. נעשו שינויים בהנהלה וחלק מהמנהלים פוטרו. הכוכב הישראלי של הקבוצה, שהוביל אותה להישגים בעבר ויותר מכל השחקנים מזוהה עם הקבוצה, זכה לקריאות בוז והודה בראיון לטלביזיה, שהוא איבד את הביטחון בפעולות הפשוטות ביותר על המגרש. המנהל הקודם, הפופלארי בקרב האוהדים, הודיע שהוא עומד להגיש תביעה משפטית כנגד הבעלים החדשים.
כיצד הגיעה הקבוצה – "הארגון" – למצב כזה?
בעיות כתוצאה ממיזוג של תרבויות הן בין הגורמים העיקריים לקשיים ולכשלונות של רכישות ומיזוגים. תרבות היא כמו הקוד הגנטי של הארגון, כמו תוכנת ההפעלה שלו. נסיון של הארגון הרוכש לשנות אותה בדרך של השלטת התרבות שלו על הארגון הנרכש הוא לעתים קרובות מתכון לקשיים גדולים בהמשך הדרך.
התרבות של בית"ר ירושלים (ושל קבוצות כדורגל אחרות) מתאפיינת בהעדר גבולות, הכל פרוץ: ההנהלה מתערבת בתפקודו של המאמן, המאמן פועל לעתים כחבר הנהלה, השחקנים מכתיבים למאמן את רצונותיהם, הקהל מתערב בתפקודיהם של ההנהלה ושל המאמן וכולם מתערבים בתפקודו של השופט. הקבוצה הרוכשת הביאה איתה תרבות של הפרדות ברורות בין ממלאי התפקידים. הקהל הרגיש, שמרחיקים אותו ממושאי הערצתו, המנהלים הותיקים הרגישו מורחקים ממוקדי ההשפעה.
תרבות בית"ר מתאפיינת בבלגן בכל הקשור לניהול הכספי של ענייני הקבוצה, הקבוצה הרוכשת הביאה עמה ניהול מסודר ועבודה לפי הספר עם יעוץ משפטי בכל צעד. התברר, שקשה ליישב בין שתי הגישות. לא ניתן היה לקבל תמונה מדויקת של מצבת החובות של הקבוצה. כל פעם התגלה חוב נוסף. ניהול העניינים הכספיים ע"י ההנהלה הישנה אף סיבך את הקבוצה הרוכשת בעבירה על תקנון התשלומים.
הקבוצה הרוכשת החליפה את המאמן הנערץ ע"י הקהל הבית"רי, שכשחקן הביא את הקבוצה להישגים ושיאים, אדם מוחצן ובעל קשר רגשי עם השחקנים ועם הקהל, במאמן מסודר ומתודי, המציג את עיקרי תפיסתו המקצועית על גבי פלקטים התלויים במועדון ובחדר הדיונים, אדם מופנם ומרוחק, שאינו יוצר קשר עם הקהל.
במקום הכדורגל ההרפתקני והמלהיב עם הרבה שערים, שאיפיין את הקבוצה בשנים שלפני הרכישה, הציגה הקבוצה כדורגל שיטתי, סבלני, משעמם משהו ומעט שערים.
למרות שהקבוצה ניצחה והיתה בעמדה טובה לזכיה בתארים, התנגשות התרבויות הובילה לתגובות קשות של הקהל, ללחץ בכל הארגון, וכתוצאה מכך, לפגיעה בתפקוד השחקנים, שהובילה לסחרור של לחץ וירידה בתוצאות, פגיעה בבריאותו של המאמן והשאר כבר נאמר…
אינני יודע מה יהיה גורלה של בית"ר ירושלים ושל הקשר שלה עם קבוצת הרוכשים, יתכן שדרכיהן יפרדו, יתכן שימשיכו ביחד. קשה לי לראות נצחון מוחלט של תרבות אחת על פני האחרת, שתיהן תרבויות "חזקות" ולא ניתנות לשינוי בדרך של הכנעה.
יש פה למידה חשובה עבורנו כמנהלים, כיועצים, כמנהלי משאבי אנוש, וכאנשים שיתכן ויהיו מעורבים בעתיד ברכישות ובמיזוגים של ארגונים. תהליך כזה מן הראוי שיעשה תוך ניהול מושכל של מפגש התרבויות. כיצד מנהלים תהליך כזה? – על כך נכתב כבר הרבה ואולי גם יכתב בעתיד באכסניה זאת – אבל לא הפעם.
*המאמר נכתב כחלק מטור קבוע ב'מנהיגים ברשת' וכאשר מר אלטמן היה חבר בצוות 'מכון מנהיגות – יעוץ לארגונים לומדים'. היום משמש מר אלטמן כמנהל משותף בצוות 'מפגש'.
למאמרים נוספים בנושא מיזוגים ורכישות M&A
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" דצמבר 2005. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
