ראשי » ניהול ומנהיגות » ניהול משברים » פתרון משבר במודל הקיבוצי באמצעות שינוי ארגוני קיצוני

פתרון משבר במודל הקיבוצי באמצעות שינוי ארגוני קיצוני

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 156, 14 באפריל, 1999

התנועה הקיבוצית נתונה במשבר כבר יותר מעשור שנים, אומר היועץ הארגוני אלדד יהלום, ומדגיש "משבר" ולא "קושי". קושי, הוא מבהיר, גדול ככל שיהיה, הינו פער בין רצוי למצוי, הניתן לצמצום ואף ביטול, ואילו משבר הוא ידיעה והכרה כי בתחומי המודל הקיים, אין פתרון לבעיות ומצוקות, ורק שינוי המודל עשוי להביא לפתרון. יהלום מנחה ומוביל בשנים האחרונות "צוותי שינוי" בכמה קיבוצים. המשבר בקיבוצים נובע בעיקר מדעיכת האמונה ברעיון ובייעוד הקיבוצי, הוא אומר, וזה פשוט ובנאלי אך ישנם שם מי שמתקשים להודות בזה. קיבוץ אינו "סתם ארגון" אלא צורת חיים, ובכדי ליישם בו שינויים ארגוניים, נדרש שינוי בהשקפת העולם. מעורבים במצב ובשינוי שלושה תחומים: עובדות, רגשות, אמונות.

העובדות, המציאות, השתנו לאט לאט. למשל, רוב הצעירים עזבו ועוזבים, האוכלוסייה הזדקנה, רמת החיים פסקה מלעלות כפי שקיוו ורצו. אלה עובדות היוצרות תחושות של חשש מפני העתיד, הקיבוצי והאישי. ואז מגיע שלב האמונות, ובו שתי אפשרויות: לשנות את האמונה, בצורה מפוכחת, למשל להשתחרר ממצבים והסדרים שנבעו מהאידיאולוגיה, כמו ביטול לינה בבית הילדים, ארוחות בחדר האוכל, הנהגת שכר דיפרנציאלי ועוד.

להובלת השינוי הארגוני בקיבוץ ממונה "צוות שינוי" של יותר מעשרה אנשים, המורכב מההנהגה הפעילה (מזכיר, גזבר, רכז משק וכו') או צוות אחר הנבחר במיוחד למטרה זו, לאו דווקא מכל בעלי התפקידים בקיבוץ. הטיפול מתחיל בהצגה ודיון בעובדות בכמה תחומים: המצב הדמוגרפי, כמו שכיחות קבוצות הגיל השונות, כיום ובעבר (לפני חמש שנים, עשר שנים) ועל סמך זה זיהוי וניתוח המגמה הצפויה בעתיד. אבחון החוסן החברתי בהסתמך על המצב הדמוגרפי. מרבית העוזבים את הקיבוצים הם בעלי היכולת שבין החברים בניהול חברתי או כלכלי.

נדון בצוות השינוי גם התחום הכלכלי: אילו ענפים רווחיים ואילו גורמים להפסד, בדיקת הנתונים שהושגו לפני חמש שנים ועשר שנים, והמגמות הצפויות בעשור הבא. תחום שלישי הוא השינויים, ובמסגרתו בודקים במה השתנה הקיבוץ בעשר השנים האחרונות. למשל, שינויי הפרטה (כמו העברת תקציב מהקהילה לפרט) ושינויים חברתיים אחרים, וניסיון לצפות אילו שינויים יתרחשו בעשר השנים הבאות. "ברור להם כי הקיבוץ ימשיך להשתנות, ואף בקצב מהיר יותר משהיה עד עתה".

צוות השינוי מדווח ומיידע את אסיפת החברים, והחלטות על נקיטת שינוים והסדרים חדשים במודל הקיבוצי מתקבלים בהצבעה.

שינויים המתקבלים הם, למשל, הקמת שכונה קהילתית בשטח הקיבוץ, כאשר תושבי השכונה שרכשו את הקרקע, אינם חברי הקיבוץ, ועובדים היכן שהם רוצים, גם בקיבוץ (במשכורת). הקיבוץ מגדיל בזה את מספר הילדים במערכת החינוך, ואת מספר המשתתפים בפעילות החברתית והתרבותית, הכנסה כספית חד פעמית תמורת הקרקע, וסכומים שוטפים מקניית השירותים שמספק הקיבוץ.

שינוי נוסף הוא הפרדת המשק מהקהילה, הכולל צריכה ו'בזבוז' רק בהתאם לרווחים, ולא כמו בעבר, על חשבון הלוואות או פחת של ענפים (אי השקעה מספקת של הרווחים בהתחדשות ושיפור הענף).

"אני מנסה לטפטף לחברי צוות השינוי את ההכרה כי ככה אי אפשר להמשיך, מוכרחים לעשות משהו דרסטי, קרדינלי, כי אם ניתן לסטיכיה לעבוד, הכל יתמוטט, ותפקידו של הצוות להוביל ולהנהיג את השינויים", אומר יהלום.

קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אוקטובר 2001. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

 

 

יכול לעניין..

פרוק בעיות מעגליות

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 206,  5 באפריל 2000   בעיה מעגלית היא בעיה חוזרת ומטרידה, ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *