ראשי » ניהול ידע ולמידה ארגונית » תיאוריות בניהול ידע » פרויקט KINX בתחום ניהול הידע: סיכום ממצאי המחקר האמפירי

פרויקט KINX בתחום ניהול הידע: סיכום ממצאי המחקר האמפירי

rtf4450910270_987429452

פרוייקט של:

Knowledge Integration and Network eXpertise

GROWTH Project No. G1RD-CT-2002-00700

מאת: דורון פארן,  ד"ר אהרון האופטמן

מבוא

בעבר דיווחנו על מטרותיו של פרויקט KINX, המיועד לחקור ולשפר את שילוב הידע בחברות קטנות ובינוניות (להלן: חק"ב) במגזר ההי-טק, וסקרנו את התשתית התיאורטית של הפרויקט. נזכיר כי פרויקט KINX מבוצע במסגרת "התוכנית החמישית" של האיחוד האירופי באמצעות קונסורציום אקדמי-יישומי הכולל משתתפים מגרמניה, ישראל, הולנד וספרד.

במהלך השנה החולפת הושלמה משימה מרכזית בפרויקט – סקר אמפירי נרחב שנועד לחשוף מחד  את צורכי שילוב הידע בחק"ב ומאידך את הבעיות והקשיים ביישום הצורך. הסקר נסמך על 33 ראיונות עומק ב-19 חברות בארבעת המדינות המשתתפות וכן על שאלונים מפורטים שנענו ע"י 382 משיבים (כ-18% מכלל הנדגמים וכ-25% מקבוצת המטרה). בתרשים 1 מוצגים מספר נתונים אודות התפלגות המשיבים לשאלון:

יודגש כי הייצוג העודף למגזר ההי-טק הנו מכוון מעצם הגדרתה של מטרת המחקר, וחברות ה-Low-tech מהוות קבוצת ביקורת בלבד. מניתוח התפלגות המשיבים עולה כי מידת הייצוג

(ולפיכך תוקף ההכללה) של המשיבים לסקר עומדת בקנה המידה הסטטיסטי המקובל ביחס למגזר הנבדק – חק"ב הי-טק.

עוד נציין כי במטרה להתגבר על ערטילאיותו של הנושא הנחקר – שילוב ידע – התמקדנו בתהליך מייצג של פיתוח מוצרים חדשים כמצע להתייחסות.

בהמשך נסקור בתמצית את הממצאים המעניינים יותר שעלו במחקר. הקורא/ת המעוניין/ת במידע השלם מוזמן לעיין בגרסה הרשמית באתר הפרויקט (באנגלית). המסקנות המובאות בסיום הן ברובן באחריותנו ואינן כלולות במחקר המקורי.

הגדרות

שילוב ידע הוא התהליך המביא למיזוג ידע שמקורו מחוץ לחברה עם הידע הקיים בה. המהלך כולל שלושה שלבים: זיהוי, רכישה ושימוש, כאשר בשלב הזיהוי נעשית אבחנה בין זיהוי מוּנָע צורך לבין זיהוי מזדמן.

תהליך שילוב הידע מסתייע באמצעים משלושה סוגים: מתודות, טכניקות וכלים (תוכנות).

ידע נחלק לשתי קטגוריות עיקריות: ידע שיווקי וידע טכנולוגי.

פיתוח מוצרים חדשים כולל גם הוא שלושה שלבים ראשיים: ייזום, בחירה ומימוש.

עיקרי הממצאים

מקורות הידע: בהיבט הגיאוגרפי, המקור הנפוץ ביותר לידע (כאמור, זה המשמש לפיתוח מוצרים חדשים במגזר ההי-טק) הוא מחוץ לגבולות המדינה בה מצויה החברה. ממצא זה בולט יותר בחברות ישראליות. בהיבט המגזרי, המקור הנפוץ ביותר לידע שיווקי הוא לקוחות והמקור הנפוץ ביותר לידע טכנולוגי הוא לקוחות, ספקים וירידים מסחריים.

הצורך בידע טכנולוגי זוכה לעדיפות על-פני הידע השיווקי.

תהליך שילוב הידע: למרות שהעיסוק בשילוב ידע הנו נחלת הכלל התהליך אינו ממוסד, ומתבצע באקראי. עם זאת קיימת נכונות למסד את התהליך ולשפר אותו. ברוב המקרים שלב הזיהוי נובע מצורך ולא מהזדמנות. שלב השימוש בידע מזוהה כבעייתי ביותר מבין שלושת השלבים.

לא מתבצע שימוש חוזר בידע שנרכש לצורך מסוים מעבר לאותו צורך.

שימוש באמצעים: ככלל השימוש מועט, במידה רבה (43% מהמשיבים) מחמת היעדר מודעות לנושא ככלל או חוסר היכרות עם אמצעים ייעודיים לשילוב ידע (ר' תרשים 2).

 

עיקר השימוש מתרכז באוסף מצומצם של אמצעים מוכרים ונפוצים ונשען על מסורות מקומיות הנפרצות לעיתים רחוקות. מאמץ מועט מושקע בהתאמתם של אמצעים כלליים לצרכים ספציפיים של החברה. השימוש באמצעים גבוה יותר בשלב הזיהוי מאשר בשלב השימוש בידע. ראויה לציון התפיסה כי ההשקעה בחיפוש ידע עולה על התועלת מהידע שנמצא.

מבין האמצעים, השימוש במתודות עולה על השימוש בכלי תוכנה, וגם שביעות הרצון מהשימוש במתודות גבוהה יותר. שוב, המדובר במספר מצומצם של מתודות פופולריות כגון סיעור מוחות ותיעוד. מקרב הכלים נרשמה שביעות רצון גבוהה יחסית מתוכנות תקשורת (כגון דוא"ל או Chat).

בעיות בשילוב ידע: קיים קושי להצביע עליהן. בדרך כלל קושי בשילוב ידע אינו נתפס כבעיה אלא כמצב טבעי ("אלו החיים"). ההתמודדות עם ידע טכנולוגי קלה יותר מאשר עם ידע שיווקי.

מבין שלושת שלבי התהליך הקל ביותר הוא רכישת הידע, למעט בעיות של בעלות ורכישת זכויות (שאינן בעיות ידע אלא משפטיות).

סוגיות של מדיניות ממשלתית: אחת ממטרות המחקר היא גיבוש המלצות לגבי תמיכה ממשלתית בשילוב ידע בחק"ב, הן על סמך בחינה ביקורתית של אמצעי תמיכה קיימים והן על סמך התייחסות המשתמשים כפי שבאה לידי ביטוי בסקר. במדינות השונות קיימים אמצעי  סיוע מגוונים, שגם אם המונח "שילוב ידע" אינו מופיע במפורש בכותרתם יש בהם מרכיבים התומכים בפעילות זאת (לדוגמא, תכנית "מגנט" בישראל המעודדת שיתופי פעולה והעברת ידע בין חברות). נשמע אולי תמוה, אך מממצאי הסקר עולה שאף כי הפרה מעונינת להיניק והעגל  רוצה לינוק, במקרים רבים הוא אינו יודע מאין וכיצד מגיע החלב: חלק ניכר מהחברות אינן מודעות דיין לאמצעי התמיכה.  הן אינן מכירות כלל כמחצית מהאמצעים הממשלתיים הזמינים, ונעזרות בפועל רק בכמחצית מאלה שהן מכירות.  חברות רבות מצפות מהממשלות לספק להן מידע מפורט ומועיל יותר על שווקים בחו"ל מחד גיסא ועל החוקים והתקנות המקומיים מאידך, וכן לעודד יותר העברת ידע מהמחקר האקדמי אל התעשייה.

הבדלים בין-מדינתיים: מבין ארבעת המדינות המשיבים הישראליים הם התלויים ביותר בידע שמקורו מחוץ לחברה, והצרכנים הגדולים ביותר של ידע כזה. מאידך הם מתקשים פחות מכל האחרים בהתמודדות עם שילוב ידע והכי פחות זקוקים לעזרה ולסיוע.

הבדלים סקטוריאליים: בהשוואה בין חברות ע"פ גודל וע"פ מגזר (high-tech לעומת low-tech) לא נמצאו כמעט הבדלים מובהקים בשאלות המחקר. ממצא ראוי לציון, שהוסק יותר מאופי המשיבים מאשר מעצם התשובה הוא כי הפרמטר המבחין אינו המגזר אליו משויכת החברה אלא אופי פעילותה, קרי: חברות המפתחות מוצרים/שירותים חדשים דומות בתגובתן בשני המגזרים לעומת חברות שאינן מפתחות.

ניתוח ומסקנות

נזכיר שוב כי המסקנות הן כמובן באחריותנו בלבד (ואינן מופיעות במקור), בהתבסס על ממצאי הסקר.

חלק מהמסקנות מדברות בעד עצמן. כאלו הן הפער בין הצורך בשילוב ידע לבין המענה המצומצם הניתן לו, הנובע במידה רבה מהיעדר ידיעה ומודעות לכך ש"אפשר גם אחרת". כך גם טבעו האקראי של התהליך והשימוש המועט באמצעים מסייעים.

ממצא זה מעורר תהיה: אחרי לא מעט שנים של עיסוק אינטנסיבי בניהול ידע ושפע (לכאורה) של אמצעים ייעודיים הנושא עדיין זר למרבית המשיבים – ועוד במגזר ההי-טק. הייתכן כי נתח נכבד מהדיון מתרחש במעגלים סגורים של יועצים ואקדמאים המזינים זה את זה אך אינם חודרים את תודעתו של הלקוח?

נקודה מעניינת אחרת נוגעת לאסטרטגיה העסקית המשתמעת מן הממצאים; מאחר ובחברות קטנות ובינוניות עסקינן, קשה לטעון כי היא מפתיעה. הדגש העודף הניתן לידע הטכנולוגי לעומת הידע השיווקי מאפיין את אסטרטגיית הבועה הטכנולוגית, המקנה חשיבות יתר לכוחות המאפשרים את המוצר על פני הכוחות המניעים את הביקוש לו. הממצא לפיו עיקר החיפוש אחר ידע נובע מצורך אפריורי ולא נועד לזיהוי הזדמנויות מעיד גם על סגירות קונספטואלית והינעלות על הגדרה צרה של תחום העיסוק. שתי תופעות אלו אינן תורמות לחוסן אסטרטגי.

מהזווית הישראלית המראה לכאורה אופטימי: מחד שימוש מרבי בידע מבחוץ ומאידך הכי פחות בעיות בשילוב ידע. האם נחשוד בכשרים אם נטען כי אין זו כנראה השפעת הגניוס היהודי, אלא סתם ביטחון עצמי מופרז?

 

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יוני 2003. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

rtf4118985831_1870015862

קריטריונים לסיווג בעיות ופתרונות בתחום שילוב הידע לצורך פיתוח מוצרים חדשים

Criteria for Knowledge Integration’s (KI) Problems and Solutions Categorization in the New Product Development (NPD) ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *