ראשי » ניהול ה-business » בקרה ניהולית » מקורות הון לפירמה

מקורות הון לפירמה

מאת: דוד סולומון, הוצאת  DS Solomon Holding

יצא לאור בנובמבר 1998

 

 rtf6628400504_2969118626 מקטע מהספר 'מהון סיכון להנפקה ציבורית' בהוצאת DS Solomon Holding

 

כללי

כדי להשיג את ההון הדרוש לפעולתה, חברה נעזרת במקורות הון מגוונים. מקורות אלה מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות:

·        הון זר –  מגיע לפירמה כהלוואה, אותה יש להחזיר למלווה.

·        הון עצמי – זהו ההון המושקע בחברה בתמורה לקבלת נתח מהבעלות (Equity).

 

הערה חשובה: במשק הישראלי ניתן להבחין בעוד מקור הון נוסף ומשמעותי והוא ה"תמיכה הממשלתית". תמיכה זו באה לידי ביטוי במענקים (מפעל מאושר), מענקים מותנים (המדען הראשי במשרד התעשיה), הלוואות בערבות מדינה (הקרן לעסקים קטנים ועוד). בספר זה לא נרחיב את היריעה בנושא זה מעבר להמלצה חמה לפעול ללא לאות להשגת המענקים וההטבות השונות, שהרי מדובר במקור ההון הזול והזמין ביותר לפירמה הטכנולוגית הצעירה.

 

 

מקורות ההון הזר

מקור ההון הזר המוכר והמקובל ביותר הינו האשראי הבנקאי. לאשראי זה "פנים" רבות בינן : ההלוואה בנקאית לזמן קצר, חח"ד, הלוואות לזמן ארוך, הסדרי חכירה (ליסינג) ועוד. למעשה מדובר בעסקה פיננסית בה הלקוח מלווה סכום כסף קבוע ומוגדר ותמורת הזכות להשתמש בו משלם ריבית. קבלת הלוואה מתבצעת על פי תנאים שהוגדרו בחוזה ההתקשרות (טופס ההלוואה) שנערך בין הלווה והמלווה. החוזה יכלול בין היתר את הרכיבים הבאים: סכום ההלוואה, הריבית המשולמת, תנאי ההחזר וחלוקת התשלומים ובטוחות להחזרת ההלוואה.

בעסקת ההלוואה מעוניין הלווה להבטיח את כספו, ועל-כן היא מותנית למעשה בהבטחת כושר החזר עתידי של הקרן והריבית גם יחד. הבנק כלווה, אינו מעוניין לקבל חלק מהפוטנציאל העתידי של העסק ואינו רוצה להיות שותף לסיכון. לכן, הבנקאי איננו מתלהב במיוחד להעניק הלוואות לעסקים, המשקפים עבורו רמת סיכון בלתי סבירה, וברור כי חברות Start Up טכנולוגיות משויכות מטבע הדברים לקטגוריה זו.

 

 

מקורות ההון העצמי

גיוס הון עצמי מגורמים חיצוניים (פרטיים או ציבוריים) כרוך בויתור על חלק מהבעלות בחברה והעברתה לבעל ההון. המשקיע מוכן לבצע עסקה זו, מתוך תקווה כי השקעתו תניב פירות בעתיד. במילים אחרות, המשקיע מתכנן לקבל תשואה  חיובית על כספו. ניתן להבחין בסוגים שונים של משקיעים, בעלי מערכות שיקולי השקעה מגוונות. השוני בא לידי ביטוי בהתייחסויות לפירמה, אומדן הסיכון וההתייחסות לסיכון. מקובל לפלג את מקורות ההון העצמי על פי שני

קריטריונים. האחד הוא מקור ההון: (פרטי או ציבורי) והקריטריון השני מתייחס לרמת הסיכון: הון סיכון או הון סולידי.

  

סוגי הון עצמי על פי מקור ההון:

 

  • "מלאך" (Angle)

מלאך הינו כינוי מקובל למשקיע יחיד המעונין להשקיע 'הון ראשוני' בחברות או במיזמים בשלבים מוקדמים ביותר במחזור חייהם. מכאן שמדובר בהשקעה עתירת סיכון. ה'מלאכים' הינם על-פי רוב, משקיעים בעלי ניסיון מוצלח המתמחים בזיהוי והרצה של חברות טכנולוגיות צעירות או בעלי הון שעשו את הונם במגזרים אחרים ומעונינים להתנסות גם בתחום היזמות הטכנולוגיות. חלקם פועלים כבודדים והאחרים מתארגנים בקבוצות אד-הוק, בהתאם להזדמנויות ההשקעה ולסכום הנדרש. לא קל לאתר את המלאכים, מאחר ובדרך כלל הם מתרחקים מאור הזרקורים. הדרכים אליהם עוברות דרך יועצים עסקיים, עורכי דין, רואי חשבון הפעילים בתחומי הייטק ופעילים נוספים בשוק ההון .

 

מלאך – למי הוא מתאים ומתי? המלאך יוכל לעמוד לעזרתך בשלבים הראשוניים בחיי החברה, שלבים בהם תתקשה לגייס הון עצמי ממקורת אחרים. שלבים בהם הבנקאי שלך לא יתנדב לממן את פעילות הפירמה. כאמור, המלאך יוכל לסייע בשלב העוברי של החברה, ב-Seed . Stage בדרך כלל לא מדובר ב'כסף קל', המימון שתקבל ייועד למטרות מוגדרות ולפעילות בטווח הקצר. במסגרת 'הון ראשוני' מקובל להשקיע סכומים קטנים יחסית, הנעים בין 50 ל-  150 אלף דולר. מעטים ישקיעו סכומים גדולים משמעותית מהמצוין לעיל.

 

ממה להיזהר וכיצד ? כניסת משקיע כל שהוא כשותף בעסק, במיוחד 'מלאך', יכולה להתגלות כבעייתית, במיוחד כאשר מתברר בהמשך שהסכום הכספי שהושקע בחברה קטן ביחס לצרכים ואיננו מאפשר כלל להגיע ליעד שהוגדר בתכנית. הדבר קשה שבעתיים כאשר תמורת ההשקעה ה"דלה" מסרת נתח משמעותי של מניותיך ואחזקותיך בחברה דוללו במידה רבה. בעיה נוספת הצצה לא פעם נעוצה באישיותו של ה"מלאך". לא פעם, דמותו כמושיע פיננסי מתנפצת, והמלאך הופך ל"בשר ודם", ולא תמיד לזה שפיללת.

 

לכן, לפני שתקפוץ על המזומנים שמציע לך המלאך, ברר מי הוא. מה המוניטין שלו. נסה לאתר מידע על השקעותיו הקודמות. אתר אנשים המכירים אותו ומסוגלים להמליץ עליו או להזהיר מפניו. בשוק מסתובבים משקיעים מקצועיים מצוינים, בעלי מוניטין רב. אך גם חובבים ושרלטנים שכדאי להתרחק מהם. לא אחת מתברר כי המשקיעים אינם מבינים כלל את משמעות הסיכון הכרוך בהשקעתם ומצפים לתשואה קלה ומהירה, משקיע מסוג זה יתגלה במהרה כנטל ולא נכס.

 

במקביל לבדיקת המשקיע, בחן היטב את הסבירות כי הסכום אותו אתה מגייס מסוגל באמת לסייע לחברה להגיע לשלב הרצוי. אם לא תזהר, תמצא עצמך "תקוע" עם בעיה גדולה יותר, והפעם לא תהיה לך דרך יציאה קלה.

 

 

 

  • משקיע הון סיכון (Venture Capitalist)

המושג 'משקיעי הון סיכון' מתייחס בדרך כלל לקבוצות מאורגנות, בעלות אורינטציה עסקית מוגדרת. חלקן קבוצות פרטיות ואחרות ציבוריות או ציבוריות למחצה (כאלה השייכות לחברות וארגוניים ציבוריים). משקיעי הון הסיכון אינם אחידים בפרופיל ההשקעה המועדף עליהם. תוכל למצוא ביניהם כאלה המעדיפים להשקיע בחברות בתחילת דרכן (Start Up) והאחרים, המשקיעים בחברות בשלבים המבוססים יותר, כגון לאחר השלמת הפיתוח ולפני הפריצה אל השוק. חלקם מעדיפים ליצור תיק השקעות (פרוטפוליו) מגוון בעוד אחרים מנתבים את הונם לתחומים מוגדרים מאוד.

 

הון סיכון – מדוע ומתי? משקיע הון סיכון יכול לסייע רבות לחברה צעירה הנזקקת למקורת מימון למימוש השלבים המתקדמים בתוכניות הפיתוח ולקראת הפריצה העסקית לשוק. משקיע הון סיכון מסוגל להשקיע סכומים הנעים בין מאות אלפי דולרים למיליוני דולרים בודדים. היקף ההשקעה מותנה בשלב ההתפתחות של החברה, שלבי ההשקעה הקודמים, הפרופיל העיסקי של החברה, הפוטנציאל העסקי של פעילותה ועוד. למרות שמם המבטיח (משקיעי הון סיכון) , מרבית משקיעי הון הסיכון יעדיפו לצמצם את מרכיבי הסיכון בהשקעותיהם, ולהפנות את ממונם לחברות בעלות "יכולות מוכחות". בדרך כלל, יעדיפו משקיעים להשקיע בחברות הנמצאות לאחר סיום הפיתוח או בשלבים הראשונים של מהלכי חדירה לשוקי היעד. רבים רוצים לראות מגעים עם בעלי ברית ושותפים עסקיים פוטנציאליים, בטרם ישחררו את כספם. מעטים מבין משקיע הון הסיכון יעדיפו להשקיע בחברות בשלבים ראשוניים יותר ( Seed Stage).

 

הערה : בשוק הישראלי ניתן להבחין לאחרונה בברור בתופעה של העדפת ההשקעה בחברות צעירות בשלבים מאוחרים יחסית תוך הקטנת הסיכון על השקעה בסכומים נמוכים יותר ביזמויות בשלב ה- Seed .

 

חברות בעלות יכולת צמיחה ופוטנציאל לגיוס השקעה ציבורית (IPO) ימצאו כי משקיעי הון הסיכון הינם נכס חשוב בתהליך השבחת החברה. השקעות מוקדמות אלה מסייעות לחברה להגיע לשלב ההנפקה מהר יותר ולהשיג ערך שוק גבוה יותר.

 

 

 

  • הנפקה פרטית (Private Placement)

ההנפקה הפרטית היא הצעת מוגבלת של מניות החברה, המוגשת לקבוצה נבחרת ומוגבלת של גופים עסקיים או אנשים פרטיים. ההנפקה הפרטית דומה, במאפיינים רבים, להנפקה הציבורית. (עם זאת, קיים הבדל משפטי עצום בין השתיים). על מנת לבצע הנפקה פרטית מוצלחת יש להיערך בהתאם ולהסתייע בגורם מנוסה בשוק ההון, אשר ינווט את התהליך ויפעל כמגייס ההנפקה. הנפקה פרטית תתבצע בדרך כלל באמצעות "בנק השקעות" אשר ישמש כמתווך בין החברה לבין המשקיעים הפוטנציאלים.

 

הנפקה פרטית – מתי ואיך? הנפקה פרטית מתאימה בדרך כלל לחברה בוגרת ויציבה, בעלת היסטוריה עסקית מוכחת ויכולת להציג מצגת עסקית אמינה ומשמעותית. כאשר חברה בעלת הפרופיל המוזכר מעונינת לגייס סכומי כסף גדולים (מיליוני דולרים רבים) ואיננה מעונינת או אינה מתאימה לגיוס הון ציבורי (עקב מגבלות נוהליות, כללי גיוס נוקשים הקיימים בבורסה, מצב השוק הכללי, מחיר הגיוס הגבוה או עקב כוונה להימנע מחשיפה ציבורית, ועוד) ההנפקה הפרטית עשויה להוות פתרון מועדף.

 

הערה : לאחרונה אנו עדים בשוק הישראלי לתופעה חדשה יחסית של ארגון הנפקה פרטית ממקורות הון סיכון, זאת כאשר חברה צעירה זקוקה לגיוס סכום כסף הגדול מהיקף ההשקעה של קרן הון סיכון בודדת.

 

הנפקה פרטית – ממה ליזהר וכיצד ? יש לבחון ביסודיות את הצעות ההנפקה ואת שווי החברה עליו מבוססת ההצעה. יש לקחת בחשבון כי הנפקה פרטית למספר גורמים גדול (יחסית) יביא בעקבותיו דילול משמעותי של אחזקות היזמים ובעלי החברה. הנפקה פרטית הינה צעד משמעותי ביותר לחברה, כדאי ורצוי לבצעו רק לאחר קבלת יעוץ והכוונה מטובי המומחים בתחום המשפטי, העיסקי, הפיננסי והחשבונאי.

 

 

 

  • הנפקה ציבורית (Public Offering)

הנפקה ציבורית הינה תהליך בו נמכרות מניות לציבור באמצעות בורסות לניירות ערך בארץ או בחו"ל. ההנפקה הציבורית מתאימה בדרך כלל לחברה בוגרת או לחברה צעירה בעלת שיעורי צמיחה גבוהים ומאפיינים אחרים, המבטיחים עניין ציבורי ברכישת המניות המונפקות. הנפקה זו מיועדת בדרך כלל לגיוס סכומי כסף גדולים, הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים ויותר.

הנפקה ציבורית מחייבת את החברה להערכות מתאימה ולהשקעה כספית גדולה (מאות אלפי דולרים וגם יותר ). כחלק מתהליך ההנפקה החברה המונפקת חייבת לערוך תשקיף המפרט את פעילותה ותכניותיה ולפרסמו בציבור. אחרי ביצוע ההנפקה מחויבת החברה בהצגת מאזנים, ובחשיפת כל מידע רלוונטי נוסף, בהתאם לחוקים ולתקנות הספציפיים בכל בורסה.

אין ספק כי ביצוע הנפקה ציבורית ראשונה (Initial Public Offering – IPO) מהווה צעד המשנה בצורה דרמטית את אופי החברה, כושרה להתמודד עם אתגרים עתידיים ואופייה הניהולי.

 

הנפקה ציבורי – מתי ואיך? הנפקה הציבורית מתאימה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, לחברות בוגרות ויציבות, בעלות היסטוריה עסקית מוכחת ומסגרת ניהולית מקצועית, או לחברות צעירות

הצומחות במהירות ובעלות מאפיינים יחודיים (חדשנות טכנולוגית , מוצר יחודי ביותר וכדומה). חברה אשר תוכל לעמוד בנטל הפעילות הנדרשת מול שוק ההון, במקביל לניהול העסקי השוטף של החברה.

 

הנפקה ציבורית – ממה ליזהר וכיצד ? יש לבחון ביסודיות את הצעות ההנפקה ואת שווי החברה עליו מבוססת ההצעה. יש לזכור כי במסחר הפתוח לציבור חשופה החברה להשתלטות עוינת. לא רבים מודעים לעובדה כי התשקיף על-פיו הונפקה החברה, מהווה 'הבטחה', ובמידה והחברה אינה עומדת בה, היא עשויה לעמוד בפני תביעות בעלי המניות החדשים. נכון, החששות הנזכרים לעיל בטלים בשישים ביחס לתועלות ההנפקה, אולם כדי להבטיח את עתיד החברה ולמזער את הסיכון הכרוך במהלך זה, כדאי לשכור יועצים מומחים אשר ילוו את בעלי ומנהלי החברה המנפיקה לאורך כל תהליך ההנפקה, בתחום הפיננסי, המשפטי הציבורי-תקשורתי גם יחד.

 

 

קישורים רלבנטים באתר: 

 

יכול לעניין..

rtf4612409293_314828714

התנהלות עסקים קטנים ובינוניים (SMB) מול הבנק- האם יתכן סיפור אהבה?

  מאת: אבי קרעין וזאב הרשקוביץ*         חיי היום יום בחברות קטנות ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *