לימוד שחיה בהתכתבות אצל מציל ידוע…

מתוך Knowledge Technologies , מבית M.P-Yaad

גיליון 6 מאי 2001

"דוד שלי רצה לשחות כדי לצוף קבוע…

למד שחיה בהתכתבות אצל מציל ידוע…

כשנכנס סוף סוף לים תוך שניות הוא נעלם…".

זוכרים את סיפורי פוגי של כוורת? בקרב רבים מן העוסקים בהדרכה נפוצה האמונה כי אם שיטת הדרכה מסוימת מצליחה במקום אחד ובסיטואציה מסוימת, היא חייבת להצליח גם במקום אחר. לא פעם קורה ששיטת הדרכה מיושמת לא משום שהיא המתאימה לצרכים אלא רק מפני שהיא "In".  כאשר אנו עומדים בפני קבלת החלטה באשר לשיטת ההדרכה המתאימה לתכנית הדרכה כלשהי, עלינו לזכור כי כל שיטה חייבת להביא, בין היתר, למימושם של הדברים הבאים:

• יצירת מוטיבציה ללמידה.
• יצירת נכונות ופתיחות לשינוי התנהגות.
• יצירת מעורבות הלומד בתהליך הלמידה.
• יצירת מסגרת אשר תעניק ללומד משוב על התקדמותו.
• מתן אפשרויות תרגול.

 

שיטות הדרכה שונות מדגישות אלמנטים שונים המייעלים את הלמידה, ולהלן סקירה אשר תצביע בקצרה על היתרונות והחסרונות, או במילים אחרות תסביר סוף סוף במה תורמת  הרצאה, מה זה דיון, מה באמת מעניקה סדנה, ומה תפקידם של משחקי תפקידים?

 

ההרצאה (הקלאסית)

אין מי שלא מכיר את אחת משיטות ההדרכה המקובלות והנפוצות- ההרצאה . הרצאה מהווה מסגרת שבה המדריך מציג נתונים, עקרונות, מושגים ובעיות. המדריך הוא הפעיל ביותר במסגרת השיעור ואילו התלמיד מקשיב וקולט.

 

• יתרונות:
• העברת מידע רב תוך זמן קצר יחסית.
• דיון בנושא שהלומד אינו מכיר.
• שליטת המדריך בכל מהלך השיעור.
• עלות ההכנה להרצאה נמוכה יחסית לשיטות אחרות.

 

• חסרונות:
• אין החלפת רעיונות הדדית בין המרצה ללומד.
• לא מתאימה לרכישת מיומנויות.
• מעניקה משקל רב למרצה, והצלחתה או כישלונה תלויה בראש ובראשונה בו.
• קשיים בריכוז תשומת לב התלמידים לטווחי זמן ארוכים.

 

הדיון

הדיון הנו, למעשה, פגישה שבה המדריך או המנחה מכוון את המשתתפים לקראת יעדם בשלבים, בעזרת שאלות ותשובות וכן באמצעות דיון . בדיון מובנה המדריך מכין מראש שאלות ישירות, שתכליתן להגיע ליעד מוגדר, והוא שומר בקפדנות שהדיון לא יחרוג מעבר לתחומים שנקבעים לו. הדיון יוצר מעורבות רבה של הלומד בתהליך הלמידה, והוא נתון לגירויים המניעים אותו ליטול חלק בדיון. הדיון מאפשר למשתתפים להחליף דעות בינם לבין עצמם, לשקול את עמדותיהם תוך הצבתן במבחן של ביקורת והערכה מצד משתתפים אחרים, וכן לשנות דעות ועמדות באווירה תומכת ובונה. על מנת שהדיון אכן יהיה אפקטיבי ,עליו להעריך לרוב בקבוצה קטנה (עד 15 משתתפים). היתרון המשמעותי בכך הנו שהמדריך והתלמידים מקבלים משוב רצוף על התקדמות הלימוד. הדיון יכול גם לענות על בעיית הטרוגניות בקרב הלומדים.

 

במסגרת הדיון המובנה יכול המדריך להיעזר בתלמיד הבקיא בחומר ולעודד השתתפותו של התלמיד הבלתי בקיא. גם עלות הדיון נמוכה, אך זה עומד ביחס הפוך לזמן הנדרש להכנתו. דיון פורה הוא דיון שהוכן היטב מראש על ידי המדריך. יתרה מזו, הצלחתו של דיון תלויה רבות באיש המנחה אותו, ביכולתו ליצור תקשורת דו סטרית בינו לבין המשתתפים ובין המשתתפים לבין עצמם ובכשרונו לנתב את הדיון לקראת השגת יעד ספציפי.

 

בניגוד לדיון המובנה, בנוי הדיון הבלתי מובנה סביב המשתתפים עצמם. הלומדים או המשתתפים קובעים את המטרות וההתרחשויות, בעוד שהמנחה מהווה מעין מתווך ותו לאו. הדיון הבלתי מובנה נועד, בעיקרו, לפתור בעיות של קונפליקטים בין – אישיים או קונפליקטים בתוך הקבוצה או לצורך הדרכת מנהלים לעבוד כקבוצה מאורגנת. היות והנחיה פסיבית מאפשרת למנחה לצפות בצורה אובייקטיבית בהתנהגויות שונות, ובדרך זו לגבש הערכה משמעותית על המתרחש ועל התקדמות הקבוצה. יש לזכור כי מאחר והמסגרת בלתי מובנת ,והמשתתפים חופשיים לקבוע הכל, נדרש זמן רב בכדי להגיע לתוצאות.

 

משחקי תפקידים

משחקי תפקידים או סימולציות שונות הנם שיטות הדרכה המנסות ליצור מצבים, שיקלו על הלומד בהבנת החומר הנלמד. משחקי התפקידים הם טכניקות הדרכתיות, שבהן הלומדים נוטלים לעצמם זהויות אחרות המאפשרות להציגם במצבים שונים. משחקי התפקידים מבליטים וממחישים שלושה אלמנטים:

• הופכים מצבים אבסטרקטיים למצבים ריאליים.
• משקפים את ההתנהגות של המשתתף עצמו.
• מגלים כיצד עשויים המשתתפים לפעול בתנאים מסוימים.

משחקי תפקידים ניתן לקיים בכל מקום, מאחר שעריכתם אינה כרוכה בסידורים מיוחדים, ומבחינה זו גם עלות הביצוע שלהם נמוכה. דוגמה ידועה למשחק תפקידים היא משחקי העסקים. משחקי העסקים מקובלים ביותר כשיטה שנועדה בעיקרה להדרכת מנהלים. למשחקי העסקים היסטוריה ארוכה וראשיתה במשחקי מלחמה שונים. רוב המשחקים מציגים מצב שיש בו עימות מסוים, וברובם תוצאות הפעולה של משתתף אחד תהיה תלויה, חלקית לפחות, בפעולת משתתף אחר.

כיום מצויים בשוק משחקים כמעט בכל שטח ארגוני: כ"א, ייצור, שיווק, פיננסיים וכיו"ב. מורכבות המשחקים נעה מן המשחקים הפשוטים ועד למשחקים, שבהם משולב מחשב הפועל כשוק ומעביר משוב למשתתפים על החלטותיהם. משחקי עסקים יעילים ביותר באימון לקבלת החלטות ובבחינה והערכת מידע.

 

סדנאות

הסדנה המסורתית ריכזה, למעשה ,שיטות הדרכה לפיתוח הרגישות. השיטות נועדו לאפשר ללומדים ללמוד על עצמם ועל מערכת יחסיהם הבין-אישיים, והן התמקדו בהגברת מודעות הפרט לגבי הרושם שהתנהגותו מעוררת בעיני אחרים ועוצמת תחושותיהם. כיום הסדנאות פרושות לתחומים נרחבים יותר, והן משלבות שיטות הדרכה המהוות תמהיל של כל הטכניקות שהוזכרו לעיל. מנחי הסדנאות מעודדים את המשתתפים להביע את רגשותיהם באורח חופשי לתת משוב ולקבל משוב באווירה תומכת. הסדנה מהווה גירוי ממריץ ומעניין (כאשר היא בנויה נכון, כמובן), והיא מעודדת את מעורבות הלומדים. למיומנות למנחה חשיבות גבוהה בהצלחת הסדנה והשפעה רבה על הדינמיקה הנוצרת.

מאחר שהסדנה נערכת מחוץ לסביבת העבודה, ונוצרות גם נורמות התנהגותיות ספציפיות לקבוצה, לעיתים נוצר קושי בקרב המשתתפים ליישם את הנלמד בסביבת עבודתם. מחקרים שנעשו בנושא השפעת סדנאות, לא הצביעו על הצלחה רבה בשינוי התנהגות לאורך זמן. לכן מומלץ לשלב את הסדנה במערך כולל של הדרכה המשלבת שיטות הדרכה נוספות.

 

הדרכה ממוחשבת

ההדרכה הממוחשבת מתבססת על ההנחות הבאות:

• קל ללמוד חומר לימודי אם הוא מחולק ליחידות קטנות.
• קיימת הטרוגניות בין הלומדים, והלמידה אפקטיבית יותר כאשר כל לומד מתקדם בקצב שלו.
• מעורבות הלומד חשובה להפנמת החומר הנלמד.
• מתן משוב על הלמידה מהווה גורם מניע להמשך הלמידה.

ועוד יתרונות ידועים, כגון נגישות, יכולות האינטראקטיביות המהוות גורם משיכה, היכולת לשוב ולהתרענן כמה שרוצים ובנושאים מסוימים וכו'.

הכנת תכניות הדרכה ממוחשבות דורשת השקעה, זמן רב , כסף ומציאת מומחי תוכן מיומנים. כדאי להשקיע כאשר החומר הנלמד קבוע או משתנה בתדירות נמוכה יחסית, וכאשר יש צורך בהדרכת קבוצות גדולות של לומדים.

 

השורה התחתונה

כמובן שאין שיטת הדרכה אחת נכונה. חשוב לחזור ולבחון בהתאם לנושא איזו שיטה אכן תביא למימוש חמשת העקרונות שהזכרנו, ואכן תיצור מוטיבציה, מעורבות, אפשרויות תרגול ומשוב ושינוי ההתנהגות המצופה מהלומד. לעיתים במסגרת מגבלות התקציב ,כמובן, שילוב של כמה שיטות יכול להביא לפתרון האופטימלי.

קישורים רלבנטים: